למרות שיפור קל לעומת השנה הקודמת, דוח הביטוח הלאומי לשנת 2024 חושף כי למעלה מרבע ממשקי הבית בישראל חיים באי־ביטחון תזונתי, כולל כ־מיליון ילדים | גורמי מקצוע קוראים לתוכנית לאומית לצמצום הפערים
שי קליין 16.11.2025
בניין הביטוח הלאומי בירושלים | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90 דוח הביטחון התזונתי לשנת 2024 שמפרסם הביטוח הלאומי מציג תמונה מדאיגה של מצוקת מזון רחבה בישראל, על אף שיפור מסוים ביחס לשנה הקודמת. לפי הנתונים, 27.1% ממשקי הבית בישראל – כ־968 אלף משפחות ובהן 2.8 מיליון נפשות, מתוכן יותר ממיליון ילדים – חיו השנה באי־ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות. אף שהנתון נמוך משיעור 30.8% שנרשם ב־2023, הוא עדיין גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה־OECD ומאותת על בעיה מבנית עמוקה.
הדוח מגלה כי 26.5% ממשקי הבית דיווחו על אי־נגישות למזון בריא ועל חוסר יכולת לממן מזון שאינו מזיק לבריאות. הפערים בולטים במיוחד בקרב קבוצות אוכלוסייה מוחלשות: בחברה הערבית שיעור משקי הבית החיים באי־ביטחון תזונתי עומד על 58%, בחברה החרדית על 25% ובפריפריה הנתונים גבוהים במיוחד – 37% בירושלים ו־36.7% בצפון. בביטוח הלאומי מציינים כי חלק מהשיפור שנרשם ב־2024 נובע מפינוי המוני תושבים לאזורי מלונות במהלך המלחמה, שם סופקו ארוחות חמות לאורך זמן.
הקשר בין הכנסה לבין מצב תזונתי בולט במיוחד: 47.6% ממשקי הבית בחמישון התחתון סבלו מאי־ביטחון תזונתי, לעומת 9.5% בלבד בחמישון העליון. גם בקרב ילדים התמונה חריפה – 31.7% מהילדים בישראל חיים במשקי בית שאינם מצליחים לדאוג לתזונה בסיסית. בקרב בני הגיל השלישי המצב מעט טוב יותר אך עדיין קשה, עם 22.8% החיים באי־ביטחון תזונתי.
לדברי המומחים, להיקף התופעה יש משמעויות לאומיות וכלכליות ברורות. מחסור במזון בריא מוביל לירידה בפריון העבודה, להיעדרויות תכופות ולפגיעה ביכולת ההשתלבות בשוק התעסוקה. בנוסף, הוא מעלה את הוצאות מערכת הבריאות בשל עלייה במחלות כרוניות, תת־תזונה והשמנה. בביטוח הלאומי מעריכים כי כל ירידה של נקודת אחוז אחת באי־ביטחון תזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה בזכות שיפור בבריאות ובפריון.
הדוח כולל קריאה לגיבוש תוכנית לאומית מקיפה, הכוללת הגדלת תקציבי הסיוע למזון, הרחבת תוכניות ההזנה במערכת החינוך באזורים מוחלשים, עדכון קצבאות הקיום בהתאם ליוקר המחיה והצבת יעדים רב־שנתיים לצמצום הפערים. ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, מדגישה כי "אי־ביטחון תזונתי הוא לא רק בעיה חברתית אלא סוגיה כלכלית שמחייבת התערבות מערכתית". לדבריה, משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן מזון בריא מצויות בסיכון מוגבר לתחלואה, פגיעה בהשתכרות והישגים לימודיים נמוכים אצל הילדים – מה שמייצר פגיעה מצטברת בהון האנושי של ישראל.
גם מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, מזהיר כי חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם מציאות שבה ילדים וקשישים מתקשים לקבל מזון בריא. כהן קורא לקובעי המדיניות להיעזר בדוח ככלי עבודה ולפעול בנחישות לשיפור הביטחון התזונתי של כלל אזרחי ישראל.
