האם הסכם הגג לבניית 17 אלף יח”ד באשקלון ייבלם?

יישובים תחת איום של טילים יקבלו הטבות? החלו הדיונים | ועדת הכספים החלה לדון בהצעת החוק הקובעת הטבות מס לישובים אלה, שבמרכזה העיר אשקלון | רשות המסים: ההטבה לתושבי אשקלון תגרע הכנסות ממסים בעלות של 300 מיליון שקל בשנה | במשרדי המשפטים והאוצר התגייסו למציאת פגמים בנוסח הצעת החוק | ואילו ראש העיר אשקלון, תומר גלאם הודיע: לא נוכל להתקדם עם בניית מפעלים ועם הסכם הגג ל-17 אלף יח”ד נוספות אם ההטבות לא יאושרו

תנופת הבנייה באשקלון | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

ועדת הכספים קיימה אתמול (ב’) דיון הכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק ליישוב תחת איום מידי (הוראת שעה), התשפ”א-2021 הצעתו של יו”ר הוועדה, ח”כ אלכס קושניר, וקבוצת חברי כנסת – בהצעת החוק שמטרתה סיוע לעיר אשקלון וסביבתה, מוצע לקבוע כי מי שהיה במשך כל שנת המס 2020 או שנת המס 2021, תושב ביישוב שבו זמן הכניסה למרחב מוגן בהתאם להוראות פיקוד העורף אינו עולה על 30 שניות, יהיה זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 10% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרה של 162 אלף שקלים חדשים.

במהלך הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה, טענו במשרד המשפטים ומשרד האוצר, כי ישנם קשיים בהצעת החוק, שעה שהקריטריון המוצע אינו נכלל בקריטריונים שבחוק הטבת המס, וכי מטרת החוק המקורי הינה עידוד הגירת אוכלוסייה חזקה לישובים, וכי הטבות המס אינן נותנות מענה לאוכלוסיות חלשות בערים אלה, במידה והרצון הוא לפצות את התושבים בגין המצב הביטחוני. ברשות המסים העריכו את עלות ההטבה עבור העיר אשקלון ב-300 מיליון ₪ בשנה

מנגד טענו חברי הוועדה וראש העיר אשקלון תומר גלאם, כי לא ניתן להתעלם מהמצוקות הקשות של תושבי העיר תחת איום כה משמעותי ויומיומי, שעה שאזורים אחרים בדרום זכאים להטבה, וציינו שהסיוע לתושבים החזקים באשקלון יביא לסיוע לעיר כולה, כולל לאוכלוסיות החלשות יותר, יחזק את השירותים לכלל ואת העיר הנמצאת בשיא הגירה חיובית, וימנע הגירה שלילית.

יו”ר הוועדה ויוזם החוק, ח”כ אלכס קושניר הורה לגורמי המקצוע לקיים עבודת מטה ולהיערך להמשך החקיקה: “יש קונצנזוס בין כל חברי הכנסת והנחישות שלנו מאוד גבוה, גלו הבנה וחמלה לאזרחים ואזרחיות שחיים בתנאים בלתי נסבלים של איום מתמיד על חייהם ופגיעה בלתי פוסקת בשגרת החיים שלהם. תנו לנו פתרונות, תגידו איך כן ואל תגידו רק לא”.

ח”כ אלכס קושניר, יו”ר ועדת הכספים | צילום: דוברות הכנסת

ראש עיריית בא”ש, רוביק דנילוביץ’: “אני חושב שיש לתת לאשקלון אך יש לתת גם לישובים אחרים, כישוב שקיבל הטבות מס של 12% בעבר, מפת הטבות המס במדינה מעוותת לחלוטין. הפנייה צריכה להיות אליכם נבחרי הציבור, איך אתם רוצים לעצב את מפת הטבות המס. הנושא הזה של מספר השניות ואם עיר ספגה אלף או שלושת אלפים טילים, אסור להפריד בין דם לדם. אני לא חושב שצריך למדוד את הטבות המס רק לפי איומים ביטחוניים, גם ב”ש וגם אשקלון לקחו את הסכמי הגג על כתפיהם, זה חלק ממתן המענה למשבר הדיור  בישראל, אז המדינה צריכה לבוא לצעירים ולומר להם, יש לכם לפרק זמן מסוים, הטבות מס. עד גבול ה-40 קילומטרים, המדינה מתמודדת מאז עופרת יצוקה, מה אני יכול להגיד לאלה שבני משפחותיהם נהרגו או נפצעו, שדמנו פחות סמוק? אני לא חושב שלזה אתם מתכוונים. רוצים לתת הטבות מס, בואו תנו הטבות מס למי שחיוני ונכון”.

בזכות ולא בחסד

ח”כ ינון אזולאי: “אני קודם כל בעד, מגיע לתושבים בזכות ולא בחסד, הם לא מסכנים ולא חלשים, התושבים חזקים. אני בא מהעיר אשדוד, יש לי ילדים ואנחנו יודעים מה זה שבקומות הלא ממוגנות צריכים לרוץ, 40 שניות זה לא מספיק, וצריך לעשות תיקון במפת הטבות המס, יש עיוותים והממשלה לא השכילה להביא מפה מסודרת של מה שראוי להיות. אם נגיד גם לממשלה לקבוע את המדיניות של עיר תחת איום, זה רק יחזק וסוף סוף נבין מה המדיניות של הממשלה הזו, וגם שהממשלה הקודמת לא עשתה זאת, זו הייתה טעות, אך זו הזמן לקבוע את המדיניות של הטבות המס של העניין הביטחוני שאנחנו נמצאים בו. במסגרת החלטת ממשלה נצליח יותר, וזה יביא את המשרדים להבנה שצריך מפה מסודרת”.

ח”כ ינון אזולאי | צילום: דוברות הכנסת

ח”כ נירה שפק: “אני מסכימה שיש צורך לעשות סדר בכל מפת הטבות המס, ואנחנו עושים את זה, בסוף על אותו שקל מתחרים הרבה דברים מוצדקים, וצריך להחליט איך מתעדפים וכיצד. יש קצת בלבול בדברים וראוי שנעשה סדר – לעניין השניות, כמפקדת גזרת אוגדת עזה לשעבר, יש משמעות לתהליכים אחרי ה-15 וה-  20 שניות, מתי יש התראה, מהירות הרקטה, אני מזכירה שהיו ימים שבישוב שלי שמעתי קודם את הבום ואז חיפשתי איזה בית נפגע. שאצלנו היה ירי, ילדים פחדו לצאת מהממ”ד, אז עשיתי לילד שלי ספירה של כמה זמן עד שאני מגיעה מהממ”ד לשירותים ולמקרר, עשינו מיפוי מאיזה מקום בבית ניתן לרוץ, ב-15 שניות אי אפשר להגיע מכל מקום, לכן אנחנו משנים את המבנה בבית, והילדים חלקם חדריהם בממ”ד. אנחנו מפנים חפצים, כדי שהנפילה לא תיגרם מחפץ. זה הקו, הקו הזה נגמר ב-30 שניות. בעוטף לא דין ב”ש ואשדוד כדין תושבי 0 עד 30. לכן אני שמחה על הגדרת ה-30, כי היא נכונה, והיא עושה צדק עם מועצות אזוריות שלמות. זו חובתנו, זה לתת חוסן, בכסף הזה נוכל לתת עוד טיפולים לילדים”.

נטליה מירוניצב, רשות המסים: “הטבת מס מכוח סעיף 11, היא מכוח משיכה של תושבים לעיר. בתוך כך הבחינו כי עיר גדולה, עם יותר מ-85 אלף תושבים שאינה זכאית להטבות, נוכח כך שיש לה כוח משיכה של תושבים, שכן יש בה את כל השירותים והמוסדות, והיא פחות זקוקה לתמריצים. בפן המקצועי הקריטריון המוצע קשה לנו מבחינה מקצועית, כי הטבות מס זה דבר שנקבע מראש כל שנה, ומפת פיקוד העורף היא דינמית, היא חוצה ישובים, יש לנו בעיה תפעולית עם זה”.

ח”כ שפק: “זה לא נכון, זה פוליגון, כל פוליגון מוגדר פר ישוב, ומה שמכתיב זה האיום, ולא היו שינויים במפת פיקוד העורף בשנים האחרונות, אם כבר הזמן של הגעת הטילים ירד ולא יעלה”.

מירוניצב: “נבדוק את זה, לצד כך, העלויות מאוד גבוהות, אשקלון לבדה זה 300 מיליון ₪ בשנה, ויהיו ישובים נוספים שיכנסו למפה, אז יש השלכות רוחב. בנוסף גם ב-45 שניות יש הרבה מאוד ישובים שקשה להם”.

פגמים משפטיים

יועמ”ש הוועדה והכנסת, עו”ד שגית אפיק: “כפי שנאמר ההצעה מנוסחת כהצעת חוק שעומדת בפני עצמה ולא משתלבת בחוק הטבות המס, ככל הנראה לא בכדי, שכן חוק הטבות המס מתבסס על 3 קריטריונים, הקריטריון שמופיע פה הוא קריטריון חדש. כחוק חדש, אני מניחה שמה שרציתם לומר הוא לדבר על קריטריון ביטחוני אחר שלא מופיע במפת הטבות המס, וביטאתם אותו בזמנים. כל קריטריון במפת הטבות המס התבסס על קריטריון ממשלתי, יכול להיות שהקריטריונים הקיימים לא מתאימים, ויש לבחון אותם מחדש אבל הממשלה היא שצריכה לקיים דיון על הקריטריונים האלה, אם יש בממשלה התבוננות אחרת על הטבת המס והדרך שיש לחלק אותם, הוועדה תהייה שותפה כפי שהייתה בעבר. אני לא חושבת שנכון לוועדה להיות זו שתקבע את הקריטריונים האלה, זה צריך להתבסס על מדיניות ממשלתית”.

ח”כ קושניר: “אני רוצה להזכיר שהיה תיקון לעיר עכו, וזה הביא לשינוי בנוגע למספר רב של ישובים נוספים. לכן זה מראה שכשיש רצון, יש יכולת. אני שומע מה שאתם אומרים, ואני ער למורכבות, אבל עד כה שמעתי למה לא, אבל אני מבקש לשמוע איך כן”.

מעין ספיבק, אגף תקציבים במשרד האוצר: “הטבות המס מיועדות למשיכת תושבים חזקים לישובים, שאלמלא זה, לא היו חיים בפריפריה. לפי הנתונים שלפנינו זה לא המצב באשקלון, להיפך היא העיר המתפתחת ביותר בישראל. אשקלון גם בסמיכות למוקדי תעסוקה מרכזיים ומתפתחים, ונותנת מענה על רקע הקושי בדיור במרכז. לכן צריך לשאול מה יביאו הטבות המס, האם זה בגדר שיפוי בגין המצב בו התושבים נמצאים, צריך לזכור שהטבות המס מסייעות לתושבים עם הכנסה גבוה, לכן הן לא יסייעו לאותם תושבים בלי מיגון למשל. צריך לזכור שקריטריון של 30 שניות תלוי ביכולות הירי של חמאס, ובעוד תקופה זה יכול להשתנות, והשאלה אם אנחנו יכולים להתמודד עם זה כלכלית. מה מנסים להשיג באמצעות הטבות המס? אם זה ביטחון, עמדתי המקצועית שצריך לדאוג לפתרונות שמסייעים לביטחון התושבים כגון פתרונות מיגון ולא הטבות מס”.

חיים תחת אש

ראש העיר אשקלון: “אחת הסיבות למתן אותן הטבות, זה גם כפיצוי לחיות תחת קו האש, אם הייתם חיים שם, הייתם מבינים את המשמעות. צריך לתת את הכלים לתושבים. אנחנו לא מעודדים מסכנות, אתם צריכים לתת חכות ולא דגים, אתם חוזרים לאותה טעות, אנחנו מבקשים לתת לאותם תושבים מקום טוב וראוי לגור בו. אני לא רוצה צ’ופר, אלא את מה שמגיע לי. אני מזמין אתכם לסבב מלחמה כדי שתבינו במה מדובר – אני צריך להתחנן למרכז חוסן, ועד שקיבלתי, אומר מבקר המדינה שהבאתם מבנה יביל ולא ממוגן. יש שיח מול שר האוצר, מול יו”ר הוועדה, שצריך לתת מענה. אני מוכן לקבל את הדיבידנד של קצצ”א, ואוותר על הטבות המס. יש לנו משימה לאומית, איך מפצים את התושבים שמהווים חוסן עבור מדינת ישראל”.

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם | צילום: דוברות הכנסת

לירון נעים, משרד המשפטים: “אתייחס בקצרה לקשיים המשפטיים שמעוררת הצעת החוק הזו, לא בדקנו מול היועמ”ש אם הקשיים המשפטים עולים לכדי מניעה. הקושי המרכזי – מדובר בקריטריון שמתאים או מותאם לישוב אחד בלבד, אנחנו מדברים על קושי משפטי בהיבטי שוויון, בג”ץ קבע שיש לקבוע קריטריונים אחידים, ככל שיש קריטריון שמכניס רק עיר אחת, יש לבדוק זאת”.

ח”כ שפק: “זה לא נכון, יש יותר ישובים שנכנסים”.

ח”כ אזולאי: “אני מזכיר שבג”ץ קבע שהממשלה גם צריכה לקבוע קריטריונים סדורים ולא עשיתם את זה”.

ח”כ קושניר: “אני מזכיר שמי שיושב פה זה המחוקק, והוא יכול לקבוע קריטריון נוסף”.

נעים: “זה נכון. בנוסף אציין שהתכלית במודל הקלאסי היא תכלית של עידוד הגירה של אוכלוסייה משלמת מס, אז השאלה למה צריך לסתות מהמודל הקלאסי שקבע המחוקק, ואם התכלית היא אחרת, והיא תכלית של פיצוי, עולה השאלה למה רק בגבול 30 שניות, והשאלה השנייה היא למה מפצים רק אוכלוסייה משלמת מס, למה את מי שאינו מגיע לרף המס לא מפצים. אלה הקשיים המשפטים”.

מירוניצב: “מערכת המס בנויה כך שכ-60 אחוזים לא משלמים מס, האוכלוסייה שנפגעה הכי הרבה היא זו שמתגוררת בדירות שכורות, ישנות, בלי מדד, שאין להם אפשרות לצאת בתקופת לחימה, הם לא מגיעים לרף המס. אם אנחנו רוצים לתת למי שסבל הכי הרבה, אנחנו לא מתכנסים”.

ח”כ שפק: “הצלחתם לבלבל אותי, אני המחוקקת, אני לא חייבת לחוקק עפ”י מדיניות, אני תלויה בהחלטת ממשלה, אבל נוכל לשכנע. אם ניקח את הנחת היסוד של אוכלוסייה חזקה, אם מביאים אוכלוסייה כזו, צריך גם לשמר אותה, אותה הטבה צריכה גם לשמר אותם. האוכלוסייה החזקה מושכת למעלה את אלה שלא, ולכן צריך להביא ולשמר אותה, ואת זה עושות הטבות מס. שיש סביבה מבוססת, היא גם צורכת יותר, זה גם מחזק את הרשות ומתן הפתרונות שלה. לכן שאתם אומרים שמהות החוק מתבססת להגירה, אני מתייחסת גם למניעת הגירה שלילית”.

למנוע הגירה שלילית

עו”ד אפיק: “אני רוצה להגיב למה שעלה ולהציע כיוון – לעכו לא קבענו קריטריון חדש, שזה מה שמוצע כאן, היא הייתה במפה, וחיזקנו אותה דרך כך שהשתמשנו בקריטריונים קיימים, והבחנו בהם, שיננו את הניקוד והתנהלנו עם הקריטריון עצמו אבל לא קבענו קריטריון חדש. לאור הדברים שאתם אומרים כאן, ודברי נציגת משרד המשפטים, בעיני אם אתם מגיעים למסקנה שאשקלון צריכה להיות זכאית לאותן הטבות, אולי הנכון הוא לשנות את קווי האורך רוחב שנמצאים כיום במפת הטבות המס, ולנמק זאת בקריטריונים הקיימים, ואז יש להתמודד עם מכשול נוסף – האם נכון שעיר גדולה יחולו עליה הטבות המס. אני שומעת מכם שגם צריך לשמר בעיר הגירה חיובית של אנשים. בעיני הפתרון אינו ביצור קריטריון חדש אלא להיכנס בחזרה למפת הטבות במס, ולראות אם בתוכה ניתן לעשות שינויים. תהייה לכך עלות, כי זו לא תהייה רק אשקלון, אלא נצטרך לבחון הרחבה שיווניות בהתאם לתנאים שתציגו”.

ח”כ קרן ברק: “אני מסכימה שיש לבנות את הקורלציה המשפטית הנכונה כדי לכלול את אשקלון, חובה עלינו לשנות את החוק הקיים והכליל את העיר במפת ההטבות. אשקלון היא העיר שפסגה את מטח הטילים הגדול ביותר, ייתכן שזה יעלה לנו הרבה כסף, אך זה דווקא ישדרג את ההתנהלות הביטחונית שלנו כמדינה, כי ככל שנצטרך לפצות יותר על הפעולות הביטחוניות, נתנהל בצורה אפקטיבית יותר”.

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם הבהיר, כי “יש קונצנזוס של 100 אחוז בקרב חברי הכנסת להצעה, הדרך פחות חשובה בעיננו, אשקלון הייתה עיר באזור עדיפות א’, ובעבר הכוח והעוצמות של הג’יאהד והחמאס היו שונים, אני בתפר של להגדיל את הסכם הגג, להוסיף 17 אלף יחידות לבין לעצור. במקרה הטוב גם אם אני סופר מן, קשה להביא את המפעלים החדשים לידי מימוש, תוך פחות מ-4-5 שנים, כך שאני חייב כלי לגרום לכך שלא תהיה הגירה שלילית, כי זה עומד באוויר, אני חייב את הכלי – איך אנחנו הופכים את אשקלון לעיר הדומה לערים במרכז”.

יו”ר הוועדה סיכם את הדיון: “יש קונצנזוס בין כל חברי הכנסת מכל הסיעות, ושמעתי מנגד את גורמי המקצוע ואני מבין שאתם צריכים לעשות עוד כמה בחינות. הנחישות שלנו מאוד גבוהה, אני מבקש שתעשו עבודת מטה ונקיים דיון נוסף בקרוב, כדי שנוכל לראות איך אנחנו מתקדמים”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה