אחרי פיטורי החשכ"ל ושורת בכירים ולמרות הקיצוצים הנובעים מהתקציב ההמשכי – הוצאות הקורונה שחצו את ה-50 מיליארד עד אוקטובר, הובילו את הממשלה לגירעון של מעל 20 מיליארד ₪ לעומת 4 מיליארד בלבד בתקופה המקבילה אשתקד • חלק מהיעדר ההכנסות – בשל הסגר והגבלת התנועה שהובילה לקיטון במס הבלו הנגזר ממחירי הדלק
דוד שלומוביץ 05.11.2020
ראש הממשלה בהצהרה על סגר כללי במשבר הקורונה | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90 מוציאים יותר, מכניסים פחות. מתחילת שנת 2020, בחודשים ינואר-אוקטובר, הסתכמו סך הכנסות הממשלה ב-258.4 מיליארד שקל, נתון המהווה קיטון נומינלי של 10.0%- לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. סך גביית המסים מתחילת שנת 2020 הסתכמה ב-254.4 מיליארד שקל, (קיטון נומינלי של 2.8%- לעומת התקופה המקבילה אשתקד). נתון זה מורכב מ-138 מיליארד שקל מסים ישירים (0.7%-), 111.1 מיליארד שקל מסים עקיפים (5.2%-) ו-5.3 מיליארד שקל מאגרות (7.1%-). כמו כן בסעיף 'הכנסות אחרות' נכנסו רק 4 מיליארד שקל לעומת 25.4 מיליארד שקל אשתקד.
לעומת זאת מתחילת שנת 2020 הסתכמו הוצאות הממשלה ב-381.1 מיליארד שקל לפי הפירוט הבא: הוצאות משרדי הממשלה 336.7 מיליארד שקל (מזה 51.1 מיליארד בגין הוצאות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה). תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 25.5 מיליארד שקל, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי 18.9 מיליארד שקל.
במשרד האוצר מציינים כי בחודשים ינואר – אוקטובר 2019 הסתכמו סך הוצאות הממשלה ב-325.0 מיליארד שקל, כך שמתחילת שנת 2020 חל גידול של 17.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול הוצאות להתמודדות עם "משבר הקורונה" חל גידול של 1.5% לעומת הביצוע בתקופה המקבילה אשתקד. סך כל ההוצאות עד כה המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה הינו 51.2 מיליארד שקל, המורכב מ-51.1 מיליארד שקל הוצאות משרדי ממשלה ו-0.1 מיליארד השקעות הון מתוך כ-64 מיליארד שקל המוגדרים כמכסת הוצאות להתמודדות עם משבר הקורונה.
כפי שכבר כתבנו בעבר, במידה ולא מתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. תקציב זה מכונה בשם 'תקציב המשכי'. מעבר לכך ובהתאם להוראת שעה לשנת 2020, רשאית הממשלה להוציא סכום נוסף של 11 מיליארד שקל. לכן סך מכסת ההוצאה השנתית המותרת עד למועד העברת התקציב עומד על 410.8 מיליארד.
המשך יבוא
מצב זה של הוצאות יתר על הכנסות – הנגזר ממשבר הקורונה – יוצר מצב של גירעון. בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש אוקטובר נמדד גירעון בסך של 20.3 מיליארד שקל, זאת לעומת חודש אוקטובר אשתקד בו נמדד גירעון תקציבי בסך של 6.7 מיליארד שקל בלבד.
במשרד האוצר מצביעים על נתון נוסף הקשור לגירעון. הביטוח הלאומי אינו מפקיד השנה עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש אוקטובר, זאת על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי. כנגזרת מההשפעות אלו גדל גם הגירעון.
אם כן, הגירעון המצטבר מתחילת השנה לשנת התקציב 2020 עומד על סך של 122.7 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון בסך 37.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד (בשנה שעברה כל העיתונות הכלכלית קראה תיגר נגד נתניהו על גירעון כה גבוה. היום כולם מבינים שיש צורך בגירעון כדי להניע את המשק. ד"ש). בנוסף, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2019 – אוקטובר 2020) עומד על 10.1% מהתמ"ג, כלומר גירעון בסך 137.1 מיליארד שקל.
הגבלת תנועה – הקטנת הכנסה
בדוח המתפרסם אחר הצהריים, חושף משרד האוצר כיצד התמודדה הממשלה עם מימון הגירעון. בפעילות למימון נמדד בחודש אוקטובר גירעון בסך 20.3 מיליארד שקל. לצורך כך נערך גיוס הון (ברוטו) מקומי בחודש אוקטובר שהסתכם בסך של 17.6 מיליארד שקל וכן גיוס הון (ברוטו) בחו"ל בחודש אוקטובר שהסתכם בסך של 7 מיליארד שקל.
בסך הכל הממשלה הגדילה את ההוצאות גם ללא משבר הקורונה, אם כי באחוז מזערי יחסי. כאמור, סך כל ההוצאות של משרדי הממשלה מתחילת שנת 2020 הסתכמו כאמור ב-336.7 מיליארד שקל, נתון המהווה עלייה של 20.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בחלוקה שלהלן: הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-25.1%, אולם בנטרול הוצאות הקורונה מדובר על גידול של 2.4% בלבד. כמו כן הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-0.8%, אולם בנטרול הוצאות הקורונה ירדו ההוצאות ב-0.6%.
נציין עוד כי הסגר בחגי תשרי השפיע ישירות על רמת ההכנסות ממס בלו דלק שהסתכמו באוקטובר 2020 ב- 1.0 מיליארד שקל בלבד. זוהי צניחה של 26%. הירידה הגבוהה משקפת את השלכות הגבלת התנועה שהחלה בערב ראש השנה. במצטבר מתחילת השנה נרשמה ירידה של 14%.
