דרעי, ליצמן ואזולאי, כתבה שכדאי לכם לקרוא ■ ריזל בדרכים

מעניין אם השרים החרדים יבחרו בסונטה. צילומים: מנדי ריזל

אני אוהב מכוניות עם מנוע בשרני. תנו לי ללחוץ על הדוושה ולגמוע מרחקים במהירות; אני אוהב מכוניות סלוניות, כאלו שאתה יושב בהן ומרגיש נוח כמו על הספה אחרי הטשולנט.

בחודש שעבר פרסמנו כאן ב'ביזנעס', כי 'כלמוביל' זכתה במכרז לאספקת רכבים לשרים, בהם גם שלושה מאנ"ש: דרעי, ליצמן ואזולאי, ה' עליהם יחיו.

אלא ש'כלמוביל', יבואנית יונדאי  (ומיצובישי ומרצדס) לא הייתה היבואנית היחידה שזכתה במרכז, ועל כן התלבטות השרים בממשלת נתניהו הרביעית, גדולה. אכן, דילמה שאינה פחותה בעוצמתה מהדיון על ממשלת אחדות.

אז לקחנו את יונדאי סונטה ההיברידית לנסיעה. בינינו? לא תליתי בה תקוות גדולות; יונדאי היא אמנם מכונית מאוד עממית, שמכרה הכי הרבה מכוניות בישראל בתקופה האחרונה, אבל משום מה היא אינה שם נרדף לרכב מנהלים.

על-פי רוב, כשחושבים על מכונית מנהלים עולות תמונותיהן של סקודה סופרב (רכב שמשמש כיום שרים לא מעטים, ונבחן כאן לפני כחודשיים), פולקסוואגן פאסאט, שברולט מאליבו, הונדה אקורד, פורד מונדיאו, אופל אינסיגניה וכן על זה הדרך. גם לי היה קשה להתחבר לרעיון של יונדאי ורכב מנהלים, אבל הסתבר שאין דבר העומד בפני כוח הרצון של הקוריאנים.

פינוקים במושבים

הופתעתי לטובה. מאוד. קודם כל מבחינה חיצונית: מדובר ברכב מרשים, 4.85 מטרים אורכו. הוא מרשים במיוחד בצבע השחור המבריק אותו קיבלנו לנסיעת המבחן. כל מי שראה את הסונטה, פרגן המון. הגריל מרשים, וגם בעיצובם של כונסי האוויר השקיעו. להשלמת המראה המכובד צבען של הידיות כסוף ופס בצבע זהה עוטף את החלונות הצדדיים, משווה להן (בכל צד) מראה של חלון אחד ארוך וצר. לטעמי, המכונית נמוכה מידי, אבל המטרה בכך היא לאפשר נסיעה נוחה וספורטיבית כמה שיותר. עם זאת, קחו בחשבון שראשו של נהג גבוה למדי עלול להתחכך בגג.

כשלוחצים על השלט ופותחים את המכונית – אפשר לעשות זאת לחילופין כשהשלט בכיסכם, באמצעות לחיצה על כפתור שחור המונח על ידית הנהג – נדלקות הנורות שמכונות "תאורת קבלת פנים", המוצבות מאחורי הידיות בדלתות הקדמיות. הן מספקות אור קטן שדוחה הרבה חושך, כשרוצים להיכנס למכונית בלילה, במקום ללא תאורה.

אפרופו תאורה, בסונטה יש כמובן פנסים בעלי תאורת לד – גם מאחור. וזה הרבה יותר חשוב ומשמעותי מאשר הנ"ל. חוץ מזה שבסונטה חישוקי מגנזיום 17 אינטש, אבל יש יפים מהם.

בגרסה הבכירה והיקרה יותר אותה בחנו, יונדאי פינקו את הנהג והנוסעים במושבי עור רכים ונוחים, כאשר הקדמיים חשמליים, עם שני מצבי זיכרון. הנהג וזה שלצדו יכולים גם לחמם או לקרר את תחתית המושב, ואילו בספסל מאחור יכולים הנוסעים ליהנות רק מחימום; הילדים התלוננו שזה לא פייר. בימי הקיץ הלוהטים שהיו בתחילת השבוע הזה, תלונתם הייתה בהחלט מוצדקת.

אוטומאטית או ידנית

פסי עץ פרוסים על הדלתות מבפנים, וגם על תא הכפפות ומשמאל לו, להשלמת המראה. עם זאת, איכות החומרים אינה כה משופרת, והדשבורד – באי-רכותו ובאיכותו הירודה משהו – הזכיר לי רכבים מייד אין צ'יינה. אירופה זה לא.

בקונסולה המרכזית ניצבת – איך-אפשר-בלי – מערכת מולטמידיה עםWAZE , מצלמת רוורס, וכמובן אפשרות לתפעול הרדיו (104.3FM  בדרום) ומערכת השמע וכו'. עם זאת, הקונסולה המרכזית נראתה מיושנת מעט. משהו היה חסר שם, אפעס.

את המנוע מעירים באמצעות כפתור; בסונטה יש גם בלם יד חשמלי. זה וזה הם המינימום הנדרש מהקטגוריה הזו. כשהמנוע פועם, לא תשמעו אותו. אותו שקט ששרר קודם לכן בתא הנוסעים ימשיך גם עתה. מי שלא רגיל למכונית היברידית עלול לחשוב שהמנוע תקוע ואינו פועל, אך הוא פועל גם פועל –אך בשקט מופתי.

עד למהירות של 40 קמ"ש, המכונית הזו ממשיכה לנסוע בעזרת המנוע החשמלי. זה מעולה למי שנוסעים רבות בערים צפופות כמו השרים החרדיים, ע"ע ירושלים או עיר התורה והחסידות; זה מעולה כיוון שכתוצאה מכך מתאפשר לחסוך בדלק, ואם אחד משרינו הנכבדים רוצה להיות דוגמא ל"שקופים", עליו לחסוך בנוזל היקר – כדי שכספי משלמי המיסים ינותבו לדברים יעילים יותר. במנוע החשמלי 51 כוחות סוס, המספקים מומנט מירבי של 20.9 קג"מ.

כשיוצאים לכביש מספר 1 ולוחצים על הדוושה, מנוע הבנזין מתעורר לחיים, רעשי המנוע חודרים פנימה, והסל"ד מטפס. אבל גם המכונית מטפסת במעלה הקסטל בלי בעיה: המנוע בהחלט מתפקד היטב, עם 2,000 סמ"ק, 154 כוחות סוס. תיבת ההילוכים האוטומטית מונה שישה יחסי העברה, וניתן לתפעלה ידנית.

שאפו ליונדאי

ההגה טוב יותר מאשר בדגמים אחרים של יונדאי, בהם סובל ההגה מהיגוי יתר. ניתן גם לכוון אותו מעלה ומטה, אחורה וקדימה, לתועלת הנהג.

הנסיעה עצמה נעימה מאוד וחלקה למדי. לו הייתי רוטשילד, (או שר), הייתי מאושר לשבת מאחור עם מרווח ענק לרגליים. עשר נקודות מגיע ליונדאי בנוגע לנושא המאוד מרכזי הזה. הגג הפנוראמי הענק, השקוף, מכניס המון אור לאוטו. חלקו הקדמי אף נפתח ומאפשר לרוח של בין-ערביים לחדור פנימה.

באופן אישי אהבתי מאוד את בקרת השיוט האדפטיבית הנהדרת: היא מאפשרת למכונית לבלום עד כדי עצירה, אם הרכב שלפניכם בולם או עוצר; במידה ותחליטו לבצע עקיפה והמערכת תזהה כי הנתיב פנוי, המכונית תאיץ לבדה. למעשה, מלבד אחיזה בהגה, אין לנהג מה לעשות.

בקצה מראות הצד ניתן להבחין בשטח מת, וכאשר המכונית סוטה מהנתיב מבלי לאותת, מערכת מיוחדת תתריע לכם על כך (סוג של מובילאיי, אבל היא מותקנת במפעל של יונדאי), כך גם אם תהיו בסכנת התנגשות.

צריכת הדלק הייתה נאותה בהחלט, ועמדה על ליטר דלק אחד לכ-15 קילומטרים של נסיעה משולבת.

בשורה התחתונה: יש לה, ליונדאי סונטה, מקום של כבוד בקטגוריה; לא רק שהיא אינה מביישת את עמיתותיה לסגמנט – אלא מוסיפה להם גאווה. הרבה אמרו לי שישמחו להיות שרים, ולו רק כדי לקבל אותה.

יונדאי, 존경!

מבט מעזרת הנשים: מכונית מרשימה, שמאוד נוח לנסוע בה. הילדים נהנו מכל רגע בנסיעה, ופשוט "נבלעו" במושב הרחב מאחור, וכלל לא ישבו צפופים. תא המטען גדול יחסית, אך עם פתח צר וזה בהחלט מפריע – גם בהטענה וגם בהגעה לחלקו האחורי של התא.

—

נתונים:

מחיר: 159,000 ש"ח לגרסה הרגילה, 179,000 ש"ח  לגרסה אותה בחנו | מנוע: 2,000 סמ"ק בנזין, 154 כ"ס + מנוע חשמלי עם 51 כ"ס | מומנט: 32.3  קג"מ ב-1800 סל"ד | האצה מ-0 ל-100: 9.3 שניות | צריכת דלק: 1 ל-15 | תא מטען: 440 ליטר | בסיס גלגלים: 2800 מ"מ | דרגת זיהום אוויר: 2 | 7 כריות אויר

מעלות: אבזור, נוחות, חסכון בדלק, נוכחות | חסרונות: מנוע מרעיש בהאצות חזקות, נגישות תא מטען