גידול של מאות אחוזים בגיוסי השקעות לחב' בתחום הדזרטק

רובע החדשנות באר שבע | הדמיה: HQ אדריכלים, ארז אלה

אמש פורסם דוח ה- DeserTech הראשון שנערך בישראל הכולל את מפת הסטארט-אפים בתחום. הדו"ח בדק את פעילות התחום בישראל בעשור האחרון, ונערך על ידי קהילת DeserTech בשיתוף עם Start-Up Nation Central. הדו"ח, המבוסס על מידע מה- Finder – מאגר המידע של Start-Up Nation Central, סוקר את הטכנולוגיות פורצות הדרך להתמודדות עם אתגרי המדבר והמדבור הגלובליים, ומנתח את הסקטור המתפתח בישראל בתחומי המים, התשתיות, האנרגיה המתחדשת והחקלאות. הדו"ח מציע לשחקנים השונים באקוסיסטם הצומח להכיר את המגמות הבולטות בו, ולזהות את הצירים בהם ניתן לשלב טכנולוגיות קיימות או לפתח פתרונות חדשניים. הדו"ח הוא כלי שפותח על ידי קהילת DeserTech, הפועלת מייסודם של קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.

בחמש השנים האחרונות, 22 סטארט-אפים מתוך 66 חברות שבליבת התחום, גייסו סכום של 374 מיליון דולר, כאשר במהלך השנים 2017-2021 גדל המימון שגויס ב-437%. 76% מהחברות שגייסו הן בתחומי החקלאות והתשתיות, ומרביתן נמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים. עוד מצא הדוח כי 50% מהחברות בתחומי המים והאנרגיה נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים. מרבית הסטארטאפים עוסקים במציאת פתרונות להשקייה חכמה ובנייה חכמה בסביבה מדברית ובאזורי אקלים צחיח.

נוסף לכך, הדו"ח מבקש להדגיש את חשיבותו של הנגב לפיתוח התחום, ומצא שביחס למספר הסטארט-אפים הכללי שיושבים בנגב ששיעורם 2-3%, כ- 17% מהסטארטאפים בתחום ה- DeserTech פועלים מהנגב. זאת, בין היתר מכיוון שהנגב מהווה כר פורה לפיתוח, ניסוי, התאמת והטמעת טכנולוגיות מהתחום.

כמו כן, הדו"ח מציע פתרונות למדינות בהן תופעת המדבור עלולה להפוך על פיהן כלכלות שלמות המתבססות על חקלאות. מנגד, הדו"ח מציע הזדמנויות להתבונן על המדבר הישראלי כמשאב ייחודי בו ניתן לייצר אנרגיה מתחדשת.

מהדו"ח ניתן ללמוד כי קצב הצמיחה המהיר של הסקטור צפוי ליצור עלייה משמעותית בפיתוח תחומים חדשים הנקשרים ל-DeserTech. כמו כן, נראה שהתחומים בהם נדרשת גדילה בפיתוח פתרונות, לאור תופעת המדבור הגלובלית ההולכת ומתרחבת גם למדינות נוספות בעולם, הם התאמת גידולים לאקלים צחיח, ייצור וטיהור מים שיהיו ראויים לשתייה ולחקלאות וניהול מערכות הולכת מים לאיזורים צחיחים ומרוחקים מתשתיות.

 סיוון כהן שחרי, מנהלת הפעילות של קהילת DesertTech אמרה כי המגמות הבולטות בסקטור המתפתח מעידות על הפוטנציאל הטמון בהתאמת טכנולוגיות קיימות בעולמות החקלאות, מים, תשתיות ואנרגיה מתחדשת לצרכי העולם ההולך ומתחמם. קהילת DeserTech פועלת לעודד יזמים להשתלב בשוק הגלובלי ולהרחיב את שיתופי הפעולה שלהם גם למדינות ואיזורים בעולם בהם נדרשת התערבות שתביא לצמצום השפעת המדבור ויצירת מרחב חיים מאפשר ובר קיימא. אנו שמחות להוביל את המהלך האסטרטגי בו ישראל בכלל והנגב בפרט ימוצבו כמרכז בינלאומי להתאמת טכנולוגיות ומכאן תצא הבשורה של חיבור בין יזמים, משקיעים, תעשייה, חוקרים וקובעי מדיניות במטרה להתגבר על אתגרי המדבור".

ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל: "קרן מיראז רואה בנגב מנוע צמיחה כלכלי וחברתי משמעותי בישראל. כחלק מפעילותה לקידום האזור ברמה הלאומית והבינלאומית, הקרן החליטה להוביל ולפתח את תחום ה- DeserTech בנגב. המדבר הישראלי הוא אחד הנכסים העולמיים המרכזיים להתמודדות עם תופעת המדבור ושינויי האקלים ומהווה מקור ליזמות וחדשנות טכנולוגית להתמודדות ומציאת פתרונות גלובליים. באמצעות שיתופי הפעולה שהקהילה יצרה עם המגזר האקדמי, העסקי והציבורי, חברות DeserTech מכל העולם שמות פעמיהן לנגב ומבקשות להגיע וללמוד מהפיתוחים החדשים בתחום שנולדו במדבר הישראלי. הצמיחה הגדולה שמוצגת בדוח הינה תוצר של השקעות של כל הגופים הללו ותביא בסופו של דבר להקמת עוד חברות סטארט-אפ בנגב, פתיחת נציגויות של חברות בינלאומיות באזור וליצירת מקומות עבודה נוספים בנגב".