האוצר: בתום ההקפאה, המשכנתא של חרדים בסיכון גבוה יותר

מעל מחצית מהזוגות הנשואים שמשתכרים שכר נמוך מאוד ורכשו דירה ראשונה ב-2019 – חרדים • ומה מספר המוצאים לחל”ת מתוכם, והאם הדבר משמעותי, או שיש להביט אל מצבם הפיננסי של ההורים התומכים בבני הזוג? • הכלכלנית הראשית באוצר מזהירה: בתום תקופת ההקפאה, הזוגות החרדים שהוצאו לחל”ת עשויים להתקשות להשיב את המשכנתה • הסיבה: בשל לקיחת ה’הון העצמי’ אף הוא מהלוואות ומגמ”חים

אילוסטרציה | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

מול העלייה במספר חותמי האבטלה במשק לצד עובדים בחל”ת, ניתח אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר לעומק את תוצאות הסקירה שפרסם בחודש מאי אודות רוכשי דירה ראשונה שנטלו משכנתאות ב-2019, כדי להציג נתונים מפולחים יותר עד כמה אחד מבני הזוג (או שניהם) היו מובטלים או בחל”ת בחודשים שקדמו לפרסום הסקירה, דהיינו מרץ ואפריל 2020.

מהניתוח עולה כי 13,747 בני זוג שרכשו דירה ראשונה ב-2019 מצאו את עצמם (אחד מהם או שניהם) בחל”ת או מפוטרים במרץ-אפריל 2020. 42% מרוכשי הדירות הללו הם מגרילי ‘מחיר למשתכן’. ככלל, כרבע מכ-240 אלף רוכשי דירה ראשונה בחמש השנים האחרונות 2015-2019, נמצאים במצב זהה. בכ-57 אלף משקי בית מתוכם, אחד מבני הזוג נמצא בחל”ת או מפוטר (נכון למרץ-אפריל) וההכנסה של משקי בית אלה צומצמה בכ-20% בממוצע (גם לאחר קבלת דמי אבטלה וכדו’).

250/200 סייד בר + קובייה

אגף הכלכלנית הראשית לא סקר באופן עדכני עד כמה רחב היקף שיעור החוזרים לעבודה מבין רוכשי הדירה הראשונה. אולם היות וחל זינוק מחודש בשיעור האבטלה עם החלת הסגר השני, ובשקלול נתוני שירות התעסוקה שקבעו כי חלק גדול מהנרשמים כדורשי העבודה בחודש ספטמבר נרשמו בשירות התעסוקה לפחות פעם אחת נוספת מאז חודש מרץ – משערים אנשי האגף, כי רבים מרוכשי הדירה הראשונה עדיין מושבתים.

מהנתונים על מספר רוכשי דירות שאינם בני זוג (רווקים) עולה, כי שכרם הנמוך של הרווקים פלוס העובדה שהוצאו לחל”ת או פוטרו עומד על 60% מהרוכשים במשק.

אך כאן אנו מגיעים למגזר החרדי, שמקרב רוכשי הדירה הראשונה במשק ששכרם נמוך (חמישון תחתון) כ-55% מהם רכשו דירה ראשונה לזוגות נשואים ב-2019. הסוקרים מצאו שדווקא ממצא זה, מסביר בין היתר גם את פערי המחיר הגבוהים בין דירות שרוכשים רווקים בחמישון זה לבין מחירי הדירות הנרכשות ע”י זוגות נשואים – פער זה עומד על 26% בחמישון התחתון של המשתכרים, כאשר בחמישונים 4-2 נע הפער בין 10%-17% ובחמישון העליון גבוה משמעותית מחיר הדירה הנרכשת ע”י זוגות נשואים בהשוואה לרווקים. הסיבה אפוא היא שחרדים, לעיתים בעודם רשומים כרווקים, ולרוב כנשואים – רוכשים דירה כששכרם הממוצע נמוך מאוד, אך הם מתבססים על תמיכה מההורים.

>>> סליחה? המשכנתא של מי בסיכון?! || דוד שלומוביץ בתגובה לסקירת אגף הכלכלנית באוצר

אגב, אפיון משק בית כחרדי נעשה על בסיס אחד משלושת המשתנים הבאים: האם מועסק במוסד חרדי (מוסדות חינוך, עמותות וכדומה) / האם כתובת מקום העבודה הינה בשכונה חרדית/האם מתגורר בשכונה חרדית.

גם בקרב רווקים המשתכרים נמוך, בדרל כלל ההורים מסייעים באופן משמעותי במימון רכישת הדירה. כלומר, מסיקים באגף הכלכלנית הראשית, לפחות בקרב 60% מהחמישון התחתון יכולת ההחזר אינה תלויה כולה במצבו התעסוקתי של הרוכש, אלא במצבם הפיננסי של הוריו. כך גם לגבי 40% הנותרים בחמישון זה – שהם הזוגות הנשואים, שכאמור, למעלה ממחציתם חרדים – יכולת ההחזר לא היתה גבוהה מלכתחילה, עוד טרם הוצאת העובד לחל”ת (כאשר במשקי בית אלו יש בעיקר מפרנס אחד בלבד).

הכלכלנים מזכירים כי מחקר שנעשה ע”י איתן רגב וגבריאל גורדון (מהמכון הישראלי לדמוקרטיה2019) על אופן מימון רכישת דירות ע”י חרדים מצא כי במחצית מרכישות אלו בעשור האחרון רוב המימון נעשה באמצעות הלוואות. יתרה מזאת, בקרב למעלה מחמישית מרכישות אלו מומנו במלואם באמצעות הלוואות. לאור העובדה לפיה קיימת מגבלת מימון של 75% ברכישת דירה ראשונה, המשמעות הינה שגם הסכום שהועמד כהון עצמי בעת רכישת הדירה גויס למעשה אף הוא באמצעות הלוואות, כאשר במגזר החרדי הכוונה בעיקר לגמ”חים.  את הניתוח הם מסיימים באזהרה שייתכן ותמומש בהחמרת הפיקוח על מקורות המימון של נוטלי המשכנתאות: “יש בממצאים אלו כדי ללמד על הסיכון הגבוה הגלום באשראי שניתן למשקי בית אלו ויכולתם לעמוד בהחזרי המשכנתה עם תום תקופת ההקפאה של החזרים אלו”.

870/135 ליינר ארטקל

גם באשר לשיעור הגבוה של הרווקים הצעירים, מסבירים באוצר כי מי שמממנים בפועל חלק משמעותי מהרכישה הינם ההורים, ומציינים כי “שיעור גבוה של משקי בית חרדים, אשר חלק ניכר ממימון רכישת הדירה נעשה באמצעות גמ”חים (דהיינו, חלק מההחזר החודשי הינו לא החזר משכנתה, אלא הלוואות שנלקחו ממוסדות כגון גמ”חים), המשמעות היא שבספרי הבנק שיעור ההחזר נמוך מזה המשתמע מחישוב פשוט של גובה ההחזר החודשי ביחס להכנסה לגבי אוכלוסייה זו, אולם בפועל רובץ עליה נטל מימון כבד”.

ב-55% ממשקי הבית במקבלי השכר הנמוך האשה היא זו שהוצאה לחל”ת או פוטרה, והדבר שוב מוסבר בשכיחות יחסית גבוהה של משקי בית חרדים בחמישון זה, שבו מהווה שכרה של האישה (הנמצאת בחל”ת) כ-90% משכר משק הבית. אולם מנגד, בחמישון העליון גבוה אף יותר שיעור משקי הבית בהם האישה היא זו שבחל”ת (60% ממשקי הבית), כאשר במקביל רכיב שכרה בסך שכר משק הבית יורד לשיעור של שליש בלבד (אף כי הוא עדיין גבוה משמעותית משכר הנשים שהוצאו לחל”ת בחמישונים הנמוכים יותר).

Inner 620/130

מומלץ עבורך

2 תגובות ל: "האוצר: בתום ההקפאה, המשכנתא של חרדים בסיכון גבוה יותר"

  1. תסתכלו בתגובה של שלומוביץ התחקירן. עונה כסילים כאיוולתם!!!

  2. מי שקורא את הכתבה הזאת בלי שיקרא גם את התגובה של דוד שלומוביץ לסקירה המגמתית הזאת עושה עוול לעצמו אם הוא חרדי, ואם הוא דתי / חילוני – עוול לציבור שלם.

כתיבת תגובה