ועדת הכלכלה החלה לדון בפרק מתוך חוק ההסדרים שיאפשר למקורות להקים מתקני טיהור שפכים | האוצר: מעל 100 אלף יח"ד חסומות בגלל היעדר תשתית ביוב | סמנכ"לית מקורות: ללא תיקונים תומכים שיסירו חסמים סטטוטוריים זה יהיה תקוע כמו שזה תקוע היום | היו"ר ביטן דרש מנציגי הממשלה להביא לוועדה את התיקונים הנדרשים תוך זמן קצר
חיים שיף 03.02.2025ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום להכין את פרק ד' מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית ליישום המדיניות הכלכלית לשנת 2025 ("חוק ההסדרים"), העוסק בתשתיות ביוב. לפי ההצעה, חברת מקורות תוכל גם היא לתת שירותי טיפול והולכה במשק הביוב, באישור מועצת רשות המים.
רכז מים והגנת הסביבה באגף התקציבים באוצר, עידו מור, הציג את ההצעה ואמר כי משק הביוב וטיהור השפכים נמצא במחסור של תשתית ויש לזה השלכה על שוק הדיור ויוקר המחייה. לדבריו, "מעל 100 אלף יחידות דיור חסומות משיווק או אכלוס בגלל היעדר תשתית ביוב. יש לזה השלכה על יוקר המחייה, וכשיש מחסור ביחד זה מעלה את עלות המחייה. המשמעות היא שדוחים הכנסות לתקציב המדינה משיווק קרקעות. אספקט שני, כשיש מחסור בתשתיות טיהור שפכים פוגעים בטבע".
יו"ר מים לישראל, איתן ברושי, העיר כי מור מדבר כאילו הוא ניטרלי בעוד שהאוצר הוא אחראי על המחדלים האלה. "אתה מתאר את זה כאילו הכל נגרם מידי שמים, אבל הכל מידי אדם", אמר. מור השיב: "כמובן שהבעיה טמונה גם בנו", והוסיף כי היום יש מורכבות מאוד גדולה בהקמת מתקני טיפול בשפכים. "זה כמו שנקים את כביש החוף כשכל רשות תקים את החלק שעובר בשטחה", אמר. לדברי מור, המהלך יביא בסבירות גבוהה להפחתת עלות הטיפול בביוב.
ח"כ אלון שוסטר אמר שיש בשוק הפרטי חברות נוספות שיודעות לבצע את העבודה ושאל אם ניתן לאפשר לעוד חברות, חוץ ממקורות, לבצע את העבודה. היו"ר ביטן ציין כי אם מקורות תקצה להסתייע בחברות פרטיות היא תמיד יכולה לעשות את זה. מור השיב, כי נכון שבעבר האוצר התנגד להכנסת מקורות אבל היום מבינים שאין ברירה, אך פתרון של הכנסת חברות חדשות עלול לייצר סרבול עודף ועלויות, ולוקח זמן. לכן, הסביר, הכוונה היא להשתמש בגופים קיימים.
סמנכ"לית הרגולציה ויועמ"שית מקורות, חנה זיכל, ציינה כי מקורות תומכת בהצעה והוכיחה שהיא יודעת לעשות את העבודה, אבל הזהירה כי אם יאושר רק התיקון שנדון בוועדה, ללא תיקונים תומכים, זה לא יעזור. היא ציינה כי צריך לטפל גם בעיכובים שנגרמים מהליכי תכנון והתנגדויות של גורמים מקומיים שלא רוצים מתקן לידם ומעכבים תהליכים. "בלי שהתיקונים הנוספים יעברו זה יהיה תקוע כמו שזה תקוע היום", אמרה. היא אף ביקשה לטפל באחריות הפלילית וציינה כי מקורות לא יכולה לקחת אחריות על ביוב, שכן היא לא שולטת במה שמוזרם אליה. באשר לתיקונים הנוספים בעניין אישורי הבנייה ציין היו"ר ביטן כי מדובר בתיקוני חקיקה שנדונים בוועדת הפנים, והעריך כי היא תעשה את שלה במקביל תוך חודשיים-שלושה.
ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי, עו"ד מירה סלומון, ציינה כי הקושי שמציגה מקורות והחסמים רלוונטיים גם לרשויות ותאגידי המים, ואולי הפתרון הוא להסיר את החסמים האחרים שצריך לטפל בהם. יו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים, יהודה סיסו, הוסיף כי הבעיה בהקמת המתקנים לטיפול בשפכים זה לא רק מימון, אלא בעיית סטטוטוריקה. "אף אחד לא רוצה מתקן כזה לידו", אמר.
נציג התאחדות התעשיינים, ניר קנטור, אמר כי יש חברות פרטיות במשק שיש להן יכולת לעסוק בתחום, ולא רק למקורות. היו"ר ביטן ביקש לבחון תיקון שיאפשר ב-5 השנים הראשונות למקורות להקים מתקנים, ולאחר מכן גם לחברות פרטיות אחרות. נציג משרד האנרגיה והתשתיות, רועי גולדשטיין, אמר כי מדובר בשינוי משמעותי שמצריך דיון רוחבי בממשלה. נציג האוצר מור השיב לו וליו"ר כי תעשה בחינה ממשלתית של הרעיון.
עוד נדונה הצעת היו"ר ביטן להאריך את הוראת השעה בעניין הפטור ממס על דיבידנדים של תאגידי המים, שפקע ב-2023. היו"ר ביטן ציין כי אין כוונה לגעת במס ששולם, אבל הוא לא רואה בעיה עם פטור ממס על דיבידנד, והוסיף כי אם זה רק 10 מיליון שקל אפשר לפתור את זה גם בדרך אחרת. היו"ר ביטן סיכם את הדיון, על רקע התיקונים שנדרשו, וביקש לבצע את כל התיקונים תוך זמן קצר מאוד, כדי לסיים את החקיקה בהקדם במסגרת העברת התקציב.