דו”ח טאוב: לאחד את החופש הגדול עם חופשת החגים

דוח מצב המדינה 2020 של מכון טאוב קורא לזהירות בהתנהלות הכספית בשל הגירעון והחוב הלאומי של ישראל • עובדים בעלי השכלה נמוכה, צעירים וחרדים נפגעו ממגפת הקורונה • העבודה מרחוק – פתרון לפריפריה ולבעלי מוגבלויות • תקציב ההוצאה על ביטחון סוציאלי ועל רווחה גדל בשנת 2020 ב-47% • פחות מאושפזים ונפטרים במגזר החרדי והערבי – לטענת מחברי הפרק הרלוונטי בדו”ח, עקב הגיל הממוצע הצעיר • קובעים: משרד החינוך כשל בטיפול במשבר החינוך • מציעים: לקבוע ולאחד את חופשות החגים עם חופשות הלימודים באופן חופף למועדי הסגר הנדרשים ולהשתמש בבתי כנסת בעת פיצול קפסולות בבתי ספר

מרכז טאוב | צילום: מפות גוגל

“דוח מצב המדינה 2020” של מרכז טאוב טוען כי כדי להתמודד עם המשבר תצטרך הממשלה להגדיל את החוב הלאומי. בהסבר לדברים אומרים חוקרי המכון, כי לעומת הגירעון שהיה גבוה גם טרם המשבר, החוב הלאומי של ישראל היה נמוך, עם יחס חוב–תוצר של כ-60%. אולם העלייה בגירעון והירידה בתוצר, המובילות לעלייה ביחס החוב–תוצר, יביאו אותו ב-2021 על פי התחזית האופטימית של בנק ישראל ל-76%, ועל פי התחזית הפסימית אף ל-83%.

“משמעות הדבר היא שאחרי המשבר תצטרך הממשלה להפחית את גירעונותיה במהירות ולעודד צמיחה כדי שיחס החוב–תוצר יחזור לרמתו לפני המשבר”, אמר פרופ’ בנימין בנטל, ראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב, והוסיף: “כיום מצב החוב הלאומי שלנו טוב בהרבה מזה של מדינות מפותחות רבות אחרות וסביבת הריבית נוחה מאוד. בשלב זה זוכה המשק הישראלי לאמון רב בשוק ההון העולמי, כפי שניכר בפרמיה המשתלמת על החוב של ממשלת ישראל ובדירוג האשראי הגבוה שלה בשוקי ההון הבין-לאומיים. עם זאת, יש לזכור שהתנהלות לא תקינה והשקעה לא נכונה של הכספים עלולות לשנות את המצב הזה במהירות”.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

העובדים החרדים נפגעו

בתחום שוק העבודה כותבים במרכז טאוב כי שוק העבודה הישראלי ספג טלטלה עזה בעקבות מגפת הקורונה וצעדי הריחוק החברתי שננקטו במסגרת ההתמודדות עימה. מעבר להוצאה לחל”ת ולפיטורין ספג שוק העבודה פגיעה נוספת במסגרת צמצום ממוצע מספר שעות העבודה בתקופת הסגר הראשון, שנבע מסגירת מסגרות החינוך ומהירידה בפעילות הכלכלית ובמפגשים בין אנשים.

חוקרי מרכז טאוב מסבירים כי הפגיעה בתעסוקה לא הייתה אחידה והושפעה ממשתנים רבים. מבחינה מגדרית, בתחילת המשבר שיעור הנשים שתעסוקתן נפגעה היה גבוה משיעור הגברים (כ-38% מהנשים היו מובטלות או נעדרו באופן זמני מהעבודה לעומת כ-30% מהגברים).

חרדים | shutterstock

בבדיקה לפי רמות השכלה, עיקר הנפגעים מהמשבר, בייחוד בתקופות הסגרים, היו בעלי השכלה נמוכה. בדיקה לפי קבוצות גיל מגלה שעיקר הנפגעים הם עובדים צעירים ועובדים מבוגרים אחרי גיל הפרישה, במהלך הסגרים וביניהם.

עוד מצאו במרכז טאוב כי המשבר התעסוקתי פגע בעוצמה רבה יותר בעובדי המגזר החרדי, בעיקר בגברים, ששיעור האבטלה וההיעדרות מהעבודה בקרבם מסיבות הקשורות למשבר הגיע באפריל ל-48% (לעומת 28% בקרב גברים יהודים לא-חרדים), והוסיף להיות גבוה גם בזמן ההקלות ובסגר השני.

עבודה מרחוק כפתרון פריפריאלי

לטענת החוקרים, משבר הקורונה יצר השפעה חיובית על הנגשת תעסוקה איכותית לפריפריה ולבעלי מוגבלויות, בעקבות אימוץ פרקטיקת העבודה מרחוק. סקר מצב העסקים שערכה הלמ”ס הראה ש-16.5% מהמעסיקים שאפשרו לעובדיהם לעבוד מרחוק היו מעוניינים להגדיל את שיעור ההעסקה מהבית. לפי חוקרי מרכז טאוב, הדבר מפחית את חשיבות הקִרבה הגיאוגרפית בין מקום העבודה והבית ופותח מקומות עבודה לפריפריה ולבעלי מוגבלויות. לטענתם, העבודה מהבית גם מצמצמת את עומסי התנועה ומאפשרת גמישות בשעות העבודה – וזו בתורה מאפשרת איזון טוב יותר בין עבודה ומשפחה. עם זאת, לעבודה מהבית ישנה גם השפעה שלילית – ירידה בפרודוקטיביות של העובדים בחלק מסוגי העסקים.

“המדיניות לטיפול במשבר התעסוקה צריכה להיות דיפרנציאלית, על בסיס הצרכים של כל קבוצה מהקבוצות שנפגעו”, אמר פרופ’ אבי וייס, נשיא מרכז טאוב. “עם זאת, המשבר מביא עימו גם הזדמנויות, למשל עובדים בשכר נמוך שפוטרו יכולים לשפר את רמת ההכשרה והשכר שלהם – אנחנו כבר עדים לגידול של 20% במספר הנרשמים למוסדות להשכלה גבוהה בשנה הנוכחית – והממשלה יכולה לנצל את תקופת המשבר להכשרות מקצועיות שיגדילו את שיעורי התעסוקה ואיכותה. בנוסף, הרחבת השימוש בטכנולוגיה, בדגש על טכנולוגיה המאפשרת עבודה מרחוק, מקילה על הנגישות של עובדים לתעסוקה איכותית”.

תחולת העוני בעלייה

החוקרים פרופ’ ג’וני גל, שביט מדהלה חקרו כיצד מערכת הרווחה מתמודדת עם הקורונה. לדבריהם משבר הקורונה הביא להתרחבות העוני ואי השוויון שהיו גבוהים גם קודם לכן. כדי להתמודד עם המצוקות שיצר המשבר, תקציב ההוצאה על ביטחון סוציאלי ועל רווחה גדל בשנת 2020 ב-47% לכ-183 מיליארד שקל, והוקדש ברובו לביטוח אבטלה, לסיוע לעצמאים, לסיוע לנכים ולהרחבת מענק העבודה.

ההערכות מראות כי מערכי הסיוע של הממשלה עד מאי 2020 סייעו בצמצום כמחצית מהעלייה בתחולת העוני ואי השוויון, שהייתה משמעותית, ועם זאת, תחולת העוני תגדל בכ-8%–14% ואי השוויון יגדל בכ-1.5%–4%. עיקר הנפגעים מהמשבר הם המשפחות העובדות (שהעומדים בראשן איבדו את מקום עבודתם או ששכרם נפגע), המשפחות החד-הוריות ומשפחות צעירות.

עוני בישראל | אילוסטרציה, צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90

“המשבר חייב את מערכות המדינה להשקיע משאבים כספיים ניכרים, ואכן היינו עדים לגידול דרמטי בהוצאה החברתית. קשה לדעת כיצד ישפיע המשבר על רווחתם של האזרחים לאורך זמן, אך אין ספק שהדבר תלוי במידה רבה בנכונותה של הממשלה להותיר על כנן את תוכניות הסיוע, שנועדו להקל את מצוקתם של מחוסרי העבודה ולסייע בשילובם בשוק העבודה במשרות ראויות”, אמר פרופ’ ג’וני גל, ראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב.

יותר צעירים, פחות מאושפזים ומתים

את הפרק על המאבק בנגיף הקורונה בראי מערכת הבריאות כתבו החוקרים: פרופ’ דב צ’רניחובסקי, פרופ’ בנימין בנטל, רחל ארזי ואלון סלע. לדבריהם, אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית והדבר העניק לה יתרון בהתמודדות עם נגיף הקורונה, אולם מערכת הבריאות הגיעה אל המשבר עם מחסור במשאבים וחלוקת אחריות שאינה ברורה בין משרד הבריאות לבין גופים אחרים במדינה האמונים על טיפול במשברים כמו הקורונה.

ישראל נמצאת במקום טוב יחסית בקרב המדינות המפותחות במונחי תמותה למיליון נפש מהנגיף, בזכות מספר יתרונות: אוכלוסייתה צעירה ובריאה יחסית, ושיעור המבוגרים בני 65 ומעלה עומד בה על 10% בלבד, כמחצית השיעור במדינות מפותחות אחרות. נוסף על כך, תושבי ישראל נהנים מביטוח בריאות אוניברסלי, יש “כניסה ראשית” אחת למדינה כך שקל לסגור אותה, יש לה מוכנות גבוהה למצבי חירום ביטחוניים כך שקל לגייס משאבים וטכנולוגיות, והיא מאופיינת בסולידריות חברתית גבוהה. אולם בין הסגרים השתנתה תגובת הציבור להגבלות והייתה עלייה באי הציות להוראות.

בהסבר לרמת התחלואה והתמותה מהנגיף בקרב המגזרים המרכיבים את המדינה קרי: מגזר כללי, חרדי וערבי, מתפתלים החוקרים וטוענים כי היא תלוית גיל, ומשתנה בהתאם בין קבוצות אוכלוסייה.

שימו לב להסבר הבא: האוכלוסייה החרדית צעירה במיוחד ורק כ-5% ממנה מעל גיל 60. גם האוכלוסייה הערבית צעירה יחסית – כ-8% ממנה הם בני יותר מ-60. לעומת זאת, בני 60 ומעלה מהווים 20% מהאוכלוסייה הלא-חרדית.

תעסוקת צעירים ברמללה. צילום: פלאש 90

כעת מסבירים החוקרים, כי בעוד היהודים הלא-חרדים מהווים כ-67% מכלל האוכלוסייה, הרי בשל התפלגות הגילים בקרבם, חלקם הצפוי בכלל המאושפזים מזנק לכ-79% ובכלל הנפטרים לכ-86%. מנגד, בעוד שיעור החרדים בכלל האוכלוסייה הוא כ-12%, חלקם הצפוי בקרב המאושפזים הוא כ-6.5% ובקרב הנפטרים פחות מ-4%. במגזר הערבי המהווה כ-21% מהאוכלוסייה, השיעורים הם כ-15.5% וכ-10% בהתאמה. כך, באמצעות מבנה הגילים השונה בכל קבוצת אוכלוסייה מסבירים החוקרים באופן חלקי את התגובות השונות של האוכלוסיות להגבלות.

החיים כערך כספי

שורות אחדות במחקר מספקות אנקדוטות מצמררות. בין המילים מצאנו הצדקה למוות מיותר של 1,232 ישראלים באמצעות תחשיב חשבוני והפיכת ערך החיים לערך כספי. הסכיתו למילים, לא נגענו: “אשר לשמירה על החיים, בין הסגרים – בין יולי לספטמבר – עלה מספר המתים מ-320 ל-1,552. בהנחה שהמשך הסגר היה מביא ל-320 מתים נוספים, הרי שהסרתו שקולה לשווה ערך של 9,270 שנות חיים בשווי כ-3.1 מיליארד שקל – לפי שווי כלכלי מקובל של 340,000 שקל לשנת חיים כפי שמשתקף בהחלטות ועדת סל הבריאות”.

870/135 ליינר ארטקל

נסביר, החוקרים טוענים כי אילו הסגר היה ממשיך היו נפטרים ‘רק’ 320 אנשים נוספים ולא 1,552. את ערך החיים בהפרש בין הנפטרים, הם הפכו באמצעות תרגיל חשבוני פשוט לשווי של 3.1 מיליארד שקל. בקטע הבא בוחנים החוקרים האם היה ‘משתלם’ למדינת ישראל להסיר את הסגר ו’לספוג’ את התמותה העודפת.

“הגידול בתוצר ברבעון השלישי ביחס לרבעון השני השנה היה גדול בהרבה מערך שנות החיים שאבדו עקב פתיחת המשק: תמורת כל שנת חיים שאבדה “הרוויח” המשק 2.9 מיליון שקל – סכום הגבוה פי שמונה מערך שנת החיים הנגזר משיקולי ועדת הסל”.

ניסוי חברתי-חינוכי

בהקשר למערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה כתב ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, נחום בלס, כי “המציאות החינוכית החדשה היא מעין ניסוי חברתי-חינוכי בלתי מתוכנן אך חשוב, שישפיע על ההחלטה באיזו מידה ההוראה מרחוק תמשיך להיות חלק ממערכת החינוך גם בשגרה, ויש להיערך כדי להעצים את יתרונותיה ולמזער את חסרונותיה”.

מבחינת התלמידים, הלמידה מרחוק מהווה מענה סביר לתלמידים משכבות מבוססות בלבד. הסיבות לכך ברורות: תלמידים אלו נהנים ממספר מספיק של מחשבים בבית, מאינטרנט מהיר וממרחב שקט ללמידה. בקרב האוכלוסיות החלשות, לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין. במגזר הערבי ל-23% מהתלמידים אין גישה למחשב ולאינטרנט, בקרב חרדים ל-41% אין גישה, ובקרב יהודים לא-חרדים ל-2% אין גישה למחשב ולאינטרנט.

גישה לאינטרנט | תמונה: pixabay

מבחינת משרד החינוך, המשבר הנוכחי וחיזוק ההוראה מרחוק הבליטו את חשיבותו כגוף מכוון. “הכישלון העיקרי של משרד החינוך היה אי הכנת המערכת לפעילות ממושכת בתקופות משבר – תקופות שישראל כבר ידעה בעבר וסביר שעוד תחווה בעתיד. הכלים לכך נמצאים בידי משרד החינוך כבר שנים, ואף הופעלו כשהלימודים בדרום הופסקו, והנהלת המשרד מכירה בפוטנציאל החינוכי שלהם. אף על פי כן נעשה מעט מאוד כדי להכשיר מורים להוראה מרחוק, והכישלון ניכר בזמן הסגר”, אמר בלס.

התאמת החופשות לצרכי החינוך

בלס ממליץ על שורה של צעדים להפעלת מערכת החינוך במקרה של סגר מלא או חלקי נוסף. אחד מהם הוא רעיון המציע הזזה של מועדי חופשות חגים והחופש הגדול בהתאם למועד שבו המערכת נאלצת לסגור את בתי הספר באופן מלא או חלקי בגלל הסגר, כדי לאפשר למערכת החינוכית לא ליפול על חופשות רבות מדי. הוא גם מציע להפוך בתי כנסת למקומות לימוד בעקבות פיצול הכיתות לקפסולות – כמובן, כפי שהובהר ל’ביזנעס’, בהסכמת המתפללים והגבאים.

בשולי הדברים מוסיף בלס אזהרה חשובה: “הפתרון של צמצום מספר שעות ההוראה לכיתה כאמצעי עזר להקטנת מספר התלמידים בכיתה עשוי לקסום למי שמבקש לקצץ בתקציב החינוך: בוודאי יהיה מי שיחשוב שניתן לקצץ במספר השעות בלי להקטין את גודל הכיתה, ובכך לחסוך מיליארדים רבים לקופת המדינה. התשובה לכך היא שקיצוץ שכזה לא יפגע במערכת החינוך אך ורק אם הוא ייעשה במקביל להקטנת גודל הכיתות וצעדים נוספים כמו הפעלת מסגרות של חינוך בלתי פורמלי בשעות שלאחר הלימודים”.

 

דוח מצב המדינה 2020′ מסדרת הרברט מ’ סינגר מציג נתונים חדשים וניתוח מעמיק של הנעשה בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך במהלך השנה החולפת. עורך הדוח הוא פרופ’ אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה