גיל הפטור ירד? כך תושפע התעסוקה במגזר | סקר נרחב

פורסמו נתוני סקר שנערך על ידי חברת אסקריא עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה הבוחן את השפעת גיל הפטור על התעסוקה החרדית | במקביל, פורסמו נתוני מחקר שנערך על ידי אברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה, ונעם זוסמן מבנק ישראל | יעדי התעסוקה בקרב גברים ונשים, כמו גם יעדי הגיוס, וההבדלים בין החסידים, הליטאים והספרדים | כל הנתונים

אילוסטרציה: יעקב לדרמן | פלאש 90

במרוצת שנות קיומה של המדינה הוקמו ועדות רבות בנושא גיוס גברים חרדים לצה”ל, במכון המחקר ‘אסקריא’ סקרו את צעדי הממשלה עד כה. על פי הסקירה, ב-2011 אימצה הממשלה את המלצות “צוות גבאי” הכוללות לראשונה יעדי גיוס לחרדים, ב- 2014 הוענק פטור חד פעמי לדחויי שירות שביום תחולת החוק היו בני 22 (“ריקון הבריכה”), וכן הורד גיל הפטור ל24.

במקביל, בשנת 2010 נקבעו יעדי תעסוקה עבור החרדים, והוא נקבע על 63% עבור גברים ונשים. בקרב הנשים היעד הושג, אחוז הנשים העובדות עלה מ61% (2010) ל77% (בשנת 2019). ובקרב הגברים לא הושג היעד, ומ42% מועסקים בשנת 2010, ישנה עליה מתונה לכ- 52% בשנת 2020.

250/200 סייד בר + קובייה

במכון הסבירו כי השילוב של צורך כלכלי דוחק עם מדיניות ציבורית תומכת בכניסת חרדים לשוק העבודה יצר בשנים 2019-2003 מפנה בשיעורי התעסוקה באוכלוסייה החרדית, אצל גברים ונשים כאחד. בעקבות השינוי, למעלה מ-50% מן הגברים החרדים בגילים 64-25 ו-77% מן הנשים החרדיות באותם גילים עובדים. ואולם העלייה המרשימה שנמשכה כמה שנים נעצרה ב-2015, ומאז לא חל שינוי בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים. עם זאת, בקרב הנשים העלייה נמשכה. אפשר שהַדריכה בַּמקום היא תוצאה של יישום ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה שהוקמה בשנה זו, שבעקבותיהם קטנו התמריצים לכניסה לעבודה וגדלה התמיכה בבחורי ישיבות ובאברכים.

כמו כן נכתב כי שנים רבות היה מספר החרדים הלומדים לתארים אקדמיים נמוך ביותר. עם זאת, בעקבות השינויים בדרישות שוק העבודה והקמת מוסדות מותאמים לצורכי המגזר החרדי נרשמה בשנים 2019-2010 עלייה של פי שלושה במספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה. בשנת הלימודים תש”ף (2019/20) למדו במוסדות האקדמיים כ-13,100 סטודנטים חרדים, 68% מהם נשים. בשנה זו, לאחר כמה שנים של דשדוש, שב לעלות מספר הסטודנטים החרדים בשיעור כולל של 9% – 12% בקרב הנשים החרדיות ו-3% בלבד מהגברים החרדים. שיעור הלומדים לתארים מתקדמים עלה בצורה דרמטית יותר ועומד על 1,630 סטודנטים – פי חמישה מאשר בשנת 2010. בשנת הלימודים תש”ף (2019/20) לבדה נרשמה עלייה של 17% לעומת השנה שקדמה לה.

Inner article

הורדת גיל הפטור

בתוך כך, בצל הצהרותיו של שר הביטחון אביגדור ליברמן כי מדיניות הפטור מגיוס בישראל תשתנה, כמו גם הגיל בו ישוחררו הנפטרים מגיוס מהצבא, פרסמו במכון למחקר המגזר החרדי ‘אסקריא’ שבניהולו של המנ”כל דודי דרור, נתוני סקר שנערך עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני כשנה, בו נבחנה סוגיית הורדת גיל הפטור והשפעותיה על תעסוקת הגברים ועל הגיוס לצה”ל והשירות האזרחי.

מהנתונים העיקריים עולה כי כשנשאלו המשיבים באופן אישי האם שינוי כזה (של הורדת גיל הפטור) ישפיע או היה משפיע עליהם באופן אישי, 18.5% הצהירו כי היו יוצאים לעבוד או ללימודי מקצוע בגיל צעיר יותר. קבוצה זו משקפת 4,200 צעירים חרדים בשנה שמצהירים שהיו פונים להכשרה מקצועית/אקדמית בגיל צעיר יותר. ניתן לשער ששיעור זה אף גבוה יותר וניתן להסתמך על הערכת הנשאלים כלפי ההשפעה (שלא נשאלה) עליהם (33%).

השפעה זו ניכרת יותר בקרב הזרם החסידי, כאשר 25.5% מהחסידים אמרו שהייתה לכך השפעה עליהם מאשר ליטאים (15.5%) או ספרדים (12.5%). חשוב לציין כי בקרב הזרם החסידי יציאה לעבודה הינה מקובלת יותר לעומת הזרם הליטאי והספרדי הישיבתי.

עוד עולה מהסקר כי 52% מבין אלו ששירתו היו מתגייסים לצבא בכל מקרה, גם אם גיל הפטור היה יורד, רק 5.5% מהמשיבים (ששירתו בצה”ל) הצהירו על ביטחון בכך שלא היו מתגייסים. לעומת השירות לצה”ל שלא נפגע באופן משמעותי, השירות האזרחי עתיד להיפגע מהורדת גיל הפטור; 19% מאלו ששירתו בשירות האזרחי, הצהירו בביטחון שהורדת גיל הפטור הייתה גורמת להם לוותר על השירות האזרחי.

תשובות אלו מעידות על פערים בין השירות הצבאי והאזרחי גם ביחס לעתידם של המשרתים. השירות בצבא מכין לתעסוקה וחלק ניכר מן הבוגרים פונים בעקבותיו להכשרה מקצועית או אקדמית. לעומת זאת השירות האזרחי איננו מכין לתעסוקה, רק מעטים מבוגריו מתעתדים לפנות להכשרה מקצועית או אקדמית וחלק לא מבוטל מבוגריו חוזר ללימודי ה”כולל”. בנוסף לכך, האוכלוסייה שפונה לשירות הצבאי מגיעה מ”הפריפריה” של החברה החרדית בשונה מהאוכלוסייה שפונה לשירות האזרחי המגיעה לא פעם מהמיינסטרים החרדי.

ריקון הבריכה

עוד פורסמו נתוני מחקר שנערך במועצה הלאומית לכלכלה על ידי אברהם זופניק מהמעוצה הלאומית לכלכלה, ונעם זוסמן מבנק ישראל, אשר בחן את השפעת שינויי החקיקה ב2014 וב2016. המחקר עסק בשני שינויי חקיקה בשנים אלו: פטור גורף משירות בצה”ל שניתן לגברים חרדים מגיל 22 ומעלה (ומכונה כאמור “ריקון הבריכה”) בשנת 2014. והורדת גיל הפטור מ- 35 לגיל 24. בשנת 2016.

המחקר בחן את השפעות השינויים האלו על: לימודים בישיבה/כולל, רכישת השכלה על תיכונית ואקדמית, תעסוקה, רמות שכר.

מהנתונים מתבררת השפעת “ריקון הבריכה” מהלך זה הוביל לירידה בסיכוי של 6 נק’ אחוז (כ- 8%) גברים בגיל 23 ללמוד בישיבה. במקביל עלה הסיכוי לעבוד ב4 נק’ האחוז (כ- 10%).  השכר השנתי של בחור חרדי בן 23 גדל בכ- 19% לעומת השכר של בן 21.

כמו נבחנה השפעת הורדת גיל הפטור: מהלך זה הוביל לירידה בסיכוי של 5.2 נק’ אחוז (כ- 7%) גברים בגיל 23 ללמוד בישיבה עד. במקביל עלה הסיכוי לעבוד ב3 נק’ אחוז (כ- 9%). השכר השנתי של בחור חרדי בן 24 גדל בכ7% לעומת השכר של בן 22. ויחד עם העליה הזו, ההכנסה המשפחתית השנתית גדלה בכ- 13%.ירידה של 8.6 נק’ אחוז (12%) בסיכוי ללמוד בישיבה, עליה של 5 נק’ אחוז (13%) בסיכוי לעבוד, ועליה של 24% בשכר המשפחתי השנתי (כ- 12,800 ₪). בהשוואה של גילאי 26 לעומת בני 22.

יצוין, כי נתונים אלו הם בצל ההוראה של הרמטכ”ל רא”ל אביב כוכבי ב-4/12/19 על הקמת צוות בדיקה לבחינת אופן איסוף הנתונים של גיוס חרדים לצה”ל. צוות הבדיקה קובע כי ספירת הנתונים נערכה על ידי הגורמים המקצועיים באכ”א בפרשנות מרחיבה, שחרגה מהגדרות החוק, באופן מודע, מכוון ושיטתי. בנוסף, נמצאו תקלות בספירה שנבעו מרשלנות מקצועית חמורה. צוות הבדיקה מצביע בכך על כשל מערכתי, מקצועי ופיקודי חמור.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה