האם סקרי הלמ”ס באמת משקפים את מצב שוק העבודה?

איך ייתכן שלמרות שאחוזי האבטלה בירידה, אחוז המועסקים נמצא בירידה גם הוא? • מי משויך לאוכלוסיית ‘כח העבודה’ ומי לא? מי נחשב מועסק ומי בלתי מועסק? • דוד שלומוביץ נכנס לנבכי ההגדרות ומנסה לשבר את האוזן אולם נשאר עם שאלות נוקבות

עובד בחברה בחו"ל? אינך בכח העבודה | אילוסטרציה: שאטרסטוק

אנו נוהגים כאן לפרסם ידיעות בקביעות, מתוך פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתפרסמים חדשות לבקרים בכל תחומי החיים. אולם, האם מדובר באמת בסטטיסטיקה ברורה שנתוניה עובדתיים?

מתוך סקר חדש המתפרסם מטעם הלמ”ס, עולה כי שיעור האבטלה הנמצא בצלילה מתמדת, יורד שוב בחודש אוקטובר האחרון לרמה של 3.4% (3.6% בחודש הקודם). זהו נתון שיא שניתן לומר שלא נראה בארץ קרוב לארבעים שנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר מיהר להתפאר בנתונים ואמר כמובן שהוא גאה בכך.

250

אולם מעיון מעמיק בנתונים המתפרסמים עולה תמונה קצת שונה ואפילו תמוהה. כך בעוד אחוז האבטלה או כהגדרת הלמ”ס ‘הבלתי מועסקים’ יורד, היינו מצפים שאחוז שיעור התעסוקה בכוח העבודה או שיעור המועסקים מתוך כלל האוכלוסייה רק יעלה, אולם משום מה הדבר אינו כך.

על פי הלמ”ס, אחוז בני 15 ומעלה בכוח העבודה יורד בחודש אוקטובר לרמה של 62.8% בעוד בחודש הקודם הנתון עמד על 63.5% כלומר ירידה של 0.7% בחודש אחד. זאת ועוד, שיעור התעסוקה בישראל, כלומר אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה כולה מבני 15 ומעלה, יורד גם הוא לרמה של 60.6% בעוד בחודש הקודם עמד הנתון על 61.2% ירידה של 0.6%. אין זה הגיוני שבחודש זה הגיעו לגיל 15 למעלה מ-0.7% מכלל האוכלוסייה, סך המתקרב לשליש מכמות הילודה השנתית.

לפני שננסה להסביר את הדברים נביא נתון נוסף. בלמ”ס סוקרים את כוח העבודה פעמיים. אחד – בכללותו, שזה אומר כל איש ואישה מבן 15 ומעלה ועד לתעודת פטירה. שניים – כוח העבודה העיקרי לאחר הלימודים והצבא ולפני גיל הפרישה לפנסיה. כלומר כוח העבודה בטווח הגילאים 64-25. זהו כוח העבודה העיקרי במשק ואחוז העובדים בו – מעל 80 אחוזים – גבוה מאחוז כוח העבודה בכללותו, קצת מעל ל-60 אחוזים.

על פי הלמ”ס אחוז הבלתי מועסקים בכוח העבודה העיקרי (64-25) – בהתאם לאחוז האבטלה כללי – נמצא גם הוא בירידה. רק 2.9% ‘בלתי מועסקים’ לעומת 3.2% בחודש הקודם. אולם אם נבדוק את אחוז המועסקים בטווח הגילאים הנ”ל, שוב נמצא ירידה ל-80.1% בחודש אוקטובר לעומת 80.8% בחודש הקודם. אם כן איך הדברים מסתדרים? לאן נעלמים 17% אשר הם אינם ‘מועסקים’ או ‘בלתי מועסקים’? ומדוע כשאחוז ‘המועסקים’ יורד לא עולה אוטומטית אחוז ‘הבלתי מועסקים’.

‘ביזנעס’ פתח עבורכם את הגדרות ‘סקר כוח אדם’ של הלמ”ס. תשובות לא ממש מצאנו שם, רק פרטים והגדרות תמוהות. בחודש אוקטובר 2019 חיו בישראל 6,532,100 בני 15 ומעלה המוגדרים ‘אוכלוסייה קבועה’. הגדרה זו כוללת, שימו לב: תושבים קבועים השוהים בישראל; תושבים קבועים השוהים מחוץ לישראל שנה או פחות ברציפות; תיירים, מתנדבים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות ותושבי מזרח ירושלים. כלומר כל אלו קובעים את שוק העבודה בישראל, למרות שהם אינם יכולים להשפיע בכנסת למשל ואינם אזרחי מדינת ישראל הקלאסיים.

נמשיך הלאה. מתוך האוכלוסייה הקבועה, על פי הלמ”ס יש 4,101,700 איש ואישה, אשר מוגדרים ‘בכוח העבודה’ (62.8%). נתון זה כולל את כל בני 15 ומעלה שהיו “מועסקים” (96.6%) או “בלתי מועסקים” (3.4%) במהלך הסקר. אם נביט בהגדרות של המועסקים והבלתי מועסקים, תצוף מיד השאלה “מה התכוון המשורר” כשבא לבדוק את שוק העבודה בארץ?

Inner article

תחזיקו חזק. בקרב “המועסקים” נכללים עובדים שעבדו בישראל או בחו”ל (כן, מי שעבד בחו”ל מוריד את אחוז האבטלה בארץ!) לפחות שעה אחת בשבוע (שוב, כן. מי שעבד בעבודה שעה בשבוע וקיבל תמורתה שכר, רווח או תמורה אחרת, נקרא מועסק); העובדים בקיבוצים; בני משפחה שעבדו בעסק המשפחתי בשבוע הסקר 15 שעות או יותר, אף ללא תשלום, וגם – אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם בשבוע הסקר.

מי אם כן נמצא בקבוצת ה’בלתי מועסקים’? אנשים בני 15 שלא עבדו כלל – אפילו לא שעה אחת – בשבוע של הסקר אולם חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לסקר, והיו יכולים להתחיל לעבוד בשבוע הקובע בו הוצעה להם עבודה מתאימה. כלומר, אנשים שעונים להגדרה “זמינים לעבודה”. אגב, על פי הלמ”ס גם אנשים שלא היו זמינים לעבודה בשבוע הסקר בשל מחלה או מילואים נחשבים בלתי מועסקים, – מובטלים, כהגדרת התקשורת.

נמשיך להגדרת הלמ”ס ‘אינם בכוח העבודה’. מתוך האוכלוסייה הקבועה שהבאנו לעיל, יש על פי הלמ”ס 2,430,400 איש ואישה אשר מוגדרים ‘אינם בכוח העבודה’ (37.2%). נתון זה כולל לדוגמא, תלמידי ישיבות וכוללים, שלא עבדו אפילו שעה אחת; מתנדבים; עקרות בית; אנשים שאינם מסוגלים לעבוד; אנשים החיים מקצבה, מפנסיה, מרנטה וכדומה; בני משפחה שעבדו בעסק המשפחתי ללא תשלום 14 שעות או פחות בשבוע הסקר, וגם שימו לב, אנשים שעבדו בחו”ל מטעם מוסד או חברה לא-ישראליים.

מעתה נבין, שאם אישה עבדה בתור תלמידה שעות ספורות בשבוע, התחתנה והפכה לעקרת בית, היא יוצאת מגדר ‘מועסקים’ אולם לא באה לכלל ‘בלתי מועסקים’ אלא יוצאת לגמרי משוק העבודה. לעומת זאת מחפש עבודה שיצא להשתלמות או לקח פסק זמן מחיפוש עבודה פעיל, נגרע מהגדרת ‘בלתי מועסקים’ אולם עדיין לא נכנס להגדרת ‘מועסקים’.

מכאן, את הפרשנות לנתונים וההגדרות שהבאנו, ‘ביזנעס’ מותיר לכל אחד לעשות כרצונו. אין לנו מושג את מי מעוניינים לשכנע בהצלחת השוק ולשם כך קובעים מתודולוגיות מורכבות כל כך למדידה, דבר אחד בטוח, ביום שבלמ”ס יבדקו ברצינות וביעילות ‘בלי טריקים ובלי שטיקים’, כמה מאזרחי המדינה עובדים באמת, המספרים יהיו אחרים לגמרי ואולי גם אמינים יותר.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה