הדולר צונח אבל המזון יקר: ועדת הכלכלה דורשת תוכנית חירום

דרמה התחוללה הבוקר (רביעי) בוועדת הכלכלה של הכנסת, שקיימה דיון מהיר ומתוח בנושא אי-גילום ירידת שער הדולר במחירי המזון והפארם והפגיעה הקשה בצרכנים בישראל. הדיון נערך ביוזמתו של ח"כ משה פסל, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה, ובמהלכו נחשפו נתונים כלכליים קשים המצביעים על כשל שוק עמוק, לפיהם בעוד שמחירי המזון בישראל עלו ב-0.2% מאוגוסט 2025 לאפריל 2026 – באיחוד האירופי הם דווקא ירדו ב-1.1%. על רקע הממצאים הללו, פנה ח"כ פסל לנציגי משרד האוצר ורשות התחרות ודרש לקבל בתוך זמן קצר תוכניות אופרטיביות ומיידיות לטיפול בריכוזיות החונקת בענף המזון, תוך שהוא מבהיר כי צריך פתרונות אמיתיים.

בפתח הישיבה הציג מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), עמי צדיק, נתונים מבהילים המצביעים על פער בלתי נתפס בין המגמות העולמיות לבין מה שפוגש הצרכן הישראלי על המדפים. מעבר לפער מול האיחוד האירופי, התברר כי בין ינואר 2022 לאוקטובר 2025 צנחו מחירי סחורות המזון בעולם במונחים דולריים בכ-3.6%, אולם המדד לצרכן בישראל זינק באותה תקופה ב-18.8%. צדיק הסביר את התופעה באופן ציורי וציין, כי בשפה הכלכלית זה נקרא "'עולה כמו טילים ויורד כמו נוצות', כשתשומות עולות המחירים עולים בצורה חלקה וכשמחירי התשומות יורדים המחירים יורדים לאט כמו צניחת נוצות, וזה מה שקורה בשווקים ריכוזיים. בשווקים שחשופים לייבוא המחירים יורדים מהר יותר". ח"כ פסל הגיב לכך בחריפות ואמר, כי הציבור משווע לפתרונות, והאוצר ומשרד הכלכלה חייבים להפסיק להסתפק בפלסטרים ולהביא תוכנית אמיתית.

במהלך הדיון הוטחה ביקורת נוקבת מצד הארגונים החברתיים על היעדר התחרות במשק. נציג לובי 99, בועז אקרמן, מתח ביקורת על היעדר התחרות: "בשנה האחרונה מחיר הקפה בעולם ירד ב-22%, הסוכר ב-12% והקקאו ב-60% – ובכל זאת מחירי השוקולד והקפה בישראל עלו. ב-30 מתוך 38 קטגוריות בשוק המזון יש 3 חברות בלבד ששולטות ביותר מ-70% מנתח השוק. כשהשוק ריכוזי לצרכן אין ברירה אלא לשלם מה שמכתיבים לו. הפתרון הוא טיפול שורש ביבואנים הבלעדיים, הפרדה של מערכי ההפצה מהספקים הגדולים ופירוק קונגלומרטים".

מנגד, נציגי המגזר העסקי טענו בתוקף כי האשמה אינה רובצת לפתחם והסיבות ליוקר המחיה נעוצות בכלל בזינוק בעלויות המקומיות ובמדיניות הממשלה. נציג התאחדות התעשיינים, אביב חצבני, ציין כי "רוב תשומות הייצור המקומי הן בשקלים ולא בדולרים. ביטוח לאומי עלה ב-27%, שכר מינימום ב-10%, חשמל ב-62% ומים ב-53%. בנוסף, דוח קודם הראה שיצרנים העלו מחירים ב-12.3% בעוד שבסופרמרקטים המחיר עלה ב-18%, כך שיש נתק בין מחיר היצרן למחיר על המדף". סמנכ"ל רגולציה באיגוד לשכות המסחר, טיראן ששון, הוסיף ברוח דומה: "הדיון הזה מוכיח את מה שאנו טוענים שנים. שכר המינומום, המים, החשמל, השכירות והביטוח הלאומי עלו, ועברנו שתי מלחמות. בשווקים מבוססי יבוא, כמו מוצרי חשמל והלבשה, המחירים אכן ירדו בגלל הדולר, אך שוק המזון מבוסס בעיקרו על ייצור מקומי ועל רגולציה מכבידה".

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, רון שנקמן, הסכים כי החברות צריכות לגלגל את ירידת הדולר לצרכן, אך ציין כי מדובר בתהליך שלוקח זמן. דבריו עוררו את כעסה של ח"כ יסמין פרידמן שהעירה: "כמה זמן נחכה? אם הממשלה לא תעשה צעדים זה פשוט לא יקרה. קבינט יוקר המחיה הוכרז 30 פעם ולא התכנס אפילו פעם אחת". שנקמן השיב, כי המשרד פועל להסרת חסמי יבוא חקלאיים ועל רפורמה להקלת יבוא מוצרים כשרים, מה שגרר עקיצה מצד ח"כ ינון אזולאי שאמר בתגובה: "מזל שלא אמרת שאתה עובד על חוק הגיוס".

מנגד, הרגולטורים הציגו את הצעדים שננקטו עד כה. ראש צוות מזון וקמעונאות ברשות התחרות, חן שופן, הציגה את פעולות האכיפה של הרשות: "שוק המזון מעסיק אותנו ללא הפסקה ואנו אוכפים את חוק המזון באופן יזום. הטלנו קנסות של מאות מיליוני שקלים על ספקים, עצרנו מיזוגים כמו שטראוס-וויילר וקנסנו אותם ב-111 מיליון ש"ח על הפרה. לאחרונה מנענו גם מוולט מרקט פטור מהסדר כובל והם פועלים למכור את הפעילות. יחד עם זאת, אנו מוגבלים בגובה הקנסות ובוחנים בזהירות הצעות כמו הפרדה מבנית בהפצה, כדי לא לפגוע בספקים קטנים שמסתמכים על מערכים קיימים". במקביל, ראש מערך אסטרטגיה במשרד הכלכלה, מיכל פינק, הדגישה כי בלימת המחירים בתחומים אחרים אינה כוח עליון אלא תוצאה ישירה של רפורמות המשרד, דוגמת "מה שטוב לאירופה", וכי המשרד ממשיך לפעול מול הרגולטורים בשוק המזון להסרת חסמים נוספים.

בסיכום הדיון הטיל ממלא מקום היו"ר, ח"כ משה פסל, משימות ברורות על גופי הממשל וביקש מרשות התחרות להעביר לוועדה עמדה מסודרת ומגובשת בנוגע להצעת ההפרדה המבנית בין מקטעי ההפצה והיבוא בשוק המזון. בנוסף ביקש מהאוצר ומשרד הכלכלה להציג לוועדה בתוך זמן קצר תכניות מפורטות להסרת חסמים והגברת התחרות בשוק המזון, כדי לעצור את הפגיעה המתמשכת בכיסו של הצרכן הישראלי.