דו”ח היציבות הפיננסית מלמד על אופטימיות זהירה

בנק ישראל מפרסם היום את דו”ח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2019, המעריך על בסיס ניתוח סיכונים פיננסיים את יציבותה של המערכת הפיננסית ואת עמידות המוסדות הפיננסיים ומגזרי העסקים ומשקי הבית, בפני חשיפות לסיכונים אלה • בגדול: הכל די יציב או אף מתייצב יותר, למעט אי אלו איזוטוריות • וכמובן: המשק צומח אבל גם הגירעון

בנק ישראל, ירושלים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בנק ישראל מפרסם היום (ב’) את דו”ח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2019, המעריך על בסיס ניתוח סיכונים פיננסיים את יציבותה של המערכת הפיננסית ואת עמידות המוסדות הפיננסיים ומגזרי העסקים ומשקי הבית, בפני חשיפות לסיכונים אלה.

על יסוד שני היבטים אלה – סיכונים פיננסיים ועמידות המוסדות והמגזרים – מתארים כותבי הדו”ח זעזועים אפשריים למשק, הנובעים מחשיפותיו.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

תמונת המאקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על התמתנות בקצב הצמיחה ובאינפלציה, והתחזיות לצמיחה עודכנו שוב כלפי מטה. ההאטה בסחר העולמי המשיכה, וכוללת גם את המשקים המתעוררים.

לאור כל אלה ולאור התגברות המתיחות ביחסי הסחר, החליטו הבנקים המרכזיים העיקריים שלא להמשיך במדיניות המוניטרית המצמצמת בה נקטו במהלך 2018, או לחילופין, להמשיך במדיניותם המרחיבה.

התשואות לפדיון על האג”ח הממשלתיות בארה”ב ובמיוחד אלה הארוכות, ירדו במחצית הראשונה של 2019, ושיפוע העקום, המהווה סמן מוביל למחזור העסקים, הפך להיות שלילי במהלך התקופה.

חזרה לארץ. המשק הישראלי צמח ברבעון הראשון של 2019 בקצב שתואם את הקצב ארוך הטווח, והאינדיקטורים לרמת הפעילות, כולל השכר הממוצע במשק, תומכים בהערכה שהמשק המשיך לצמוח בקצב נאה גם ברבעון השני.

מאידך, הגירעון הממשלתי הכולל גדל בסוף 2018 ובתחילת 2019 והגיע ל-3.8 אחוזי תוצר וחרג מהיעד שקבעה הממשלה. גידול משמעותי זה, התפתח על רקע הגירעון המבני שנוצר בשנים האחרונות, בגלל הפחתות המיסים והגידול בהוצאה האזרחית. התפתחות זו, שהייתה סמויה בשל ההכנסות החד-פעמיות המשמעותיות שהיו בשנים 2015-2017, ככל שתתמיד, עלולה להעמיק את הגירעון הממשלתי ולהגדיל את סיכון האשראי של הממשלה. יש לזכור, שהריביות שהממשלה משלמת עבור החוב שלה, מהוות ריביות סמן לכלל תשלומי החוב של המגזר הפרטי.

נראה, שהנכסים הפיננסיים אינם מתומחרים ביתר, למרות סביבת הריביות הנמוכה שמגבירה את התיאבון לסיכון, אך עוצמת סיכוני הנזילות בישראל אינה נמוכה, על רקע הירידות בהיקפי המסחר בתקופה הנסקרת, שנמצאו נמוכים בהשוואה בין-לאומית, ומשקל האחזקות הגבוה באג”ח תאגידיות על ידי קרנות הנאמנות ושאר הקרנות הנזילות.

Inner article

בתחום הנדל”ן, נראה כי הירידות הקלות שנרשמו במחירי הדירות בישראל, התמתנו בתקופה הנסקרת, ולקראת סופה אף התחדשו העליות, וזאת לצד המשך הירידה בהשקעות בבנייה. היציבות שנרשמה בשנתיים האחרונות במחירי הדירות, לצד המשך העלייה במחירי שכר הדירה ואינדיקטורים נוספים המוצגים בדו”ח היציבות, מקטינים במעט את החשש מהתפתחות מחירים שמנותקת מגורמי היסוד.

על יסוד מכלול השיקולים, אנו מעריכים שהסיכונים שנשקפים מירידה חדה במחירי הדירות קטנו והגיעו לרמה בינונית עד נמוכה. כדי לקיים את ההסתברות הנמוכה לזעזוע בשוק זה גם בטווח הארוך, חשוב לשמור על רמת השקעה שתענה על היקפי הביקושים, ותמנע את התחדשות הלחץ על מחירי הדירות כלפי מעלה.

מאידך, העמידות של המוסדות הפיננסיים, הבנקים והגופים המוסדיים, התחזקה במהלך השנים האחרונות עם אימוץ אסדרות הרגולציה העולמית. הצעדים המאסדרים שהתבצעו בשנים האחרונות להגבלת הסיכונים הנובעים משוק המשכנתאות, שהוא הגורם המרכזי לגידול נתח האשראי לענף הבינוי והנדל”ן, תורמים גם הם לעמידות טובה יותר של המערכת הפיננסית בפני זעזועים בשוק זה.

המשך הגידול בנתח שוק האשראי שניתן לענף הבינוי והנדל”ן (הן לסקטור העסקי והן למשקי הבית) בתקופה הנסקרת, שגודלו גבוה בהשוואה בין לאומית, הותירו את הסיכונים בשוק האשראי בתקופה הנסקרת ברמה בינונית-גבוהה. גודלו של נתח שוק זה מגביר את ההסתברות לכך, שאם הענף ייקלע לקשיים, ישפיע הדבר על כלל המשק. הסרת מגבלה רגולטורית שהגבילה את האשראי לחברות מענף הבנייה, איפשרה להן להגדיל את המינוף ובכך להתמודד עם ההאטה במכירות בתקופה הנסקרת.

חלקם של שלושת חמישוני ההכנסה התחתונים בהתפלגות ההלוואות לדיור למשקי הבית בישראל, הולך ועולה עם השנים, לעומת חלקו של החמישון העליון, שירד מ-30% ב-2010 ל-18% ב-2017.

ההסטה באשראי לדיור מבעלי הכנסות גבוהות לבעלי הכנסות נמוכות, נוצרה ככל הנראה עקב תוכניות דיור שונות (כמו ‘תוכנית למשתכן’) שכוונו למשקי בית עם הכנסות נמוכות יותר, ובמקביל עקב תוכניות להוצאת משקיעים משוק הדיור.

כותבי הדו”ח מזהירים, שבעוד שלתופעה זו יש השלכות חברתיות חיוביות, בכך שמשקי בית בעשירונים נמוכים מקבלים יותר אשראי לדיור מבעבר, יש להיות ערים לכך שהדבר פועל להגדלת סיכון תיק האשראי לדיור. בנוסף להתפתחויות אלה, המשך ההתרחבות המהירה של האשראי החוץ מוסדי, והשינויים בסביבה המשפטית שבה פועלים ספקי האשראי בישראל, עלולים להגדיל את סיכוני האשראי בטווח הארוך.

העמידות הממוצעת של החברות הציבוריות במגזר העסקי נשמרה ב-2018 ,על אף האטה מסוימת בפעילותן. למרות שההאטה בפעילות מורגשת בעיקר בחברות הבנייה הפרטיות, האשראי הבנקאי לחברות אלה גדל כתוצאה מהקלות מאסדרות, ולמעשה המינוף של החברות הפרטיות בענף הבנייה עלה.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה