האם יהיו לנו קצבאות לעת זקנתנו?

על פי מחקר של בנק ישראל, בשנת 2050 עלול המוסד לביטוח לאומי להפוך להפסדי • הערכה זו מרחיקה את תחזיות היפוך המאזן שעלו בעבר • מומחי הבנק ממליצים להקטין כבר בשנים הקרובות את הקצבאות או להעלות את סך התשלום לביטוח הלאומי

אל תשליכנו | אילוסטרציה: מנדי הוכמן, פלאש 90

לאחר שבעבר עלו דעות כי כבר בשנת 2030 עלול המוסד לביטוח לאומי להפוך את המאזן, כשהוצאותיו בתשלומי קצבאות זקנה, שארים, נכות וכדומה, יעלו על הכנסותיו, עתה מפרסם בנק ישראל הרגעה לזמן מה, לצד דאגה מה יקרה כשאנחנו נזדקן.

להערכת החוקרים בבנק ישראל, על פי הנתונים והתחזיות השונות, רק בשנת 2050 צפויה להתרחש מהפכת המאזן ועד אז, שומה על הגורמים הממשלתיים ליצור מקורות הכנסה חדשים או נוספים לביטוח הלאומי.

בשל היות אוכלוסיית ישראל צעירה, כיום מצליח המוסד לביטוח לאומי, לחסוך מידי שנה מיליארדי שקלים, איתם הוא רוכש מידי שנה אג"ח ממשלתיות האמורות להיפדות רק לכשיזדקק המוסד לכספים. קרי, כשהאוכלוסייה תתחיל להזדקן.

במסמך מיוחד שפרסם בנק ישראל, הוא מציג מודל שנבנה בחטיבת המחקר של הבנק, הבוחן את הנטל הפיסקלי הצפוי של תשלומי הקצבאות והאם מנגנוני המימון הקיימים של הביטוח הלאומי תואמים את ההוצאה הצפויה על הקצבאות בישראל. המודל גם מאפשר לבחון הצעות מדיניות ואת השפעתן בטווח הארוך.

בתרחיש שמבוסס על המצב החוקי הקיים, צפוי גידול הדרגתי מתון, עד לכדי 0.8% תוצר נוסף כל שנה, של ההוצאה על קצבאות הביטוח הלאומי בארבעת העשורים הקרובים. גם בתרחיש סביר יותר – שממשיך מגמות עבר בגידול הקצבאות, כולל הצמדה של קצבאות הזקנה והילדים לשכר הממוצע במשק, ומניח העלאה מתונה של גיל הפרישה והצמדה של תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי לשכר – צפוי גידול זהה.

לתחזית מומחי הבנק, בשל קצבאות הזקנה הנמוכות ביחס למדינות מפותחות אחרות, ובשל הגידול היציב בגובה השכר, ההערכה על מועד התהפכות המאזן רחוקה הרבה יותר מכפי שהציגו מומחים שונים בעבר. כאמור, אפילו אם יחליטו להצמיד את הקצבאות לשכר, במקום למדד המחירים למרכן כפי שמוצמדות כיום, המומחים אינם סבורים שהמאזן ישתבש.

בחינת הרגישות של התחזית להנחות המרכזיות שבה, מעלה שההוצאה הצפויה על גמלאות הביטוח הלאומי ב-2065 (השנה האחרונה עבורה יש תחזיות דמוגרפיות של הלמ"ס) נעה בטווח שבין 7.0 ל-8.4 אחוזי תוצר, לעומת כ-6.8 אחוזי תוצר כיום.

 

על בסיס המצב החוקי הקיים, שנת יציאת המערכת מאיזון – המוגדרת במסמך זה לפי השנה שבה נוצר פער שוטף בין כלל מקורות המימון המוקצים לביטוח הלאומי על פי ההסדרים הקיימים לבין כלל תשלומי הקצבאות – היא 2050. נקודת זמן זו מאוחרת משמעותית מאלו שהוצגו בדיונים קודמים שהתקיימו במגזר הציבורי.

למרות הרחקת המועד הצפוי, ממליצים בבנק על קבלת החלטות אופרטיביות כבר בשלב זה, על מנת שהשפעתן תורגש פחות. לדבריהם, "ככל שההחלטות לגבי איזון המערכת יתקבלו מוקדם יותר, כך ההתאמות הנחוצות יהיו מתונות יותר ויתפרסו על-פני מספר רב יותר של מוטבים ומשלמי מסים.

"אם הממשלה תבצע את ההתאמות הנדרשות למימון המערכת רק בשנת 2050, תידרש אז התאמה מידית של 0.8 אחוז תוצר, שמשמעותה – למשל – היא הפחתה של 40 אחוזים בקצבאות הזקנה והשארים. לעומת זאת, התחלת ההתאמות כבר בשנת 2021, יכולה לצמצם את גודל ההתאמה השנתית ל-0.4% תוצר – שמשמעה הפחתה של 10% בלבד בתשלומי הקצבאות, לכל הזכאים, החל משנת 2021.

הצעה נוספת שמעלים בבנק לפתרון הבעיה, היא התאמה באמצעות העלאת דמי הביטוח הלאומי שיכולה להיות מתונה יותר, היות ותחולק בין אזרחים רבים יותר ועל-פני תקופה ארוכה יותר.

האם צפויות לנו גזרות העלאת המס והאם כשנגיע אנחנו לגיל, יהיה לביטוח הלאומי די כסף לשלם לנו את הכספים ששילמנו לו לאורך כל שנות עבודתנו? לקובעי המדיניות פתרונים. אולם, עלינו לדעת ולהבין, מה טומנת בחובה כל הצעה של גורמים פוליטיים להגדלת קצבאות ומה תהיה ההשפעה הישירה של הגדלה כזו על כיסינו.

3 תגובות ל: "האם יהיו לנו קצבאות לעת זקנתנו?"

  1. לא מאמין לאף אחד.
    השקר והחמס חברו יחדיו במדינת הכל שפיט.
    היום הכל שפית.
    יש הרבה מאד מאד כסף.
    אין איפה לשים אותו.

  2. חוצפה!!!
    שהממשלה תחזיר את כל הכספים שגנבה מהמ6סד לביטוח לאומי!!!

  3. הממשלה מבזבזת כספי ציבור במקום לתת לעניים נותנים לביבי וחבריו שצוחרים על מדינת ישראל שיקחו את הכסף מהשרים ומביבי גם ככה משלמים להם יותר מידי וכל טובות ההנאה והמליונים שזורקים על המטוס של ביבי על מסיבות יום העצמאות ועל הבית של ביבי וכדומה לא חסר לצערנו רדיפת הבצע על חשבון הציבור החלשים העניים המסכנים והזקנים תתבישו לכם ממשלת ישראל החזירית

כתיבת תגובה