ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש אוגוסט 2020: תכניות הסיוע הממשלתיות באוגוסט הסתכמו ב-14 מיליארד שקלים מתוך 71 מיליארד שכבר הוצאו לתכניות הסיוע מתחילת 2020 • הכנסות המדינה מתחילת השנה חוצות את ה-200 מיליארד שקלים, וההכנסות ממסים עלו בכ-9%
דוד שלומוביץ 06.09.2020
רשות המסים | צילום: פלאש 90 לפני כשמונה חודשים, עוד בטרם פרוץ הממשלה החדשה ונגיף הקורונה לחיינו, התקשורת בישראל הלקתה וירטואלית את ראש הממשלה ושר האוצר על ‘הגירעון הנורא של 4%’ ו’הבור התקציבי של 30 מיליארד שקל’. כבר אז הדגיש 'ביזנעס' כי כדאי לקחת את הביקורת בערבון מוגבל, אפילו מאוד.
עברו חודשים, חלפו סגרים, הגבלות והדבקות והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (ספטמבר 2019-אוגוסט 2020) עומד על 8.1% מהתמ"ג (גירעון בסך 110.5 מיליארד שקל) והתקשורת עוסקת בהפגנות. אפילו הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2020 גבוה מאוד. בחודשים ינואר-אוגוסט נמדד גירעון בסך 87.5 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון בסך 29.2 מיליארד שקל, בתקופה המקבילה אשתקד.
חטיבת מאקרו והתקציב באגף החשב הכללי במשרד האוצר, פרסמו היום את האומדן הראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לתקופה ינואר-אוגוסט 2020. באוצר מסבירים כי במידה ולא מתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. כעת, בהתאם לתיקון בחוק, רשאית הממשלה להוציא סכום נוסף של 11 מיליארד שקל לאחר שבוועדת הכספים תאושר התוכנית המפורטת (תקציב המשכי) ועד לחודש דצמבר או אישור התקציב לשנת 2020.
חלק מעוללות הקורונה
החל מחודש מרץ החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית. משבר הקורונה משפיע באופן משמעותי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. השפעה – המתבטאת בעליה בהוצאות הממשלה ומנגד בירידה בהכנסות ממסים, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש אוגוסט, על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי.
באוצר מכירים בצורך של הממשלה להוציא סכומים ניכרים, לנוכח המשבר החמור שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה, הן לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה וטיפול מיידי בחולים שנדבקו בו, והן לצורך סיוע משמעותי למשק כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור. לצורך כך, נקבע בתיקון לחוק כהוראת שעה כי הממשלה תהיה רשאית להגדיל את ההוצאה מעבר למגבלת התקציב ההמשכי.
בחודש אוגוסט האחרון נמדד גירעון בפעילותה התקציבית של הממשלה בסך של 17.3 מיליארד שקל, זאת לעומת חודש אוגוסט אשתקד בו נמדד גירעון תקציבי בסך של 5.2 מיליארד שקל. סך ההוצאות הממשלה הסתכמו בחודש אוגוסט ב44.1 מיליארד שקל, לפי הפירוט הבא: הוצאות משרדי הממשלה 41.4 מיליארד שקל, מזה המשרדים האזרחיים 36 מיליארד שקל ומערכת הביטחון 5.5 מיליארד שקל.
מתחילת שנת 2020 הוציאה ממשלת ישראל כ-293 מיליארד שקל לפי הפירוט הבא: הוצאות משרדי הממשלה 260.3 מיליארד שקל (מזה 35.5 מיליארד בגין הוצאות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה). תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 20.6 מיליארד שקל, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי 12 מיליארד שקל.
האם הממשלה הוציאה יותר לעומת השנה הקודמת? התשובה חיובית – בגלל משבר הקורונה. כך שבחודשים ינואר-אוגוסט 2019 הסתכמו סך הוצאות הממשלה ב-258.3 מיליארד שקל, כך שמתחילת שנת 2020 חל גידול מרשים ביותר של 13.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלא שבעיון מדוקדק ובנטרול הוצאות להתמודדות עם "משבר הקורונה" חל קיטון של 0.3%- לעומת הביצוע בתקופה המקבילה אשתקד. יצויין כי גם סך הוצאות הממשלה רשמו עלייה של יותר מ-15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההוצאה התבטאה בעיקר במשרדים החברתיים ובמשרדים הכלכליים. במערכת הביטחון דווקא ירדה ההוצאה מתחילת השנה לעומת השנה שעברה.
ואם הממשלה הוציאה כסף היא גם הכניסה קצת. סך הכנסות הממשלה הסתכמו בחודש אוגוסט ב-26.7 מיליארד שקל. מתחילת שנת 2020 אוגוסט הסתכמו ב-205.5 מיליארד שקל, המהווים קיטון נומינלי של -10.3% לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. סך גביית המסים בחודש אוגוסט הסתכמה ב-26.5 מיליארד שקל (מיסים ישירים 14 מיליארד שקל ומיסים עקיפים כ-12 מיליארד שקל.
סך גביית המסים מתחילת שנת 2020 הסתכמה בסך של 202.4 מיליארד שקל, נתון זה מצביע על קיטון נומינלי של -4.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות פגעה בכל הזירות המיסים הישירים חטפו קיטון נומינלי של -2.5% המסים העקיפים וההכנסות מאגרות ספגו קיטון נומינלי דומה של כ-7%. של -7.1% לעומת ינואר – אוגוסט אשתקד. המדינה הפסידה כסף גם בסעיף ההכנסות האחרות שהסתכמו מתחילת שנת 2020 ב-3.1 מיליארד שקל, זאת לעומת 17.0 מיליארד שקל בחודשים ינואר – אוגוסט אשתקד. בנוסף בחודשים הנ"ל לא היו כלל הפקדות של המוסד לביטוח לאומי ואילו שנה שעברה סעיף זה הכניס יותר מ-20 מיליארד שקל.
המס על ההכנסות בירידה
בחטיבת מאקרו והתקציב באגף החשב הכללי במשרד האוצר ניתחו גם את גביית המסים. נתוני המגמה מצביעים על גידול בגביית המסים בשיעור של 5% מתחילת שנת 2019 ועד חודש פברואר 2020. מגמה זו נקטעה כמובן בחודש מרץ עם פרוץ משבר הקורונה.
בחודש אוגוסט 2020 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב- 26.5 מיליארד שקל. העלייה בגבייה הייתה בכל הפרמטרים ובאוצר מסבירים זאת בעליה במע"מ ייצור מקומי במרבית ענפי המשק, בהחזרי מע"מ ייצור מקומי גבוהים באוגוסט 2019 עקב השקעות ורכישת תשומות ביולי 2019, ובשינוי בעיתוי העברת מסים ששולמו באמצעות כרטיסי אשראי.
בחודשים ינואר-אוגוסט 2020 הסתכמו ההכנסות ב-202.4 מיליארד שקל לעומת 212.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, ירדו ההכנסות ממסים ב-4%. הכנסות ממסים ישירים ירדו ב-2% וההכנסות ממסים עקיפים ירדו ב-7%. הכנסות מאגרות ירדו ב-7%.
נתונים אלה באים על רקע מהלכים רבים שנקטה רשות המסים במטרה להקל על העסקים בהתמודדות עם המשבר. מצד אחד תשלומי מענקים, החזר מקדמות, פריסת תשלומים וביטול קנסות. מאידך, פעילות לייעול הגביה ואכיפה רכה בהתחשב במצב.
במגזר שוק ההון נרשמה ירידה בגביה של 8%. אולם במצטבר, מתחילת השנה עלו הכנסות משוק ההון ב- 43% כאשר בחודשים ינואר – אפריל נרשמה עליה של 115% ולאחר מכן במאי – אוגוסט ירדו ההכנסות בשיעור של 16%.
גם בגביית מיסוי מקרקעין נרשמה עליה בשיעור של 11% לעומת אוגוסט 2019. בגביה ממס שבח נטו נרשמה עליה בשיעור משמעותי של 26% ובגביית מס רכישה עלייה של 2%. באוצר מציינים שמס רכישה על רכישת דירה נוספת הופחת החל מה-29.07.2020 מ-8% לשיעורים מדורגים של 5%-8%. במצטבר בתקופת ינואר – אוגוסט 2020 לא חל שינוי מהותי בגבייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
