גלגל חוזר: כך נחלץ העולם מהמשברים הפיננסיים הגדולים

משברים פיננסיים עולמיים כבר היו לעולמים: איך התרחשו וכיצד הסתיימו? • איך מומלץ ונכון לאדם הפשוט לפעול על מנת לעבור את התקופה הזו בשום שכל ובקור רוח? • דוד שלומוביץ בסקירה היסטורית על קצה מזלג המשברים הכלכליים בעולם לביזנעסופ"ש

החתימה על הסכם הסחר סין-ארה"ב | צילומסך: שידור הטקס בעמוד הפייסבוק הרשמי של הבית הלבן

הביטו אל התמונה שבכותרת. העליתם בדעתכם שתמונה מהשבוע הראשון של ינואר, עלולה להפוך להיסטוריה לא רלוונטית תוך פחות מחודשיים? בתאריך 19.1 דן ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, "מי יוצא נשכר מהסכם הסחר?" הוא רק לא ידע שעשרה ימים קודם לכן בתאריך 9.1.20, מת האדם הראשון בעולם מנגיף הקורונה ומלחמת הסחר כמעט נשכחה לחלוטין.

אם נלך אחורה מעט יותר, בתאריך 25.11.19 העריך בנק ישראל, כי עיקר השפעת מלחמת הסחר והברקזיט מאחורינו. הוועדה המוניטרית שהעריכה כי השפעות מלחמת הסחר והברקזיט על הכלכלה הגיעו לשיאן ולא יחריפו, החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%. הכתבה שפרסמנו בנושא הסתיימה במילים: "החלטת הריבית הבאה צפויה להיות ב-9.1.2020. סביר להניח שעד אז המצב הפוליטי והשפעתו על הכלכלה, יהיו הרבה יותר ברורים ויהוו שיקול מכריע בהחלטות הבנק".

בהמשך, החל מ-23 בינואר, החלו שלטונות סין לנקוט בצעדים מחמירים וסגרים הוטלו על מיליוני בני אדם. פחות מחודשיים לאחר מכן, נוהג הטלת הסגרים פושט בעולם במהירות הקורונה. מעל 230 אלף איש נדבקו, 9,358 מתו והכלכלה העולמית, בדרך למיתון עמוק. מי היה מאמין?

השנים האחרונות אופיינו כתקופת צמיחה עולמית. ארה"ב התאוששה ממשבר הסאבפריים של שנת 2008, אירופה סיימה להתאושש ממשבר החוב האירופי, או משבר האירו בשמו השני – משבר שהביא את יוון לסף פשיטת רגל – ואם נחזור לכותרות של דצמבר-ינואר, הרי שבכלכלה העולמית דנו בברקזיט הבריטי, מלחמת הסחר, יחסי ארה"ב-איראן, אפילו המשבר בוונצואלה, הפך למוקד התעניינות.

משפיל גאים

בדברי ימיה של ארה"ב הגדולה, ניתן למנות קרוב ל-50 משברים כלכליים ברמה כזו או אחרת שהביאו למיתון. כלכלנים טוענים שפעם ב-8 שנים בממוצע, מופיע משבר בכלכלה האמריקנית המוביל למיתון. כמו כלכלת ארה"ב גם כלכלת שאר העולם ידעה משברים פיננסים רבים. די בכך להזכיר את המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 1929, השפל הגדול שערער את היציבות הפוליטית במדינות רבות ונחשב לדברי היסטוריונים רבים, לאחד הקטליזטורים שהביאו את פרוץ מלחמת העולם השנייה.

משבר פיננסי או משבר כלכלי, על פי הגדרתו הפשוטה (ותודה ל'המכלול'. ד"ש), מתרחש במגוון מצבים, בהם מוסדות פיננסיים או נכסים מאבדים באופן פתאומי, חלק גדול מערכם, מצב אשר מלווה בפשיטות רגל של חברות רבות בתעשייה ועלול אף להשפיע על כלכלת מדינה אחת או יותר.

קחו לדוגמא את עולם התעופה. לפני פחות משנה בתאריך 28 ביולי 2019, תועד באפליקציית המעקב אחרי מטוסים FlightRadar24, יום התעופה העמוס בהיסטוריה: 230 אלף מטוסים היו באוויר בו זמנית בכל העולם. וכמה המצב כיום?

משברים פיננסיים רבים היו קשורים לדוגמא בבהלת לקוחות הבנקים, אלה מיהרו – מתוך פחד כי כספם הולך להיעלם – למשוך את הכספים מחשבונות הבנקים. תקופות מיתון רבות החלו כתוצאה מכך, אחרים החלו בקריסה של שוק המניות או התנפצות בועות כלכליות תוך צניחה של ערך המטבע. אלו מצבים שהובילו בכל פעם לעלייה משמעותית באחוזי האבטלה והעוני.

יתוש קדמך

ספרים רבים נכתבו, אודות התפתחותם של משברים פיננסיים וכיצד ניתן למנוע את התרחשותם. אולם בכל הספרים והתאוריות הללו, מעולם לא העלה אי מי על דעתו, שנגיף הקיים בעטלפים, ישבור את שוק התעופה בעולם, יפיל את הבורסות העולמיות, ישתק כלכלות ענק, יכניס מיליוני תושבים להגבלות תנועה ולהסגר ויפחיד את האנושות.

לנו ברור שהוכנסנו כאן ל'סדרת חינוך', שבאה להזכיר לנו מי בעל הבית האמתי כאן. אולם מובן וברור שעלינו להיערך ולהכין עצמנו, 'ליום שאחרי' המשבר, האפוקליפטי כמעט.

אם כן, מה ניתן לעשות כעת? ראשית, תפילה. אין כמו תפילה חמה מלב מורתח, שיכולה להכניע נגיפים עולמיים. שנית, להתכנס בבתים ולשמור על היגיינה. התמונות הזורמות מכל העולם בהם נראים רחובות הערים כשהם ריקים מאדם, מספרות שהאנושות הבינה, כי רק הבידוד וההתכנסות, בכוחם להכניע את הנגיף.

שלישית לצמצמם בהוצאות. איש לא יכול לומר לנו מתי וכיצד הנגיף ייעלם מחיינו. ההשוואות שנעשו בתחילת התפשטות הקורונה אל נגיף הסארס, כבר לא מחזיקות מים. (נגיף הסארס שהחל להתפשט בחודש פברואר 2003, נעלם לפתע מן העולם בחודש יוני, עוד בטרם יצרו את החיסון נגדו ומאז לא נמצאו עקבותיו. נגיף הקורונה אמנם דומה בהרכבו הגנטי לסארס, אולם קצב ההידבקות שונה לגמרי). כל עוד אינכם יודעים מה ילד יום שמרו על כספכם חזק.

רביעית להביט אל העולם ואל ההיסטוריה ולנסות ללמוד כיצד התרחשה ההתאוששות בעולם ממשברים דומים. אם נבחן את משבר הרובל שהתרחש בשנת 1998, נוכל ללמוד כי הדבר אירע לאחר התפרקות ברית המועצות. הפרטת החברות הממשלתיות ונכסי המדינה החשובים ביותר, במחירים שלא שיקפו את ערכם הריאלי, לכך הצטרפו העלמת מס מסיבית עם מערכת גבייה לא יעילה, ויצרו גירעון תקציבי ענק.

המשבר האסייתי

כדי לממן את הגירעון, מכר הממשל הרוסי אגרות חוב בריבית אסטרונומית והעלה את הריבית, אך המשבר האסייתי ומחירי הנפט הנמוכים, הפילו את רוסיה, שהכריזה כי לא תוכל לעמוד בחובותיה, או בעברית מדוברת: פשטה את הרגל.

האבטלה זינקה, תקציבי הממשלה קטנו והאזרחים הפסיקו לקבל את המגיע להם. איך הסתיים המשבר? בעיקר על ידי גורמים חיצוניים: עלייה חדה במחירי הנפט, הגז טבעי והמינרלים האחרים המופקים ברוסיה. נוסף על כך, הממשלה העבירה רפורמות והיא גם קיבלה הלוואות שונות, ביניהן, מקרן המטבע הבינלאומית בסך של 22.6 מיליארד דולרים.

אם נלך עוד מעט אחורה, כדאי להתייחס למשבר האסייתי הנזכר, שהתרחש בשנת 1997. המשבר התחיל בתאילנד, עם קריסתו של הבאט התאילנדי, בעקבות החלטת ממשלת תאילנד, להפסיק הצמדתו של הבאט לדולר ולתת לבאט להיסחר בשוק החופשי. המשבר הפיננסי האסיאתי, פגע בחלקים נכבדים מאסיה והתרכז בעיקר במדינות דרום-מזרח אסיה. המשבר העלה חששות, כי הוא יתרחב ויגרום למשבר פיננסי עולמי.

רשימת המדינות הנפגעות, הייתה ארוכה: תאילנד, אינדונזיה וקוריאה הדרומית נפגעו קשות ביותר. הונג קונג, מלזיה, הפיליפינים ולאוס. בנוסף נפגעו בעקיפין: סין, הודו, טיוואן, סיגנפור, וייטנאם ומדינות נוספות.

גם כאן, בדומה למשבר ברוסיה, הלוותה קרן המטבע הבינלאומית, הלוואות דולריות גדולות לאותן מדינות, מול התחייבויות על הקטנת ההוצאות הממשלתיות, העלאת ריבית ושמירה חזקה על ערך המטבע שלהן. מעניין, שבמסגרת השיקום, דרשה קרן המטבע מהמדינות, לתת לעסקים ולבנקים לקרוס. ייתכן שעל מנת להפחית את הצריכה בשלב הראשוני. משבר זה גרר אחריו האטה מסוימת בכלכלות העולם אך רוסיה הייתה כאמור הנפגעת העיקרית מהמשבר האסיאתי בסיוע גורמים אחרים.

במרוצת ההיסטוריה חקוקים נפילות כלכליות נוספות, כדוגמת 'המשבר הפיננסי של 1873', שגרם לשפל כלכלי שנמשך כ-6 שנים ברחבי אירופה ואמריקה הצפונית. בבריטניה גרר המשבר, שני עשורים של קיפאון כלכלי. תהליכים כלכליים מורכבים ואיטיים הביאו את המיתון לסיומו באביב 1879, אולם האמון בכלכלה לא שב והוא גרר את האזרחים, לגל הגירה גדול לארצות הברית, גל שנמשך עד שנות ה-20.

הפאניקה של 1857

שש עשרה שנה קודם לכן, התרחש משבר 'הפאניקה של 1857'. צניחה חדה בכלכלה, שנבעה משורת גורמים. בהם: משחקים עם הנפקת שטרות, יבוא נמוך ומאבק פוליטי בנושא העבדות, שכולם יחד, יצרו פאניקה פיננסית בארצות הברית.

מעניין, שטביעתה של אוניית 'סנטרל אמריקה', יחד עם זהב בשווי 1.6 מיליון דולר שהיה על סיפונה, גרם לאזרחים להתנפל על הבנקים ולמשוך את כספם. השפל הכלכלי אליו הידרדרה ארצות הברית, הטיל את השלכותיו אל רחבי העולם. רק בסיום מלחמת האזרחים, שהסתיימה כעשור לאחר המשבר, החלה הכלכלה האמריקאית להתאושש.

אך דומה ששום משבר שהיה עד היום, כולל את המשברים האחרונים של שנות 2000 (בועת האינטרנט) ו-2008 (משבר הסאבפריים), אינו דומה לשפל הגדול – המשבר הכלכלי הכלל עולמי, שהחל בארצות הברית בשנת 1929 ונמשך עד סוף שנות השלושים של המאה העשרים.

בדומה לחגיגת ההלוואות הניתנות היום, החל הבנק הפדרלי של ארצות הברית, בעידוד של בנקים להלוות סכומי כסף הולכים וגדלים, גם כאשר הכיסוי לאותן הלוואות לא היה מובטח או ברור. אז, בשונה מהיום, התבססה הצמיחה על הגדלת אשראי אינפלציונית, שהגיעה לקיצה בסוף שנת 1928, כשנה לפני פרוץ המשבר באופן רשמי, אולם השפל הכלכלי החל, באופן לא מוכרז, כבר ביולי 1929.

כשנה לפני השפל הגדול, הבין הבנק הפדרלי, כי המשך הזרמת הכספים בהיקף הולך וגדל, לא יצליח למנוע משבר לאורך זמן. כתוצאה מכך, החל הבנק לנקוט במדיניות פסיבית ונמנע מהרחבה יזומה של האשראי. בהמשך, החל הבנק בפעולה זהירה ואיטית של צמצום האשראי, אולם הסוסים כבר ברחו מהאורווה, שינויים אלו לא מנעו ואף הביאו התרחשות בלתי־נמנעת, של משבר בתוך כשנה.

יום חמישי השחור

לנצח ייזכר יום הקריסה הראשון, כ'יום חמישי השחור'. בתאריך 24 לאוקטובר 1929, נמכרו בבורסה של ניו יורק, כמעט 13 מיליון מניות. למחרת, המדד עלה מעט, אך כעבור כמה ימים, ב-29 באוקטובר, התרחש 'יום שלישי השחור', עם מכירות שיא, של למעלה מ-16 מיליון מניות. הבורסה קרסה בקול רעש גדול.

הייתה זאת טעותם הגדולה של כלכלנים ופוליטיקאים שחצנים, שטענו כי המצב ניתן לשליטה מתמדת, וכי הזרמת כסף קל ברגע בו הוא נדרש, תוכל להבטיח "עידן של שגשוג" לאורך זמן. אשליה זו התנפצה, באופן טבעי, כאשר החל השפל הגדול.

שפל עמוק זה נמשך עד פרוץ מלחמת העולם השנייה – כעשור לאחר מכן, בשנת 1939. חוקרים רבים טוענים, כי השפל המשיך עד לסיום המלחמה, אז עבר העולם שינוי מטורף ותזזיתי, שהניע את התעשייה האזרחית והצבאית, אולם עם שינוי משמעותי: ירידה חריפה בשכר וברמת החיים ותעסוקה מלאה.

אם נשווה את המשבר לתקופתנו, נמצא מכנה משותף קרוב-רחוק. אחת הטעויות של כלכלני התקופה ההיא, התמקדה בטעות לוגית: לא הצריכה המוגברת הייתה הגורם לשגשוג, השגשוג הוא שגרם לצריכה המוגברת. בין שגשוג לצריכה היה אכן מתאם: בעת השגשוג החנויות היו מלאות, אבל המתאם לא הצביע על סיבתיות. ההנחה כי בין הצריכה לשגשוג יש קשר סיבתי (כלומר, שהצריכה גורמת לשגשוג), הייתה שוות ערך להנחה, שאפשר ליצור משהו מלא כלום, שיש יש מאין.

הוצאת היצרן ממשוואת התוכניות הכלכליות, גרמה לפגיעה חוזרת ונשנית בגורם היחידי שאכן יצר יש מאין: היצרן הוא הגורם היחידי הנוטל משאבים וחומרי גלם, ו'לש' מהם מוצרים שאנשים מעוניינים לרכוש. הוא חולית היסוד בשרשרת הסיבתית. ההתעלמות מעובדת יסוד זו, הייתה הסיבה לפריצת המשבר והסיבה להתמשכותו.

העתיד לוט בערפל

האם בסיום המשבר הנוכחי נראה ירידה ברמת החיים, בעקבות ירידה ברמות השכר? אז נכון שמכל הבחינות, ישראל נכנסת למשבר הזה, בנקודת פתיחה טובה יחסית בפן הכלכלי, אולם האם הצמיחה במשק תחזור לרמות בהן היא שייטה בבטחה בתקופה האחרונה?

נקודה נוספת. בהינתן שהתחזיות הפסימיות, מדברות כעת על יותר מחצי מיליון מפוטרים, חל"תים או סתם אינם עובדים (התחזיות הקריטיות על מיליון מפוטרים), כיצד ישפיע המשבר על שוק הנדל"ן לדוגמה? מה יקרה כאשר 30-40% מתוך אותם חצי מיליון או מיליון מפוטרים, יפסיקו את תשלומי המשכנתא שלהם, האם נראה את הבנקים כאן, באותו מצב  בו היו הבנקים בארה"ב ב-2008, כאשר התברר שיש בידיהם מאות דירות ואין מי שישלם עבורם?

צריך לזכור, שקרן המטבע העולמית סייעה כאמור, למדינות רבות, לצאת ממשברים כלכליים. אולם מה יקרה כאשר כל העולם, נמצא באותה הסירה הרעועה? האם בכלל יהיו מרשרשים בקופת הקרן? ולמי תעזור הקרן יותר או קודם?

התמונות המגיעות מכל העולם, מראות רחובות ריקים, אתרי תיירות שוממים, שדות תעופה מרוקנים, מלונות מושבתים, מוזאונים ומקומות תרבות ופנאי סגורים, הספורט בעולם כולו כמעט מושבת לחלוטין, אין כנסים בינלאומיים (אפילו אירוע הזמר העולמי בוטל), אין מסחר ואין בנקים. רק פחד אחד גדול מאוד על הבריאות, על החיים. בשורות טובות.

תגובה אחת ל: "גלגל חוזר: כך נחלץ העולם מהמשברים הפיננסיים הגדולים"

  1. הוצאת לי את המילים מהפה….
    לטבע יש נטייה לאזן את עצמו, כל פעם שהאדם, שהוא היצור היחידי שיכול להוציא את הטבע מאיזון עושה זאת, ברגע ש'מגיעים " מים עד נפש, הטבע בדרך זו או אחרת גובה את המחיר וחוזר לאיזון.
    יש חוקים ויש כללים ועד שהאדם לא יתנהל לפי החוקים והכללים המקרים האלו יחזרו. עד שהאדם לא ילמד לספק את הצרכים שלו ולא את האגו והרצונות, זה קסמים שיכריע אותו בסוף.
    הגיע הזמן ללמוד במח ולא בכח.

כתיבת תגובה