בשורה טובה למחזירי החובות: נהלים חדשים ומקלים

נוהל חדש עשוי לסייע לכל אותם אזרחים העלולים ליפול למשבר כלכלי קשה בעת הקורונה – ולא רק • מעתה, מחצית משכרו של החייב תישאר בידו, במטרה לעודדו למצות את כושר השתכרותו • במסמך מיוחד מבהיר הכנ”ר את אמות המידה שעל החייב לשלם לקופת הנשייה • וגם: חזרו לכם שיקים במשבר הקורונה? מתי חשבון הבנק הופך ל’מושלך’ ומתי יבוצע ‘חיווי’ במאגר נתוני האשראי? • כל הפרטים

ועדת הקורונה מתכנסת. נראים: גדעון סער, יואב בן צור | צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

בשורה טובה לחייבים. הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, מפרסם נוהל חדש שעשוי לסייע לכל אותם אזרחים העלולים ליפול למשבר כלכלי קשה. המדובר הוא בנוהל חדש המבהיר את אמות המידה, שעל בסיסן קובע הממונה את התשלום החודשי שעל החייב לשלם לקופת הנשייה, עם מתן הצו לפתיחת הליכים למשך תקופת הביניים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי.

הנפילה לחובות עד הגעה למצב של חדלות פירעון, עלולה להתגבר בימים אלה של משבר הקורונה. בחודשים האחרונים עלתה בחדות כמות הצ’קים החוזרים. “החשש הוא, שעם סיום משבר הקורונה באופן רשמי, יגביל בנק ישראל באופן מידי את כל החשבונות שבעליהם לא הצליחו לכסות את השיקים שפיזרו לפני פרוץ הקורונה, מתריע יהושע ויסמן, יועץ כלכלי וחבר ועדת המחקר באיגוד היועצים לכלכלת המשפחה.

200/250

“המצב החוקי כעת קובע, כי על הבנקים להגביל, מיד עם תום תוקף תקנות משבר הקורונה, את כל חשבונות הבנק שבעליהם לא הצליחו לכסות עשרה שיקים, להגדיר כ’חשבון מושלך’ (שאינו יכול לשלם בשיקים. ד”ש) מי שחזרו לו חמישה שיקים, ומי שחזרו לו פחות מכך – ייפגע ב’חיווי’ במאגר נתוני האשראי”, אומר ויסמן.

מכאן ועד לחדלות פירעון הדרך לעיתים קצרה מאוד. הנושים דורשים את הכסף שלהם מצד אחד, הבנקים מן הצד השני. צרכי המשפחה לא קטנים, המצב בבית הולך ונהיה קשה והעתיד נראה שחור. בעבר חייב כזה שהיה מגיע לחדלות פירעון ולהוצאה לפועל היה מושלך ונרמס מתחת לגלגלי הבירוקרטיה.

צו לשיקום כלכלי

בשנת 2018 התקבל בכנסת ‘חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי’. החוק החדש מאפשר לחייבים ולנושים לפתוח בהליכים שבמהלכם יוחזרו חלק מהחובות. בסיום התהליך החייב יוכל לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים באמצעות ‘הפטר’ רשמי – פטור מהחובות האחרים. בספטמבר 2019, נכנס החוק לתוקף והחלה רפורמה בייעול וקיצור ההליכים, הגבלת זמן ההליך ואיזון בין האינטרסים של החייב ושל הנושה. לפי החוק החדש, חייבים מעל 150 אלף שקלים יטופלו על ידי הממונה לחדלות פירעון במקום בבית המשפט המחוזי. מתחת לסכום זה הטיפול ייעשה על ידי לשכת ההוצאה לפועל.

התהליך החדש מורכב משלושה שלבים. בתחילה מקבל החייב את הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. השלב השני מוגדר כ’תקופת הביניים’. זאת תקופה שנמשכת כשנה, כאשר במהלכה מתנהלים הליכים שונים ובמקביל משלם החייב מדי חודש ל’קופת הנשייה’ את הסכום שנקבע לו. בסיום התהליך מתקיים השלב האחרון בו מוחלט האם החייב יקבל את הצו לשיקום כלכלי ואת את ה’הפטר’ שלאחריו.

הבשורה הטובה מתייחסת לקביעת הסכום אותו משלם החייב בכל חודש לקופת הנשייה. לשאלת ‘ביזנעס’ מה עיקר החידוש במסמך החדש מסביר ויסמן, כי “אם בעבר היו מחשבים צריכה לנפש וכל השאר היה הולך להחזר חובות. כעת החידוש הוא, שמחשבים כמה הוא צריך באופן כללי מתוך כלל ההכנסות של התא המשפחתי ורק חצי מהיתרה הולך לנושים. כלומר אם החייב מרוויח 10,000 שקל לחודש והצריכה שלו מסתכמת ב-5,000 שקל, לא מחזרים חובות במלוא הסכום הנותר אלא מעבירים לנושים רק 50% סך הכול 2,500 שקל, ו-50% הנותרים הולכים לחייב”.

סכום נמוך להחזר חובות

מעיון מעמיק בנוהל החדש עולה, כי גם מתוך הסכום הזה פעמים רבות לא ישולם כל הסכום. כאשר מחשבים את הסכום לתשלום של החייב לוקחים בחשבון את כל ההכנסות בתא המשפחתי. מתוך סכום זה יורד סכום ההוצאה הבסיסי והוצאות מיוחדות. את היתרה מחלקים לשניים ומתוך ה-50% מחשבים את משקל הכנסתו של החייב בתא המשפחתי.

הדוגמה המופיעה בנוהל עוסקת בחייב נשוי עם שני ילדים, כאשר לבן השני עדיין לא מלאו 3 שנים. לחייב יש הכנסה של 6,500 שקל ולזוגתו הכנסה של 5,000 שקל. הכנסות נטו של התא המשפחתי הם 11,500 שקל בחודש.

על פי הטבלה, הסכום הבסיסי למחיה לחייב זה עומד על 7,500 שקל לחודש. לסכום זה יש להוסיף הוצאות מיוחדות בסך 1,200 שקל לחודש, עבור חינוך הילד שעדיין לא הגיע לגיל 3 שנים. סך ההכנסה הפנויה לחייב זה מסתכם ב-2,800 שקל. סכום זה מחולק לשניים ומתוך 1,400 שקל הנושים מקבלים רק 56% או 790 שקל, חלקו היחסי של החייב בהכנסות התא המשפחתי.

870/135 ליינר ארטקל

עידוד להגדלת הכנסות

בדברי ההסבר לנוהל החדש נכתב כי “הותרת מחצית מהכנסתו הפנויה של החייב בידיו תעודד את החייב למצות את כושר השתכרותו ובכך תביא להגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים, תאפשר את שיקומו הכלכלי של החייב בתקופת חדלות הפירעון ותאפשר לחייב להשתלב במרקם החיים הכלכליים לאחר סיום תקופת חדלות הפירעון”.

בסעיף אחר בנוהל הוסבר כי “הותרת מחצית מההכנסה הפנויה תהווה תמריץ משמעותי לחייב להשתכר ולהגדיל את הכנסתו ובכך תהווה נדבך מרכזי בשיקומו הכלכלי. בנוסף, הותרת חלק מהכנסתו הפנויה של החייב כאמור תפחית את הסיכון בהסתרת מידע בכל הנוגע להכנסותיו והוצאותיו בתקופת חדלות הפירעון”.

לדברי ויסמן שהובאו בטור דעה שפורסם ב’ביזנעס’, “כדי למנוע מפולת, על שר המשפטים הנכנס להכריז מיד על תקנות לשעת חירום לשיקים ללא כיסוי, כדי לגרוע את מניין השיקים שחזרו מהגבלת החשבון ב-20.6. בכך, תימנע מוגבלות ממשפחות ועסקים והם לא יגיעו למצב של חדלות פירעון”. 

5 תגובות ל: "בשורה טובה למחזירי החובות: נהלים חדשים ומקלים"

  1. הרצחת וגם ירשת. הנחיות הזיות . מי שחייב שישלם .מנצלים את בלוף הקורונה לאיי תשלום.

  2. מה ? כל החרדים בעלי חובות?
    לפחות לפי התמונה.( חרדי )

  3. שאלת השאלות. מה עם חוב מזונות זה כולל? או שאיתם לא אכפת למדינה שיקרסו וימותו?

  4. לשוקי התותח

  5. האם זה כולל חובות מס וקנסות?

כתיבת תגובה