הבנק כפה פירעון חוב טרם זמנו ודרש עמלת פירעון מוקדם

בנק הפועלים. צילום: ChameleonsEye | שאטרסטוק

הזוי. אין מילה אחרת לתאר את הסיפור הבא שהתרחש באולם בית המשפט המחוזי בתל-אביב. בנק הפועלים ביקש לגבות עמלת פירעון מוקדם על הלוואה שהוא עצמו כפה על הלווה לפרוע אותה לפני הזמן.

תחילתו של הסיפור לפני כעשור, אז נטלה יבואנית הרכב 'קמור' הלוואה מבנק הפועלים, במשך השנים הבאות הגדילה החברה את האשראי שנטלה עד שהצטבר לסך של יותר ממאה מיליון שקל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת תשע"ג, דרש הבנק מהחברה לפרוע את ההלוואות כולן. לבנק בוודאי היו סיבות טובות לעשות זאת והחברה הסכימה שהבנק ייפרע מפיקדון שהיה בידיו. הסכום כיסה את כל החוב.

אבל… לבנק זה לא הספיק. הוא דרש עשרה מיליון שקלים נוספים כ"עמלת פירעון מוקדם"… רגע, מעבר לעמלה, שמופיעה במסמכי ההלוואה, נכלל בסכום גם קנס על אי הודעה מוקדמת. זאת אומרת, החברה נדרשה לשלם על-כך שלא הודיעה לבנק מראש שהיא מעוניינת לפרוע את חובה לפני הזמן.

החברה לא שרדה ולפני שנתיים נכנסה לפירוק. הבנק לא ויתר ודרש מנאמני החברה שמונו על ידי בית המשפט לשלם את אותה עמלת פירעון מוקדם בטענה כי עמלה זו אמורה להיות משולמת בין אם הפירעון המוקדם נעשה ביוזמת הלווה ובין אם נעשה ביוזמת הבנק. במאמר מוסגר: עמלת פירעון מוקדם נועדה להעניק למלווה פיצוי תמורת ריבית עתידית שהיה אמור לקבל במקרה שההלוואה הייתה נפרעת במועדה. כך שיש לכאורה הגיון מסוים בדרישת הבנק. עם זאת, הנאמנים סרבו, ובצדק, שכן הבנק כפה את החברה לפרוע את ההלוואה. בית המשפט צידד בעמדתם וקבע כי העמלה לא תשולם.

בבנק הפועלים לא ויתרו וביקשו רשות לערער על ההחלטה. הרשות התקבלה ובאחרונה דחה בית המשפט המחוזי את ערעורם ואף חייב את הבנק בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקל! בערכאה הקודמת כתב השופט כי אפילו בדוחק לא ניתן למצוא במסמכי ההלוואה אישוש לטענת הבנק כי הוא זכאי לעמלת פירעון מוקדם גם במקרה שהוא זה שכפה את הלווה לפרוע את החוב טרם זמנו. השופט אף ביקר בחריפות את טענת הבנק כי מגיע לו פיצוי תמורת "אי הודעה מוקדמת" וכינה זאת במילים "מידה לא מבוטלת של חוסר תום לב". קיצורו של דבר, העיניים הגדולות של הבנק הכשילו אותו. הערעור נדחה והבנק נענש, כאמור.