גלים מילימטריים: כך ישדר 'הדור החמישי' לאוזניכם

אחרי ניסויים בהודו על שטחים בני 40 ק"מ על 40 ק"מ, משרד התקשורת שוקל הכנסת טכנולוגיית 'גלים מילימטריים' כנדבך משלים לסיבים האופטיים לדור החמישי במדינת ישראל • המשמעות: התלות ב'בזק' תרד משמעותית

סיבים אופטיים | אילוסטרציה: PeterPhoto123, שאטרסטוק

קצב חיבור הצרכנים לרשת הסיבים האופטיים בישראל לא מספק את משרד התקשורת. אמנם לכ-2.2 מיליון משקי בית (מתוך כ-2.6 מיליון משקי בית בישראל) יש קצה של סיב אופטי במרחק די קצר מהבית. אולם עד לפני כחודשיים היו רק כ-220 אלף לקוחות משלמים שכבר מחוברים בסיבים פעילים, ורק כ-400 אלף בתים בישראל הוגדרו כ'משקי בית הקרובים לרשת סיבים פעילה'.

אנחנו חיים בעידן שבו צריכת התקשורת הולכת וגדלה בהיבט כמות המידע, ומהירות הנגישות למידע, וספקי התקשורת נדרשים לתת מענה לצריכה זו, תוך כדי מתן פתרונות מספקים ומהירים. ליבת רשת התקשורת של ספק תקשורת, מורכבת בעיקרה מתשתית תקשורת נייחת המבוססת על סיבים אופטיים אשר מאפשרים העברת תקשורת נתונים רחבת פס באמצעות טכנולוגיות מתפתחות.

לחילופין ישנן רשתות המבוססות תשתית תקשורת המבוססת קווי נחושת (בזק) או קואקס (הוט) המוגבלים בקצבי המידע. בנוסף על כך, על פי רוב נדרשת אמצעי נוסף להשלמת הגישה מהתשתית ברחוב לבין ציוד הקצה, בבית.

פריסת סיבים אופטיים ברחוב מהווה בעיה קטנה יחסית, היות וברחובות כבר קיימים תשתיות עיקריות וקווי הולכה, בנוסף פתיחת הכבישים נעשית מפעם לפעם לצורכי התשתיות וניתן לנצלה לצורך הטמנת הסיבים האופטיים. עד כה נפרסו כאמור מאות ק"מ של סיבים אופטיים בישראל על ידי החברות פרטנר וסלקום שרכשה ביחד עם קרן תש"י את חברת IBC (אותה צפוי לנהל אמיר לוי, לשעבר מאגף התקציבים באוצר) ויחד הן אמורות להשלים את פריסת הסיבים ובמקביל הן יתנו שירותים גם על גבי התשתיות של חברת החשמל.

אלא שלמרות הפריסה הארצית של שתי המתחרות, בשלב זה, רק התשתית הפסיבית של בזק (למעט הוט) מגיעה כמעט לכל בית בישראל ובמקומות רבים בארץ זוהי התשתית היחידה המתאימה לפריסת כבלי תקשורת. הקמת תשתית פסיבית עצמאית נוספת ביישובים מאוכלסים היא בעייתית, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך.

מדובר בעבודות חפירה נרחבות ומיותרות, שיגררו שיבושים ברקמת החיים בזמן הקמת התשתית המיותרת לצד ריבוי ההיתרים הנדרשים להנחתה. משום כך תשתית התקשורת הפסיבית של בזק הכרחית על מנת לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית מתחרה אל בתי הלקוחות.

מהודעה שפרסמה הממונה על התחרות בנוגע להטלת עיצום כספי על בזק בסך 30 מיליון ₪ אנו למדים כי בזק אפשרה פריסה בתשתית הפסיבית שלה עד לגוב (בור התקשורת) האחרון שלפני הכניסה למקטע הגישה לבניין, וחסמה את האפשרות לצאת מן הגוב ולהעביר את הכבל למקטע הגישה לבניין. 

משמעות הסירוב הוא, קיום חפירה והקמה של תשתית פסיבית עצמאית נוספת במקטע הגישה לבניין מהגוב שאותו הקימו בסמוך לגוב האחרון של בזק. מדובר במטרד ציבורי ופרטי הכרוך בעלויות מרובות בהשקעות ענק ובהמתנה ארוכה לרישוי עירוני. דברים אשר עיכבו ועוד עלולים לעכב את קצב פריסת הסיבית האופטיים בישראל.

בשנתיים שלוש הבאות ובעשור הקרוב שוק התקשורת המהירה יפסע קדימה בצעדי ענק. הרשת הסלולרית תעבור ל-5G עם רוחב פס מעולה ולא מוכר (דבר שיקדם מאוד את רשתות IoT האינטרנט של הדברים) לצד חיבורים פיזיים בסיבים שיגיעו עד הבית או העסק.

למעשה, להגברת קצב החיבור של רשת סיבים האופטיים לבתים, ניתן להשתמש בפתרון ייחודי העושה שימוש בגלים קצרים. מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך אשר מאפשרת השלמת פרישת סיבים אופטיים באופן פשוט ובעלויות נמוכות יותר, לספק העברת נתונים בקצבים אולטרה מהירים (10 ג'יגה ויותר) במקטע האחרון, קרי: החיבור לבתים, מפעלים וכדומה. 

הדבר נעשה באמצעות שידור אלחוטי שאינו מצריך פריסה פיזית של סיבים שכאמור עלותה גבוהה לאין שיעור ומלווה בשיבוש אורך החיים, תהליכי תכנון מסורבלים, אישורים רבים וכדומה.

ככלל, 'גלים מילימטריים' (גמ"מ) הם תחום תדרים גבוה 57-86 GHz המכונה כך בשל אורך הגל שגודלו בסדר גודל של מילימטרים. באופן כללי, גלים מילימטריים עובדים בתדר של 30 ועד 300 גיגה-הרץ.

לגמ"מ תכונות ייחודיות ומשתמשים בו במגוון טכנולוגיות, בהן סורק לגילוי נשק חבוי במקומות הומי אדם, חיישני תאונה המסוגלים לעבוד בערפל כבד או בסופות חול, ולעניינינו רשתות תקשורת Wi-Fi. 

 

העולם כבר עושה גלים

פתרון הגלים הקצרים יאפשרו לתת אינטרנט בנפחים גדולים ללא שימוש בתשתיות פיזיות בנקודות הקצה, קרי: הבתים, המשרדים והמפעלים, ויאפשר להעלות את רוחב הפס בהשקעה נמוכה יחסית. 

השימוש בעולם ב'גלים מילימטריים' להעברת קצב מידע בקצב גבוה – הולך וגובר. טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש מסחרי ברוב מדינות העולם המתקדם ותוקננה ואושרה לשימוש על ידי ארגון התקשורת האירופאי, על ידי ה- FCC בארצות הברית, ומדינות נוספות. 

משרד התקשורת, בהובלת אגף מינהל ההנדסה, למד בשנה האחרונה על הטכנולוגיה והתועלות שזו יכולה להניב. המשרד קיים הליך של בחינת התייחסויות ועמדות גופים שונים וריכז מידע בדבר המדיניות המתגבשת בנושא במדינות שונות בעולם. כך גם בוצעו ניסויי שטח בהודו, בתאי שטח של 40 ק"מ על 40 ק"מ ולמרות שעברו בשטח אלפי נתונים לא הייתה כל הפרעה בהעברתם ה'נקייה'.

לאחר ניתוח הצרכים ומצאי התדרים הפנויים בישראל, בין היתר, למגמות הקיימות בעולם בעניין זמינות והתפתחות ציוד למתן שירותי תקשורת בתחומי תדרי רשת גישה, ולצורך הכנסת התקן החדש – גובשה טיוטת המדיניות בנושא 'גלים מילימטריים'. משרד התקשורת מפרסם את המסמך ומזמין את הציבור להעביר את התייחסותו לטיוטת המדיניות.

שר התקשורת דוד אמסלם: "אני מברך את הדרג המקצועי של המשרד על עבודה מקצועית ומאומצת וסבור כי אימוץ מדיניות בתחום טכנולוגיית 'גלים מילימטריים' תהווה נדבך משלים לפריסת הסיבים האופטיים והדור החמישי במדינת ישראל".

כתיבת תגובה