דחיקת מוחות

בריחת המוחות העולמית לפי מפת ה-OECD

לרוב, הגירה של אדם ממדינה למדינה איננה בעלת חשיבות רעיונית או אידיאולוגית, אלא בעיקרה שאלה של נוחות, של קריירה, של משפחה, ועוד כהנה וכהנה שיקולים פרקטיים שאינם עניין לשיפוט חברתי. אין הדבר כן בהגירה של יהודים מארץ ישראל למדינה אחרת. זאת מכונה "ירידה", ביטוי המבטא תוכחה על כך שלאחר אלפיים שנות גלות, ולאחר תקומת המולדת, אדם קם ועוזב אותה – והיא ההפך מההגירה לארץ המכונה עליה. אף על פי כן, זוהי תופעה קיימת, ורבים הם עזבו – ויעזבו את המדינה.

אם בעבר כינה רבין את היורדים מהארץ "נפולת של נמושות", היום ברור שבין היורדים גם נמנים המצוינים שבבנינו; אקדמאים שקיבלו תארים מתקדמים בחו"ל ואינם מוצאים משרה הולמת בארץ, אנשי הייטק שלא הצליחו להתברג בארץ בחברה טובה, אנשי עסקים, אנשי תרבות, ועוד. תופעה זו היא כה נפוצה עד שהיא זכתה לכינוי "בריחת מוחות" – גם היא בעלת נימה שלילית, של בריחה, אך המילה מוחות מאפיינת שאין מדובר בנכשלים.

האשמה בבריחת המוחות מופנית דווקא כלפי החברה ולא כלפי היוצאים מהארץ; המבנה החברתי בארץ, בה כל אליטה שומרת על עצמה מפני חדירה מבחוץ, ומעדיפה את אנ"ש על פני מצוינות (לעתים בממדים מגוחכים ממש) דוחקת החוצה אנשים מצוינים אשר יכולים להצליח מאוד בחו"ל. לכך יש להוסיף את יוקר המחיה הלא ריאלי בארץ, את הסכנה הביטחונית, את השוק המונופוליסטי החוסם יזמים ואנשי עסקים, מיסוי גבוה, העדר משילות, וכו', שדוחק רבים החוצה.

המשאב העיקרי של מדינת ישראל הוא ההון האנושי שלה, ונראה שהיא לא עושה די כדי להשאירו בארץ. מדי פעם בפעם נעשה ניסיון להשיב הביתה את ה"מוחות" שיצאו לחו"ל, אך הניסיונות הללו מעטים מדי, ולא נחושים דיים. רק לאחרונה התבשרנו כי התקציב המיועד לסיוע למדענים חוזרים קוצץ באופן ניכר והכספים הועברו ליעדים אחרים. אם כן, מה יכולה המדינה לעשות בכדי להשאיר את ההון האנושי בארץ? למרבה הצער השינויים הנדרשים הם כה עמוקים, שהיתכנות לביצועם, ובעיקר בטווח הקרוב, נמוכה מאד. אך אף על פי כן, ישנם כמה צעדים שניתנים לביצוע מיידי, בחזקת חוסם עורקים לפצע מדמם:

הקלה על יזמים ועל עסקים קטנים; בעיקר מבחינת המיסוי. למשל, עסק קטן או מורשה חדש, יהיה פטור שנה ראשונה מתשלום מע"מ.

מלחמה בנפוטיזם באקדמיה ובמשרות הציבוריות.

היצע של פתרונות המאפשרים תעסוקת נשים צעירות; כמו, למשל, הפחתה או ביטול של התשלום למעונות יום,

הטבות שלהם זוכים העולים החדשים יינתנו גם לחיילים המשוחררים.

ובעיקר, השקעה בחינוך לחיזוק הקשר בין העם היהודי לארצו.