נגיד בנק ישראל בוועדת הכספים: אם התחזיות יתממשו יהיה פיזיבילי לעשות הורדת ריבית אחת או שתיים במחצית השנייה של 2025 | הנגיד ציין כי נוכח השינוי במע"מ צפויים מדדים גבוהים יותר ואינפלציה גבוה יותר בתחילת 25, והתמתנות במחצית השנייה של השנה, שייתכן ותאפשר הורדת ריבית אך סייג כי "יש אי וודאות גדולה, נפעל עפ"י התפתחות הנתונים, אם נראה תרחיש טוב יותר, נוכל לפעול מוקדם יותר, אם נראה נתונים של אינפלציה שנתקעת נצטרך להיות שמרניים יותר"
מנדי קליין 28.01.2025ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ג') דיון בנושא סקירת נגיד בנק ישראל והצגת תקציב בנק ישראל לשנת 2025.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הציג כי במסגרת השפעות המלחמה – התוצר בישראל נפגע ומתרחק מהמגמה, ישנה ירידה באבטלה, לצד יציבות בצריכה הפרטית: "ישראל נכנסה לאירוע של ה-7 באוקטובר באופן יחסי במצב טוב, צמחה יפה לאחר הקורונה עם שוק עבודה הדוק, אבטלה נמוכה, השתתפות גבוה, רואים גם את האחריות הפיסקלית של המדינה לאורך כמעט 20 שנה, הצלחנו להוריד את יחס החוב תוצר ל-60%, האינפלציה התמתנה, הייתה בדרך ליעד של בין 1 ל-3 אחוזים, היינו כמעט פוסטר צ'יליד עבור העולם".
על רקע פתיחת המלחמה, הציג הנגיד כי המאזן היציב של המשק הישראלי מספק חוסן כלכלי מסוים, "לישראל יש חוזקות, גם במלחמה הייצוא גדול מהיבוא", כן הוצג כי בעבר, הכלכלה הישראלית התאוששה במהירות ממשברים גיאו-פוליטיים, ומהנתונים עולה כי קצב ההתאוששות איטי יותר ביחס למשברים קודמים, "אבל רואים את הדינמיות של הכלכלה הישראלית כבר ברבעון הראשון ב-24 שיעור צמיחה מעל 16%, ברבעון השני 0 וברבעון השלישי 4 אחוזים ואנחנו צופים רבעון חזק ברבעון הרביעי".
הנגיד הציג את תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל, לפיה: צמיחת התוצר תעמוד על 4.0% בשנת 2025 ו-4.5% בשנת 2026, האינפלציה תעמוד על 2.6% בשנת 2025 ועל 2.3% בשנת 2026, ושיעור התעסוקה יעמוד על 78.4% לשנת 2025 ו-78.7% לשנת 2026.
עוד הציג הנגיד כי שוק העבודה בישראל מאופיין בלחצי היצע, עם התמתנות בקצב עליית השכר הנומינלי, כאשר השכר הריאלי גבוה מרמתו ערב המלחמה, אך מוסיף לשהות מתחת למגמה ארוכת הטווח. הנגיד הציג את נתוני המלחמה: "אתם רואים מה קורה לשוק העבודה שמערכת החינוך סגורה, ורואים את הירידה העקבית באבטלה".
חלק מהעמידות של המשק יחס הנגיד לגביית המס "שהם מעל קו המגמה בתקופה הזו, היו הוצאות גדולות יותר במהלך השנה, וגם הגבייה הייתה גבוה יותר. שוק העבודה הדוק, גם השכר עולה בצורה סבירה". כן הוצג כי בחודש דצמבר נצפתה עלייה גבוהה במאזן הנטו של הפעילות במרבית הענפים, למעט תחום המלונאות. עוד הציג הנגיד כי בכלל הענפים שיעור החברות המדווחות על מגבלות ציוד וחומרי גלם עודנו גבוה לעומת טרום המלחמה אך ישנה ירידה, וכן כי ישנה ירידה בשיעור החברות המדווחות על מגבלת אשראי.
עוד הציג הנגיד כי לעניין מגבלת עובדים אחרי ה-7 לאוקטובר, בבינוי, בשירותים עסקים ותעשייה ישנן "מגבלות מאוד גדולות".
לעניין האינפלציה ציין הנגיד כי "בישראל היא גבוהה מחציון ה- OECD, 3.2% עפ"י המדד האחרון, מתחילת ה-24 היא שינתה מגמה ביחס לעולם, קודם הינו במגמת ירידה ובתחתית, אנחנו כבר לא שם, אנחנו יותר בחלק העליון"* הוסיף הנגיד וציין כי בשני המדדים האחרונים הנתונים היו טובים יותר "אנחנו צופים בשל המע"מ כמה מדדים גבוהים יותר והאינפלציה תהייה גבוה יותר, כי הביקושים יקדימו את מגבלות ההיצע, אבל בחצי השני זה אמור להתמתן, יש אי וודאות גדולה כמה הביקושים יעלו וכמה מהר הם יתמתנו ומגבלות ההיצע".
בהקשר זה, ציין הנגיד לעניין ריבית בנק ישראל: "תחת התרחיש הזה אנחנו רואים לנגד עיננו, שבחצי השני נראה שזה יהיה פיזיבילי לעשות הורדה אחת או שתיים".
לצד כך סייג הנגיד, והדגיש כי הגורמים הכלכליים הבכירים בעולם המערבי "מדברים כל הזמן בזהירות, שתהליך שלהם יהיה תלוי נתונים נוכח אי הוודאות, לנו יש אי וודאות בחזקת שלוש, ונפעל עפ"י התפתחות הנתונים. אם נראה תרחיש טוב יותר, נוכל לפעול מוקדם יותר, אם נראה נתונים של אינפלציה שנתקעת נצטרך להיות שמרניים יותר".
בנוגע לתקציב הציג הנגיד כי ההוצאה הביטחונית בישראל גבוהה, והאזרחית נמוכה באופן יחסי. עוד הציג הנגיד כי תוספת הוצאות המלחמה ברוטו לשנים 23-25 נוכח המלחמה עומדת על כ-255 מיליארד ₪. על רקע הדברים הדגיש הנגיד כי "*ללא התאמות לא ניתן יהיה לייצב את יחס החוב לתוצר גם בתרחיש בו המלחמה אינה מתארכת. חשוב לשדר לשווקים שגם אם יש לנו מלחמה והוצאות, יחס חוב תוצר יכול לעלות לשנה שנתיים ולאחר מכן תהייה ירידה של יחס חוב תוצר. אנחנו עולים ומ-26 מתחילים לרדת, אני כל הזמן מדבר עם השווקים ומשקיעים, לדבר הזה חשיבות מאוד גדולה".
הנגיד הציג שביעות רצון מההתאמות בתקציב 2025: "עשו התאמות של בערך 35 מיליארד, מצד שני יש עוד קצת הוצאות ולא כל הצעדים מגיעים לקו הסיום, אז בנטו אנחנו קצת מתחת ל-30 מיליארד התאמות, אבל זה מאוד מאוד חשוב. נעשו צעדים חשובים שמצביעים על אותו המשך אחריות שהיה חשוב לבצע. בנוסף יש את המלצות ועדת נגל".