תשלומי התח"צ: הבנקים ישתלטו גם על הרב קו?

בנקים. גם התשלום לתח"צ יעבור דרכם? | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לפני כשלושה שבועות חשפנו כאן ב'ביזנעס' את המהפכה החסכונית בתשלומי רב קו שמתכננים לנו ברשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. במסגרת המהפכה פרסם המשרד מכרז להפעלת שירות מרוחק ויישומון בטלפון סלולרי חכם לתשלום דמי נסיעה ולתיקוף בתחבורה הציבורית.

כעת מתברר בפרסום בלעדי ב'כלכליסט', כי הבנקים רוצים להשתלט על התשלום בתחבורה הציבורית באפליקציית תשלומים לכלל התחבורה כדי להגדיל את מסת הלקוחות שלהם באפליקציה ולייצר הרגלי שימוש באפליקציות, גם אם לא יהיה רווחי עבורם.

לעומת זאת בחברות האשראי טוענים כי יתקשו להתמודד בתנאים אלה. בסביבת חברות האשראי אמרו בסוף השבוע, כי הן מצפות להקלות משמעותיות כדי להתמודד, שכן הדרישות הנוכחיות לא מאפשרות להן להרוויח. "בניגוד לבנקים שיש להם כיסים עמוקים ואינטרסים עקיפים, לחזק את השימוש באפליקציות שלהם, עבורנו לא בטוח שהמכרז כדאי". כך ציטטה היום רחלי בינדמן ב'כלכליסט'.

הבנקים הגדולים לאומי, הפועלים ודיסקונט, בוחנים התמודדות במכרז החדש של משרד התחבורה, בו ייבחר אמצעי תשלום אחיד לכלל התחבורה הציבורית בישראל.

הבנקים מנסים כבר זמן רב להכניס את אפליקציות התשלומים שלהם לשימוש היומיומי ובכך לעקוף את העמלות שגובות חברות האשראי. מדובר באפליקציות 'פפר פיי' של בנק לאומי, 'ביט' של בנק הפועלים ו'פייבוקס' של בנק דיסקונט, שכבר הפכו אצל רבים לשימושיים ביותר וכעת הם מצאו הזדמנות להרחבת השימוש באפליקציות שלהם.

החברות שמפעילות כיום את רב־קו, 'הופ און' ו'פיסנטרה', וחברות כרטיסי האשראי הן אלה שצפויות היו להתמודד במכרז החדש. אולם במפתיע פנו מהבנקים הגדולים לבנק ישראל, לבדוק אם הזכייה במכרז התשלומים בתחבורה הציבורית, תהיה כפופה למגבלה שהציב נגיד בנק ישראל אמיר ירון לשימוש באפליקציות בבתי עסק. המגבלה נועדה לספק לחברות כרטיסי האשראי שאפליקציות התשלום מתחרות בהן, "הגנת ינוקא", וקובעת לאפליקציות מגבלת מחזור של 2 מיליארד שקל ב־2019, 2.5 מיליארד שקל ב־2020 ו־3 מיליארד שקל ב־2021.

עיון בפרטי המכרז, מעלה שורה של דרישות מחמירות ממפעילות האפליקציה העתידיות, כפי שהזכרנו בעבר. מדובר בין היתר על פתיחת חשבונות לציבור הנוסעים, הקמת אתר אינטרנט ייעודי עם אבטחת מידע משמעותית, הפעלת מערך שירות לקוחות ותמיכה טכנית, מתן מידע בזמן אמת הכולל: מידע על הלו"ז השוטף, תכנון מסלולים, והצעה למסלול המהיר ביותר עבור הלקוח.

 

שורת הדרישות המורכבות, לצד הטלת קנסות גבוהים על אי־עמידה במפרט, מעלים ספק לגבי הכדאיות הכלכלית בהפעלת האפליקציה המדוברת. היות ושורת הרווח קטנה יחסית כאשר עבור כל תיקוף נסיעה (ביצוע תשלום באמצעות האפליקציה) תעמוד העמלה על 2 אגורות לכל היותר, והתמורה החודשית תעמוד על לא יותר מ־1% מהיקף פדיון התשלומים באמצעות האפליקציה.

בשנת 2018 בוצעו בתחבורה הציבורית 858,609,873 נסיעות, כך שלפי נתונים אלה מדובר בהכנסה שנתית לא גבוהה שאמורה להתחלק בין שלושה מפעילים. ב'כלכליסט' טוענים כי יתאפשר לפרסם באמצעות האפליקציה, אם כי לא מצאנו סימוכין לכך במסמכי המכרז.

בכתבה הובע החשש שהבנקים עם הרצון העז שלהם להביא להכרה באפליקציות התשלומים שלהם, ינסו להיכנס למכרז גם במחיר של רווח נמוך, הכל במטרה לזכות סוף כל סוך בהכרה המיוחלת.

כאמור, גורמים בחברות האשראי טוענים כי יתקשו להתמודד בתנאים אלה. והן מצפות להקלות משמעותיות כדי להתמודד, שכן הדרישות הנוכחיות לא מאפשרות להן להרוויח. "בניגוד לבנקים שיש להם כיסים עמוקים ואינטרסים עקיפים לחזק את השימוש באפליקציות שלהם, עבורנו לא בטוח שהמכרז כדאי".