דו"ח בנק ישראל ל-2025 חושף זינוק של כ-50% במדד ת"א-125 וחזרה של האינפלציה לטווח היעד (2.6%) | המשק הציג חוסן עם צמיחה של 2.9%, למרות מגבלות היצע העבודה והוצאות המלחמה הכבדות
שי קליין 23.03.2026
בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90 דוח בנק ישראל לשנת 2025, שהוגש לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת, חושף תמונה של משק המפגין בס"ד חוסן יוצא דופן בצל המלחמה הממושכת.
על פי הדו"ח, שנת 2025 התאפיינה בהאצת הצמיחה ל-2.9% (לעומת 1% ב-2024) ובחזרת האינפלציה אל תוך טווח היעד, כשהיא מסתכמת ב-2.6% בלבד. בנק ישראל מציין כי "ההתפתחויות במערכת הפיננסית ובשוקי ההון שיקפו את השיפור במצב המשק ותמכו בהמשך התאוששותו. מחירי המניות עלו מאד, האשראי למגזר העסקי, הבנקאי והחוץ־בנקאי התרחב בשיעור ניכר". גולת הכותרת היא ביצועי החסר של הבורסה המקומית, כאשר מדד ת"א-125 זינק בכ-50% במהלך השנה.
הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מדגיש כי לעמידות המשק תרמו נכסים מקרו-כלכליים שנבנו בשנים קודמות, וביניהם יחס חוב נמוך ויתרות מט"ח גבוהות. עם זאת, המלחמה הותירה פגיעה ממשית ברווחה: "הפסד ההכנסה המבטא פגיעה ברווחה לנפש על־פני תשעת הרביעים של המלחמה (עד סוף 2025) כ-35 אלף שקלים". הדו"ח מפרט כי מגבלת היצע העבודה, שנבעה משירות מילואים נרחב והיעדר עובדים פלסטינים, הייתה הגורם המרכזי שמנע צמיחה מהירה יותר, מה שהוביל לשוק עבודה הדוק ולעליית שכר מהירה במגזר העסקי.
בגזרה הפיסקלית, הגירעון התקציבי ב-2025 עמד על 4.7% תוצר, ירידה משמעותית לעומת השנה הקודמת, הודות לצעדי מיסוי בהיקף של 1.5% תוצר והקפאת שכר זמנית במגזר הציבורי. יחד עם זאת, יחס החוב הציבורי לתוצר עלה ל-68.5%. הנגיד מתריע כי "הצורך להפחית את יחס החוב הציבורי לתוצר; לשמור על רמה זהירה שלו לאורך זמן; וליצור מרווח פיסקלי להתמודדות עם זעזועים עתידיים… מצביע על האתגר שבמציאת המקורות להוצאות האמורות". הבנק ממליץ לגבש תוכנית אסטרטגית הכוללת השקעה בתשתיות פיזיות, הון אנושי והתאמה למהפכת הבינה המלאכותית.
הוועדה המוניטרית, ששמרה על הריבית ברמה של 4.5% במרבית השנה כדי לרסן את האינפלציה, החלה בהקלות לקראת סוף 2025 עם הפחתת הריבית ל-4.25% בנובמבר, ובהמשך ל-4.0% בינואר 2026. להתמתנות המחירים תרמו המדיניות המוניטרית וייסוף השקל מול הדולר, שנתמך בירידת פרמיית הסיכון של ישראל. הנגיד מסכם את הדברים בקריאה לחזרה לסדרי עבודה תקינים: "הצורך המתחדד בהקצאה מיטבית של המשאבים התקציביים… מדגישים את ההכרח להשיב על־כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב, לשפר מן היסוד את השקיפות בתהליך הכנתו ולהגדיר יעדים פיסקליים המלווים בצעדים אמינים להשגתם".
