גלגל ההצלה של המשק: התכנית שהוגשה לנתניהו

המצב במשק על הקרשים, וזה הזמן להצגת תכניות: המודל הגרמני לשכירים, והצלת המעסיקים • יש רק בעיה אחת: תכנית המעסיקים והמגזר העסקי תעלה 100 מיליארד שקלים בעוד תקציב המדינה כולו עומד על כ-500 מיליארד בלבד • ומה מצבנו באמת ? חמור, חמור מאוד: הביטוי הראשון הוא בעובדה שיותר ישראלים מעשנים יותר ויותר ישראלים צורכים יותר אלכוהול • ואלו הקלות עברו בוועדת הכספים?

ח"כ משה גפני בוועדת הכספים, ארכיון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

במסגרת מצב החירום שהמשק הישראלי שרוי בתוכו, עולה הקריאה לצאת בתוכנית הצלה המתייחסת לכלל העסקים במדינת ישראל. החל ממסעדות, ברים, מכוני כושר, אולמות אירועים, עובדי במה ומשחק וכלה בחברות תעשייתיות ועסקיות אשר נקלעו למצוקה.

תוכנית שהוגשה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולשר האוצר ישראל כ"ץ, על ידי נשיאות העסקים והמעסיקים: התאחדות התעשיינים בראשות ד"ר רון תומר, יחד עם איגוד לשכות המסחר בראשות עו"ד אוריאל לין, ונכתבה יחד עם לשכת רואי החשבון – תעניק תוענק רשת חירום סוציאלית לעובדים (בדומה למודל הגרמני) ורשת חירום למעסיקים. 

250/200 סייד בר + קובייה

על פי התוכנית יוזרמו לעסקים מענקים כספיים מיידים מטעם המדינה – הן מענקים להעסקת עובדים והן מענקים להמשך פעילות העסק. כמו כן התוכנית תפחית ותקל על מערך התשלומים שלהם – כולל ביטול תשלומי ארנונה וביטוח לאומי. תוכנית ההצלה הכלכלית של המעסיקים תעלה למשק 100 מיליארד שקל.

הגירעון גרוע

למרות שעל פי סקרי ודוחות הלמ"ס, המשק עושה קולות של התאוששות, עדיין ישנם אלפי עסקים המתקשים להתאושש. ביטוי לכך ניתן ללמוד מדוח ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים שמפרסם משרד האוצר מידי חודש. 

על פי הדוח, החל מחודש מרץ החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית. משבר הקורונה משפיע באופן משמעותי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, השפעה המתבטאת בעליה בהוצאות הממשלה ומנגד בירידה בהכנסות ממסים.

הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2020 – חודשים ינואר-יוני – הגיע לסך של 58.2 מיליארד שקל (לעומת 22.0 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד). במבט שנתי, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2019 – יוני 2020) עומד על 6.4% מהתמ"ג (מהווה גירעון בסך של 88.4 מיליארד שקל).

יותר מעשנים עקב המצב

ה'ברוך' הגדול של הממשלה הוא סך ההכנסות מתחילת שנת 2020 שהסתכמו ב-150.3 מיליארד שקל, המהווים קיטון נומינלי של  12.7% במינוס לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. בפירוט הכנסות המדינה, המשק מראה שההתאוששות איטית ביותר כך למשל הכנסות ממסים ישירים מתחילת השנה עומדים על סך 81.5 מיליארד שקל, קיטון נומינלי של 3.5%- לעומת ינואר-יוני אשתקד. כמו כן הכנסות ממסים עקיפים הגיעו לסך 63.4 מיליארד שקל, קיטון נומינלי של 9.5%- לעומת ינואר-יוני אשתקד. הכנסות מאגרות הסתכמו בסך של 3.1 מיליארד שקל בלבד, קיטון נומינלי חד של 13.5%- לעומת אשתקד.

הגירעון של המשק נובע משורה ארוכה של הכנסות שמתעכבות. המוסד לביטוח לאומי לא העביר יתרות; רשות המסים דחתה תשלומי מע"מ, פרסה תשלומים ביטלה קנסות ובאופן כללי מתמקדת באכיפה רכה בהתחשב במצב לצד שחרור מואץ של החזרים; ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין ירדו מתחילת השנה; במע"מ נרשמה ירידה של 8% במצטבר מתחילת השנה; הכנסות מבלו דלק ירדו ב-9% לעומת יוני אשתקד וברשות המיסים מסבירים כי זו ירידה מתונה יותר מחודשים קודמים המצביעה על חזרה חלקית מהחל"ת. 

מעניין כי דווקא במס הקניה על יבוא נרשמה עלייה, כתוצאה מעלייה והעלאת שיעור מס הקניה על כלי רכב היברידיים, עליה ביבוא סיגריות כחלופה לרכישות בדיוטי פרי או לרכישות בחו"ל בנסיעות לחופשות ועסקים וכן עליה ביבוא חלקי חילוף לרכב וביבוא כוהל (אולי אזרחי ישראל הטביעו את יגונם בטיפה המרה…).

רשימת מכולת כלכלית

לא ברור מהיכן דורשת התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר לקחת 100 מיליארד שקל לתוכניתה (תקציב המדינה כולו עומד על 480 מיליארד שקל בקירוב). על פי עיקרי התוכנית, כל עובד ימשיך לקבל משכורת – וימשיך להחזיק בעבודתו, גם בחלקיות משרה, כאשר המדינה תממן את ההשלמה למשכורת; כל עסק יקבל מהמדינה מענק כספי מיידי של 50% מהיקף הפעילות העסקית בשל ירידה במכירות; מענק מדינה בגובה 2,500 שקל לשימור עובדים למעסיקים; מעסיק ישלם מע"מ אך ורק על בסיס מזומן; הפחתת מס החברות לכלל המשק ל- 20%, לעומת 23% כיום; ביטול תשלומי העסקים לביטוח לאומי; הארכת תקופת הפטור מתשלומי ארנונה והקפאת העלאת תעריפי הארנונה לכל שנת 2021.

בנוסף מבקשת התוכנית לקבוע מוסר תשלומים חדש במערכת הבריאות, שיאפשר לספקים לקבל את כספם באופן מיידי; לקזז רווחי עסק מ-2019 עם הפסדי עסק ב- 2020; להפחית בירוקרטיה ורגולציה לעסקים, ולסיום כל משרד ממשלתי יצטרך להציג תוכנית לביטול מיידי של 5 חסמים רגולטוריים לעסקים. ליישום התוכנית יגובש צוות בין-משרדי עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה והמעסיקים – אשר יציג את מסקנותיו עד ספטמבר 2020.

Inner article

שיקום כלכלי דחוף

קריאות הזעקה לממשלה לנוכח המצב מתקבלות מכל התחומים, במכתב ששלחו לממשלה דני אמיר יו״ר לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל ויוסי פתאל מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת, כותבים השניים כי מדובר בקריאה אחרונה להצלת ענף התיירות הנכנסת לישראל מקריסה.

במכתב הממוען לראש הממשלה, שר האוצר, שר התיירות, שר הבריאות, וראש המל"ל, נכתב כי קריסת ענף התיירות הנכנסת, פירושה: פיטורים של עשרות אלפי עובדים, קריסה של מאות אלפי עסקים (עם דגש על הפריפריה) ומעל הכל אובדן של 8 מיליארד שקל הכנסות למדינה בשנה. לדבריהם "הצלת התיירות המאורגנת לישראל הינו מרכיב הכרחי בהצלחת שיקום כלכלת ישראל בכלל ובפריפריה בלבד, 40,000 עובדים ישירים ו-100 אלף עובדים ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה ובערי התיירות ממתינים לבשורה אשר תציל את פרנסתם".

מהנתונים המצורפים למכתב עולה התרומה הכלכלית של התיירות הנכנסת לישראל. כך למשל התיירות המאורגנת לישראל, מייצרת הכנסות של מעל 8 מיליארד שקל בשנה, שהם 40% מסך כל ההכנסות מתיירות נכנסת בשנה; בשנת 2018 ביקרו בישראל 1,255,200 תיירים; התיירות המאורגנת לישראל אחראית ל-7.5 מיליון לינות בשנה המכניסים כ-3.8 מיליארד שקל בשנה. זאת פרנסתם של כ-12,000 מתוך סה״כ 35,000 עובדי תעשיית בתי המלון, חדרנים, פקידי קבלה, מאבטחים ועוד תלויה בהגעת התיירות המאורגנת לישראל.

בנוסף, אחראית התיירות המאורגנת לישראל לכ-6.2 מיליון ארוחות (צהריים וערב) מחוץ לבתי המלון בשווי של כחצי מיליארד שקל בשנה, כך שהיא מייצרת מקור פרנסה ל-20,000 עובדי תעשיית המזון, טבחים, מלצרים, מארחים ועוד; התיירות המאורגנת לישראל מייצרת מעל 200,000 ימי נסיעה באוטובוסים לטיולים ברחבי הארץ, המפרנסים כ-2600 נהגי אוטובוסים.

זאת ועוד, התיירות המאורגנת לישראל היא קריטית לפריפריה. היא מייצרת 90% מהכנסות מתיירים בעיר טבריה, 55% מהכנסות תיירים בנצרת והגולן,57% מהכנסות תיירים בעיר הבירה ירושלים ו-55% מהתיירים שמגיעים לים המלח והנגב.

הארגונים טוענים כי ללא סיוע דחוף, צפוי אובדן מארגני תיירות מאורגנת לישראל, דבר שיפגע אנושות ביכולת השיקום של ערים חשובות בישראל הנשענות על כלכלת קבוצות התיירים. "למרות הבטחות לסיוע ממקבלי ההחלטות בימים האחרונים, מהמעט שנמסר לנו אין כוונה לייעד פרק בתוכנית לתחום התיירות הנכנסת המהווה ענף היצוא השישי בגודלו בכלכלת ישראל ומחולל תעסוקה מרכזי בפריפריה. בכך יגזרו את סופו". הארגונים קוראים לממשלה למנוע את קריסת אחד ממנועי הכלכלה החשובים ביותר במשק.

לחסל את אי הוודאות

אולם למרות המצב הקשה של המשק, קצב ההדבקה החמור הביא את הממשלה להטיל הגבלות נוספות על הציבור בישראל כשבקנה ישנם עוד הגבלות, אם וכאשר קצב ההדבקה לא יירד. במפגש דחוף של צמרת החטיבות העסקיות באיגוד לשכות המסחר, בעקבות החלטות קבינט הקורונה על סגירת עסקים, אמר היום נשיא האיגוד, עו"ד אוריאל לין, כי קבינט הקורונה של הממשלה יוצר אי ודאות חמורה במשק.

אוריאל לין בכנס ועידת cars2018

"אפשר להבין את הרצון להיאבק בהתפשטות הקורונה ולהטיל מגבלות במקום בו סכנת ההתפתחות חמורה ומוחשית", אומר לין. "אולם חייב להיות ברור שכל עסק הנסגר מחמת צו של הממשלה, זכאי לקבל פיצוי מלא על בסיס הפסדים אמתיים הכוללים גם הוצאות קבועות. יחד עם זאת, כל עסק שלא חייב להיסגר מתוקף צו, יש להתיר לו לפעול ללא דיחוי בתנאים אותם קובע משרד הבריאות".

לטענתו, "אנו מצויים כיום במצב אבסורדי. קיימים עסקים שאינם חייבים להיסגר, אך לא קיבלו היתר להיפתח. משליכים אותם למצב של אי ודאות ופוגעים בהם מחמת העדר כושר החלטה. הם לא יוכלו לפעול. לא יכול להיות מצב ביניים המוליד אי ודאות. או שסוגרים מתוקף צו ומקבלים פיצוי, או שמתירים לפתוח עסקים בתנאים הנקבעים על ידי משרד הבריאות".

הקלות נוספות

בתוך כך ועל מנת להקל על האזרחים, אישרה ועדת הכספים (בכפוף לרביזיה) את הצעת החוק להארכת תקופות ודחיית מועדים לענייני מס, נוכח נגיף הקורונה.

רוכשי דירות בתקופת הקורונה יזכו בהארכה בת 7 חודשים למכירת נכסיהם הקודמים, לעניין מיסוי מקרקעין. במסגרת החוק אף הוארכו לדרישת הוועדה התקופות בהן יוכלו בעלי העסקים להגיש בקשות זכאות לשלושת הפעימות הראשונות במסגרת מענקי הסיוע לעסקים.

בנוסף, התחייבה רשות המסים להביא בקרוב תקנות לגבי הארכת תקופת מיסוי מקרקעין לקבלנים.

למנוע את המשבר 

ח"כ מיקי לוי: "אני רוצה להזכיר לאנשי האוצר, רשות המסים, אל תביאו במאי 2021 בקשה לקצר את הטווח של התקופה, כזכור בתאריך הזה מס שבח ומס רכישה הופכים לטווח של 24 חודשים".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "שיפרנו פה סעיפים שונים לטובת הציבור ולמענו. זו אינה עת רגילה ויש לבוא כמה שיותר לקראת הציבור ובעלי העסקים. אני מודה גם לרשות המיסים על כך. אנו ממתינים לתקנות הנוספות שביקשנו. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, אני מקווה שלא נכנס לגל נוסף, אך נהייה כאן כדי לעקוב ולסייע בכל הדרוש".

בישראל מרוויחים יותר. ח"כ גפני מקבל את תעודת יקיר התעשייה הישראלית | צילום: אסף שילה

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "אנו נמצאים כפסע מקריסת הכלכלה הישראלית- רק תוכנית כלכלית אמיצה ונדיבה, שתזרים כ- 100 מיליארד שקל למשק, יכולה למנוע את המשבר החברתי הגדול ביותר שידעה המדינה מאז הקמתה".

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "על ראש הממשלה ושר האוצר ליטול את המושכות במלוא מובן המילה, על מנת לקדם ביחד עם ארגוני המעסיקים את התכנית הכלכלית שיש בה גם חזון, גם מעוף וגם שהיא ברת ביצוע. בנוסף להזרמת תקציבים, יש לבצע צעדים משלימים כדי שההשקעה הכספית תמוצה במלואה". 

היום אמר נשיא איגוד לשכות המסחר, כי "כל התכניות הכלכליות המוצעות כיום, לוקות בחסר. הן לא עוסקות בשאלה מה אפשר לעשות כדי לעודד צמיחה מואצת, מבלי הזרמה תקציבית. הזרמת כספים חשובה כדי לשפר את תזרים המזומנים וכדי לשמור על שלמות העסקים אך היא כשלעצמה אינה מייצרת מקומות עבודה".

לדבריו, "מעצבי התכניות הכלכליות אינם צריכים להתייעץ עם מומחים גדולים כדי לדעת מה לעשות. מצער מאד להיווכח שעדיין יש חוסר הבנה בסיסית בעיצוב התכניות הכלכליות. התכניות מתבססות בעיקרן על הזרמה תקציבית וחסר בהן צעדים משלימים לא תקציביים, שיכולים לתרום לצמיחת המשק. הזרמה תקציבית חשובה כמובן כדי להבטיח זכות קיום בכבוד לעצמאים ולשכירים, לצד שמירת על המגזר העסקי מפני התמוטטות באמצעות פיצוי על נזקים.

"בתוכניות הכלכליות חסרה התמקדות ביצירת מקומות עבודה, בדרך של תיעול כוח הקנייה במשק, הצריכה הפרטית והמוסדית, אל המגזר העסקי המקומי".

בנוסף, אמר לין כי יש לנקוט בצעדים נוספים שיעניקו תנופת צמיחה למגזר העסקי, כמו הפחתה מסיבית של נטל הרגולציה, שינויים בדיני עבודה ועוד. מעבר לכך, יש להקים בדחיפות צוותים מקצועיים שיתמקדו בהסבה ובהכשרה מקצועית כדי לתת תשובה לצורכי המשק וכן לבנות שורת מהלכים ליצירת מקומות עבודה חדשים.

 

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה