שר החקלאות אבי דיכטר מעריך כי המלחמה מול איראן תוביל להרחבת שיתופי הפעולה הכלכליים עם מדינות ערב ולהזדמנויות יצוא חדשות לחקלאות הישראלית |דיכטר הציג את אסטרטגיית משרדו לחיזוק הייצור המקומי, ביטחון המזון והקמת מסדרון יבשתי
שי קליין 02.06.2026
שר החקלאות אבי דיכטר | צילום: יובל יוסף לע"מ שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, הציג בוועידת ישראל לחקלאות שנערכה בירושלים חזון כלכלי ואזורי רחב, שלפיו השנים הקרובות צפויות להביא עמן הזדמנויות חדשות ליצוא ישראלי ולשיתופי פעולה עם מדינות ערב, לצד המשך חיזוק הייצור המקומי וביטחון המזון בישראל.
בדבריו התייחס דיכטר להשפעות האזוריות של ההתפתחויות הביטחוניות האחרונות ואמר: "המלחמה מול איראן שדרגה משמעותית את ההזדמנויות לשיתופי פעולה של ישראל למול המדינות הערביות, בהיבטים כלכליים וביטחוניים כאחד. זה לא חלום רחוק, זה יקרה בשנים הקרובות מאוד".
לדברי השר, משרד החקלאות פועל במקביל לחיזוק החקלאות המקומית ולהרחבת פוטנציאל היצוא, מתוך תפיסה שלפיה ייצור מקומי הוא המפתח להבטחת ביטחון המזון ולהורדת יוקר המחיה. דיכטר ציין כי בחן לעומק את סוגיית פערי התיווך בענף לאחר שורה של מפגשים עם חקלאים וגורמי מקצוע. "בחרתי לשבת סביב השולחן, ללמוד את נושא פערי התיווך, לשמוע את הקולות ואת הלהט. החקלאים אינם רק עובדי אדמה, הם הרבה מעבר לכך. חלק משמעותי מהעשייה שלנו במשרד מגיע גם מהעצות, מהביקורת ומהידע שמגיע מכם, ואנחנו משתדלים ללמוד כל הזמן", אמר.
השר הדגיש כי מדיניות המשרד מתמקדת בהגדלת הייצור החקלאי המקומי ולא בהסתמכות על יבוא כפתרון מרכזי ליוקר המחיה. "קבענו יעד ברור – מדפים מלאים, עם עדיפות לתוצרת ישראלית, ובמחיר סביר שהצרכן יוכל לעמוד בו. אנחנו נאבקים בתפיסה שלפיה הייבוא הוא הפתרון. לצערי, ההיסטוריה בישראל מוכיחה אחרת, במקרים רבים הייבוא גדל משמעותית, אך לא הוריד מחירים ולעיתים אף תרם לעלייתם. מה שהוריד מחירים הוא הגדלת הייצור המקומי, והאסטרטגיה שלנו מוכיחה את עצמה."
במשרד החקלאות מציגים תוכנית ארוכת טווח שנועדה להבטיח את המשך צמיחתו של הענף בעשורים הבאים. דיכטר הסביר כי "היכולת להסתכל 25 שנה קדימה נובעת מהאמון שלנו בחקלאות הישראלית ובחקלאים שמסתכלים קדימה ואנחנו איתם. חקלאות חייבים לעשות בתנאים הוגנים, ואין במה להתבייש בזה. אני לא רוצה חקלאי ששורד; אני רוצה חקלאי שמתפרנס בכבוד, ושצעירים ירצו לבוא אחריו לענף."
לדבריו, הממשלה ממשיכה להשקיע בתשתיות ובמשאבים הנדרשים להמשך פיתוח הענף, ובהם מים, קרקעות, כוח אדם ומחקר ופיתוח. "אנחנו יודעים ונדע לדאוג למים, לקרקע, לעובדים זרים ולמו״פ, כדי שכל חקלאי יוכל לעשות חקלאות לפי מה שהוא רוצה, צריך ויכול — מהגולן ועד הנגב."
במקביל לחשיבות השוק המקומי, סימן דיכטר את היצוא כמנוע צמיחה משמעותי לחקלאות הישראלית בשנים הקרובות. לדבריו, המשרד מקדם מהלכים אזוריים שיאפשרו לתוצרת חקלאית ישראלית להגיע לשווקים חדשים במזרח התיכון באמצעות מסדרונות סחר יבשתיים. "אנחנו פועלים לכך שהיקף הייצור יתאים לגידול באוכלוסייה, אך גם כדי שנוכל לחזור לייצא חלק מהתוצרת הישראלית. אנחנו בונים על מסדרון יבשתי, נציגי המשרד כבר פעלו בנושא באיחוד האמירויות, ואני אופטימי מאוד. זה אינו חזון לעוד עשרות שנים, אני מאמין שנראה תוצרת ישראלית נעה מזרחה כבר בשנים הקרובות".
הדברים משקפים את הכיוון שאליו מבקש משרד החקלאות להוביל את הענף: הגדלת הייצור המקומי, חיזוק החקלאים, הרחבת היצוא ופיתוח שיתופי פעולה אזוריים שעשויים לפתוח בפני החקלאות הישראלית שווקים חדשים ולהגדיל את תרומתה לכלכלה הישראלית בשנים הקרובות.



