מספר השחקנים בשוק התשלומים והסליקה צפוי להמשיך ולגדול • החוב של המגזר העסקי לתוצר ולתוצר העסקי נותר כמעט ללא שינוי • הסיכונים העיקריים שנשקפים ליציבותה של המערכת הפיננסית בישראל: מאפייני משק קטן מול השוק הגלובאלי הענק ותזוזה כלפי מעלה בגרף מחירי הנכסים • התחזיות להמשך הצמיחה עודכנו כלפי מטה, במקביל להורדתן בעולם על ידי הגופים הבינלאומיים המרכזיים
שי קליין 19.12.2019
אמיר ירון נגיד בנק ישראל | צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90קבלו את רשימת המכולת הבאה: המשק ממשיך לצמוח בקצב שתואם את שיעור הצמיחה הפוטנציאלי; שיעור האבטלה ממשיך לרדת והביטחון התעסוקתי גבוה; האינפלציה נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד וחברות דרוג האשראי אשררו את הדרוג הגבוה של המשק הישראלי וציינו את תרומת ההיי-טק לצמיחת המשק, את עמידות המשק לזעזועים ואת חלקו הנמוך של החוב החיצוני ביחס לתוצר, כשיקולים שתומכים בהחלטתם.
את רשימת הציונים הטובים של הכלכלה בישראל, מפרסם בנק ישראל במסגרת דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2019. מניתוח של הסביבה שבה פועלת המערכת הפיננסית המקומית ועל רקע ההערכות התקופתיות לעמידותה שבוצעו במחצית הראשונה של השנה עולה שיציבותה נשמרת. רמת הפגיעות הכללית של המערכת הפיננסית נותרה בינונית – ללא שינוי ביחס למחצית הראשונה של השנה.
אם כן, מה הם הסיכונים העיקריים שנשקפים ליציבותה של המערכת הפיננסית בישראל בטווחים הבינוני והארוך? בנק ישראל עונה: סיכונים מהסביבה העולמית וזאת בהתחשב במאפייניו הייחודיים של המשק הישראלי ובהיותו משק קטן ופתוח; תזוזה כלפי מעלה בגרף מחירי הנכסים; המדיניות המוניטרית המרחיבה שנמשכת בארץ ובעולם ואי הוודאות הפוליטית,
חולשות נוספות: הגירעון הממשלתי הגבוה ביחס ליעד מול המציאות הפוליטית-שלטונית שמקשה על ביצוע שינויים פיסקליים נחוצים. בנוסף, התחזיות להמשך הצמיחה במחצית הנסקרת עודכנו כלפי מטה, במקביל להורדתן בעולם על ידי הגופים הבינלאומיים המרכזיים.
בפרק שעוסק בשוק הדיור כותבים בבנק ישראל בזהירות, כי ההתפתחויות במחירי הנכסים בישראל ממשיכות להעיד על רמת סיכון בינונית בערוץ זה. למרות העלייה שנרשמה בחודשים האחרונים במחירי הדירות, האינדיקטורים משוק זה לא מצביעים על התנהגות נפיצה.
סיכונים נוספים שנסקרו הם: הסיכון שנשקף ליציבות הפיננסית מערוץ האשראי שנותר ללא שינוי, ברמה בינונית-גבוהה. החוב של המגזר העסקי לתוצר ולתוצר העסקי שנותר גם הוא כמעט ללא שינוי, תוך המשך הגידול בחשיפת המערכת הפיננסית לאשראי לדיור, שמהווה מרכיב משמעותי במאזני הבנקים בישראל וגידול באשראי שלא לדיור, שמקורו בערוץ החוץ-בנקאי. סיכוני הנזילות בשווקים הפיננסיים ובפירמות ממשיכים להתקיים בעוצמה בינונית.
בתחום הטכנולוגי, כותבים בבנק ישראל, כי לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והאסדרתיות, מספר השחקנים בשוק התשלומים והסליקה צפוי להמשיך ולגדול, מה שצפוי להגדיל את מגוון אפשרויות התשלום, הן בצד המשלם והן בצד המקבל את התשלום.
מאידך, בנק ישראל לא מתעלם מהסיכונים שמהלכים אלה טומנים בחובם, ולדבריהם, עם הגידול במספר השחקנים והשימוש באמצעי התשלום החדשים, גדלים גם הסיכונים התפעוליים והחשיפה למעשי הונאה. הפיקוח על פעילות זו הדוק פחות בהשוואה לתאגידים הבנקאיים, אך נמצא בשלבי הקמה ובינתיים היקפי הפעילות הפחות-מפוקחת קטנים יחסית.
