הגידול במסים בירידה מול התחזיות: 3% במקום 5%

משרד האוצר: “בתקציב הקרוב נצטרך לכנס עד 30 מיליארד ₪” • במסגרת דיון על גרעון המדינה בוועדת הכספים, הוסיף הממונה על אגף תקציבים, שאול מרידור: “זה תקציב קשוח. ברגע שתהיה ממשלה, אנחנו מכינים מניפה מאוד רחבה של צעדים, מכל הסוגים, שנציע לה. צריך לפתור את הגרעון מהבסיס”

שאול מרידור מופיע בדיון בוועדת הכספים | צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים, בראשות ח”כ משה גפני קיימה אתמול (ב) דיון בנושא הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2019, בהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, ומנכ”ל המשרד, שי באב”ד.

יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני, פתח את הדיון וקרא לצדדים לקיים דיון ענייני: “כולנו רואים את טובת המדינה, אני מבקש לא לפנות לעניינים פוליטיים ולהתמודד עם המורכבות והצרכים”.

מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד: “ההערכה שלנו היא שבסוף השנה הגרעון יעמוד על בין 3.6 ל-3.8 אחוזים. הגרעון המתוקצב עמד על 3.9 אחוז. הערכה, שאנחנו בין סטייה של אחוז ל-0.8. המצב נובע מהאטה בהכנסות, בעיקר בגלל יבוא רכבים שירד, בגלל המס ההיברידי נראה עלייה קלה שתרגיע את המצב – אנחנו לא מזהים בעיית מקרו משמעותית.

“המצב היום לא שונה מהותית ממה שפרסמנו, וסביר להניח שזה יגמר בין 3.6 ל-3.8, אבל מוקדם לומר. הנתונים האלה ידועים. הסטייה בהכנסות נובעת מהאטה בהכנסות. ההאטה כאמור היא חלק מהירידה במיסים, אנחנו לא מזהים בעיית מקרו משמעותית. עדיין המשק בצמיחה של 3 אחוזים, ואחוז אבטלה נמוך. עם זאת, אנחנו רואים האטה מסוימת, הגידול ממיסים צפוי להיות 3 אחוז תחת 5 אחוז בשנים קודמות”.

“אנחנו עדיין נמצאים במצב טוב, אבל יש האטה בגדילה. אף אחד לא חזה שנהייה במערכות בחירות רציפות, מה שמשתק את היכולת שלנו ושל הממשלה להחזיר את המשק למסגרות הראויות.

“אין לנו יכולת לעשות צעדים משמעותיים לכנס את השנה הזו, אם במאי היינו עם ממשלה ומגישים תקציב, בוודאי שהיינו עושים צעדים ב-2019, עשינו זאת בשנים קודמות. כשתהייה ממשלה חדשה, בוודאי שנעשה צעדים מכנסים, כדי לחזור חזרה למסגרות הפיסקליות”.

באב”ד הוסיף כי “זו לא קטסטרופה ולא משבר כלכלי, בשנים קודמות שסגרנו עם 10 מיליארד ₪ עודפים, אף אחד לא הסתכל על זה כמשק מדהים. אז גם כאן זו לא קטסטרופה. זו בעיה, צריך לתקן אותה, עשינו דברים גדולים יותר מהתכנסות של 12 מיליארד ₪. הממשלה שתהייה תצטרך ולהחליט מהם סדר העדיפויות, במה היא רוצה לטפל ובמה לא”.

גפני אמר כי “מעיק עלינו מאוד. ויצו הגישו בג”ץ על החינוך המיוחד בבתי הספר, בג”ץ נתן להם סעד. לקחו כסף ונתנו להם. לא הגישו בג”ץ על גני הילדים במוכש”ר, זה סה”כ 30-35 מיליון ₪. אני מבקש למצוא פתרון לבעיה הזו, וכולנו כך, לא אופוזיציה ולא קואליציה”.

באבד הגיב: “אני לא מכיר, נעשה בדיקה לזה”.

כך הגענו למצב הנוכחי

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור הסביר את המצב לאשורו: “הצמיחה בישראל הייתה גבוה לאורך השנים והלכה והתמתנה עם השנים, אנחנו בגובה שמתאים למשק, באזור ה-3 אחוז, התחזית מ-2019 ואלך, היא 3 אחוז. השנה לא הסתיימה, כל מה שתראו זה או תחזיות או נתונים מוקדמים שעדיין לא שלמים. בשנת 2020 יהיו את הנתונים המלאים”.

לדבריו, “קרן המטבע הורידה לאחרונה את תחזית הצמיחה, גם אנחנו עשינו זאת, גם בעולם ישנה ירידה בצמיחה לאור מלחמות הסחר, אנחנו גם הורדנו ל-3.1 אחוז. יש שיעור אבטלה שהולך ויורד מזה שני עשורים, זו אחת הסיבות המרכזיות לצמיחה. זה לא דבר שיכול להמשיך לאורך זמן, שיעור השתתפות גבוה יחסית. מצב המשק והצמיחה הכלכלית, במצב טוב, גם לעומת מדינות ה-oecd, יחד עם זאת, אנחנו מולידים יותר ילדים, זה מתרגם בסוף לרמת החיים פה. לכן המצב שלנו נמוך יותר, אנחנו בממוצע של 1.3 אחוז לנפש, לעומת 2.2 אחוז”.

עוד אמר מרידור: “אנחנו בירידה עקבית מאוד ודרמטית בחוב תוצר של ישראל מאז 2002. זה השפיע מאוד על הירידה בתשלומי הריבית של ישראל. ב-2018 החוב התחיל לעלות למעלה, השנה סביר שהוא שוב יעלה, המגמה הזו מאוד מטרידה אותנו מאוד. אחד היעדים הכי חשובים זה יעד חוב תוצר. אנחנו צריכים לכנס זאת, אנחנו מטפלים בזה בכל מיני צעדים. אם היינו נשארים באותה רמה של 2002, זה היה מתבטא בכ-45 מיליארד ₪ ריבית, וזה היה בא על חשבון שירותים לציבור. זה שינוי מבורך. שמסתכלים על מדיניות פיסקלית, לאורך השנים מדיניות הממשלה הייתה אחראית, בזה שהורדנו את רמת החוב והעלנו את רמת הדירוג של המדינה, אנחנו בירידה משמעותית בתשלומי הריבית של ישראל”.

מרידור ציין, כי “כדי לשמור על יחס חוב – תוצר ברמה נאותה, חייבים לשמור על גרעון שלא עולה על 2.5 אחוז בשנה. אנחנו רחוקים ממנו, אבל זה היעד שבעיננו הממשלה צריכה לעמוד בו. מדיניות המס, הגרעון והחוב, וההוצאה הממשלתית, כולם משפיעים דרמטית אחד על השני. קשה להיות במדיניות מס נמוכה ומצב טוב ביתר הפרמטרים”.

870/135 ליינר ארטקל

מרידור אמר, בהתייחס לשנת התקציב הבאה, ואמר: “פרסמנו את הנומרטור, הגרעון נובע מבעיה מבנית, לא בעיה שתחלוף. זו לא שנה שטעינו בה ולכן גדל הגרעון, אם לא נטפל בבסיס, אנחנו נהייה בבעיה קשה. אנחנו בערך ב-3.8 אחוז תחזית גרעון ל-2020, זה לפני מימוש הסכמים קואליציוניים, הסכם הנכים ועוד. בתקציב הקרוב נצטרך לכנס בערך 25 עד 30 מיליארד ₪ בערך. זה תקציב קשוח. ברגע שתהייה ממשלה, אנחנו מכינים מניפה מאוד רחבה של צעדים, מכל הסוגים, שנציע לממשלה שתגיע. צריך לפתור את הגרעון מהבסיס”.

“אם אנחנו רוצים לשמור על מתווה גרעון, הממשלה צריכה להעמיד תקציב הכולל מנועי צמיחה, חייבים להמשיך להוריד את הוצאות הריבית, לשמור על אמינות פיסקלית”.

מרידור התייחס גם לתקציב המוקדם לשנת 2019: “תקציב 2019, מסיבות בעיקר פוליטיות, היה תקציב שנעשה כמעט שנה לפני הזמן, בדיעבד אם לא היו עושים אז, לא היה לנו תקציב ככל הנראה. אז כל אחד יכול להחליט אם כדאי או לא. החלטת הממשלה הייתה להקים תקציב לאור חוסר הבהירות הפוליטית. את התקציב הבא במקרה הטוב, נאשר באמצע שנת התקציב”.

האחריות עליך בלתי רגילה

מרידור התייחס לגידול בלתי צפי בהוצאות מסוימות: “הסיפור של תקציב כזה, מוביל אותנו לשורה של חריגות, זה דבר חיובי למשק נושא פרויקט תחבורה, אבל זה עולה הרבה מאוד כסף וזה פרויקט רב שנתי שהכסף יוצא ממנו, יש תזרים שיוצא יחד עם המשרד. בנוסף, חקיקה לניצולי שואה, אין חולק שזה מגיע למי שמגיע אבל הזרימים גדלו, יש חריגה, משלמים יותר. על כל שקל של ביטוח לאומי הממשלה מוסיפה כסף משלה ולכן הממשלה משלמת יותר לביטוח לאומי, העיבור 2.5 מיליארד שקלים על מנת להתמודד עם האתגרים כמו מדד יוקר הבריאות. מדד התלמידים של חינוך מיוחד ממשיך לעלות והייתה רפורמה שהועברה, זה מתחיל במחוז צפון ותתפרס לכל הארץ ותביא פתרון לילדים”.

לעניין עלות מערכת בחירות: “אני מדבר על מערכת הבחירות השנייה. באופן תקציבי ההוצאה היא בין 700 ל-800 מיליון שקל ולמשק עוד 2.5 מיליארד שקל”.

מרידור התייחס לתחזיות המוקדמות: “יש סימנים שמטרידים אותנו, אנחנו מייצאים הרבה, ברור שזה ישפיע עלינו, הנתונים נורא טובים יש מגמות שאנחנו מפקחים עליהם. אנחנו מזהים האטה במובן הכלכלי שלה, יש צמיחה מואטת ממה שחשבנו. יש תהליך שקרה באוצר. התחזית לא הייתה שמרנית, התחזית הייתה נכונה לשעה ובכל זאת יש מציאות אנחנו חוזים ויש מציאות. המציאות פחות טובה ממש שחזינו נקודה, אנחנו הראשונים שאמרנו שהולך להיות גרעון”.

מרידור נשאל לעניין עודפי תקציב המדינה, וציין כי לעניין עודפי 2018, “בשנה רגילה מעבירים את רוב העודפים בתחילת השנה ולאורך השנים היו מועברים העודפים במהלך הדיונים כאן. העברת התקציב תלויה בהחלטת ממשלה – לגבי השנה, אם הממשלה לא תחליט אחרת עד סוף נובמבר הנוכחי, היתרה תעבור”.

יו”ר הועדה, סיכם את הדיון: “אני מבקש שתבואו באופן סדיר יותר לדווח על גרעון וצמיחה. השנה האחריות עלייך היא בלתי רגילה, יותר מכל שנה אחרת. אין ממשלה שיכולה לקבל החלטות שנוגעות לדברים מהותיים. לכם יש סמכות ויכולת – שמדברים על תנועות נוער, חינוך מיוחד, סבסוד המעונות, זה בסמכות שלכם. מישהו אצלכם צריך ללבוש את הכובע. אנחנו בצרה גדולה, אנחנו עומדים מול הציבור ורוצים לומר לאנשים – נפתרו בעיות. תנו לנו תשובה חיובית על המעונות, הצהרונים, תנועות הנוער, והחינוך המיוחד. מדובר על דברים חיוניים באופן אמיתי”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה