הדפסת המזומנים מעודדת הון שחור? בנק ישראל: אין זיקה

אמיר ירון נגיד בנק ישראל | צילום: דוברות הבנק

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, דנה היום (ג') בהצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2024, בהשתתפות נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. תקציב בנק ישראל לשנת 2024 הוא כ-1.25 מיליארד ש"ח, גבוה בכ-12.7% מתקציב 2023 שהיה כ-1.1 מיליארד ש"ח.

פרופ' שוקי שמר, יו"ר המועצה המנהלית, בנק ישראל הציג בפתח הדיון התקציב הבנק, העומד על כ-1.25 מיליארד ₪, משקף "צעדים להשגת מטרות הבנק, תוך התחשבות בהתפתחות השינויים והתאמות לחרבות ברזל. אנחנו ערים לכך שיש הרבה מאוד אי וודאיות סביב המלחמה, ייתכן שיצטרכו להיות התאמות במהלך השנה. נוכח כך היינו חייבים לתת לבנק גמישות מסוימת בניהול המשאבים במהלך השנה, כמובן תוך הקפדה על תוכנית העבודה, בשנים קודמות זה לא היה. ייתכן שבהתאם לשינויים שיהיו, שהבנק יידרש לפרויקטים נוספים".

לעניין שווי מחזור המזומנים, הציגה מנכ"לית הבנק, שלומית גרי כי נכון לדצמבר 2023 עמד סך המחזור על 129.1 מיליארד ₪, לעומת 80.6 מיליארד בינואר 2020.

מנכ"לית הבנק הוסיפה כי גידול מחזור המזומן ניכר בכלל המדינות, וציינה כי כך גם בשבדיה, שהייתה למדינה כמעט נוטלת מזומנים. "ביחס לתוצר מדובר בהיקף יציב, 7% ביחס לתוצר, מקום טוב באמצע" ציינה גרי בהשוואה למדינות העולם המערבי.

לשאלת ח"כ אלי דלל לעניין הגידול במזומנים ובהדפסת הכסף והקשר להון השחור, השיבה גרי כי "לא ראינו נייר מסודר המראה קשר בין המזומנים לבין ההון השחור, ההון השחור יכול להיות גם בנכסים ולא רק במזומנים, לא ראינו זיקה ישירה לדבר הזה".

עוד ציינה גרי כי "יש מספר מגזרים שעדיין עושים שימוש במזומן, חרדים, ערבים, ואנשים מבוגרים, לצידם גם אנשים צעירים שרוצים יותר לכלכל את דרכם".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון ציין לעניין כך כי "ככל שהתוצר גדל יהיה באופן נומינלי גידול בשימוש, לצד כך כאחוז זה יורד. אנחנו רוצים להגיע לשיווי משקל שהכסף המזומן לא נעלם, גם בשבדיה הבינו שזו טעות כאשר חנויות כבר לא קיבלו מזומן, עם זאת, בנק ישראל לאורך כל הדרך, עובדים במקביל, מקדמים את כל העולמות הדיגיטליים בעולם התשלומים, בצד השני יש לשמור על הילך הכסף במזומן בצורה מסודרת, הוא גדל בהיקף אבל קטן ביחס למחזור". 

יו"ר הוועדה התייחס גם הוא לסוגיה: "פעמים רבות מגיעים אנשי רשות המסים ואומרים 'אנחנו נלחמים בהון השחור' וכולנו נאלמים דום, ואז מתברר שמי שנפגע זה אנשים קטנים ופשוטים, עוד מעט יבקשו לצד התקציב דלקנים בכל רכב, וייפגעו אנשים קטנים ופשוטים שאין להם אפשרות. מי שהיום משתמש במזומן זה הרבה אנשים מבוגרים. אמרה המנכ"לית באומץ רב, זה לא מלחמה בהון השחור".

לעניין הקרן לאזרחי ישראל הציגו אנשי בנק ישראל כי כי הנכסים בקרן בתום 2023 הסתכמו לכ-1.48 מיליארד דולר, עם תשואה של 17.56% בשנת 2023.  59% מהסכום במניות, 36% באג"ח ו-5% במזומן. 

לעניין מאגר נתוני האשראי, הציגו אנשי הבנק כי נכון לתום 2023 נרשמו 50 משתמשים בנתוני אשראי, מהם 10 הצטרפו בשנת 2023. נכללו 52 מקורות מידע במאגר, מהם הצטרפו 6 ב-2023. כ-90% מהמדורגים נכללים בדירוג המאפשר קבלת אשראי, כאשר כ-80% בדירוג מצוין וטוב. מאז הקמת המאגר הוגשו כ-18 מיליון בקשות לדוחות אשראי מהערכת, כ-16.5 מיליון מהם מתאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי. 

כן הוסיפה מנכל"ית הבנק כי "כבר היום אנחנו רואים 2 תופעות שמחזקות את עמדתנו שהמאגר עושה שינוי בשוק ההשקעות, למשל בהלוואות ליסינג לרכב, זה הוביל להוזלה משמעותית בריבית. מבדיקתנו לקוח שבוי שיפר את מעמדו בהורדה של 0.4 אחוז בפרמיה העודפת ששילמו לקוחות שניהלו חשבון עו"ש בודד לפני הקמת המערכת, לעומת לקוחות שניהלו מספר חשבונות עו"ש".

ח"כ ינון אזולאי תהה לעניין דו"ח מבקר המדינה בנוגע למאגר, לפיו לא נמצא שיפור בקרב הלקוחות, לכך השיבו בבנק כי דו"ח המבקר בוצע שנה בלבד לאחר הקמת המאגר, וכי בידי הבנק מחקרים עדכניים יותר כאמור.  כן הוסיפו בבנק כי עדיין לא כל הגורמים מכירים את הכוח של המאגר, וכי הבנק משווק את הנושא.

אייל חדד, הממונה על מאגר נתוני האשראי: "אין היום מדינה מתקדמת שאין בה מאגר אשראי, הוא לא בא לפתור את כלל בעיית התחרות, הוא אמצעי נוסף".

ח"כ גפני: "הנושא של מאגר הנתונים לא יורד משולחן הוועדה  השאלה שלנו האם מאגר נתוני האשראי, יכול להיות מכשיר שאדם יכול להתמודד עם הבנקים? שאם הוא הולך לבנק פלוני הוא ישלם פחות ריבית, ועל העו"ש יקבל יותר כסף? אנחנו רואים אנשים סובלים, משלמים ריביות עצומות, האם המאגר יכול לאפשר לאנשים רגילים בחירה בין בנקים, האם הם משתמשים בזה, האם זה כלי משמעותי?"

נגיד הבנק השיב כי "המאגר משקף התנהגות של לקוחות, בתור שכזה, ככל שאתה מתנהל טוב, יש לך כלי, ועובדים שכמה שיותר גורמים יוכלו לאבחן איך פלוני התנהל, וככל שהוא פעל טוב, היכולת שלו לקבל הלוואה טובה, גדל. בקטע האשראי, המאגר עוזר. אנחנו בתהליך אבולוציה בכל עולם התשלומים בישראל, הוא עוד לא הגיע להבשלה, המאגר חלק ממנו, יגידו לך יגידו לך חברות האשראי או פינטקים, שיש להם פחות אינפורמציה מלקוח חדש לעומת הבנקים, שבלי המאגר הם היו עיוורים. המאגר הוא כלי פתיחה נהדר להתחיל להשתמש מול הלקוחות. יש מחקר אחד שעשינו שהמאגר הוריד בערך בחצי אחוז כאמור, מוטלת עלינו עוד עבודות מחקר להראות את השפעות המאגר".

ריבית על פיקדונות

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני קרא לנגיד להפעיל יותר צעדים לאיזון בין צרכי הבנקים ויציבותם לבין אזרחים הנפגעים מפעילות שרירותית של הבנקים, והדגיש את הפערים בין הריביות שמשלם הציבור לריביות על הפיקדונות. 

נגיד הבנק השיב על כך כי "אנחנו עושים לאורך כל הדרך ניסיונות ומצליחים במידה רבה לקדם את המערכת הפיננסית ובתוכה גם התחרות במערכת הבנקאית, גם בצד הפיקדונות, אבל אנחנו לא חוצים את הקו שאנחנו נכנסים למנגנוני השוק. נביא עוד גופים שיתנו פתרונת ללוקחי האשראי ולנותני הפיקודנות. יחד עם זאת, אחד הנושאים שתמיד עולים לנו מעבר למערכת הבנקאות, הדגש הוא על יציבות, התחושה שזה נעלם לעיתים לנגד עינם של מקבלי ההחלטות, ואנחנו מנסים ליצור איזון בעניין. לעניין איזון לטווח ארוך הצורך המשמעותי הוא הקניית השכלה רלוונטית לכולם, אנחנו בעד לתת חכות ולא לתת דגים, אנחנו כל הזמן מדברים על זה, אנחנו מדגישים כל הזמן את נושא הפיריון הכולל תשתיות, הון אנושי והשכלה. כל הספרות מדברת על השכלה בגיל צעיר שהכרחית להמשך, ובתוך כך לימודי ליבה"

יו"ר הוועדה העיר על הדברים: "הבנות שלנו שלומדות את הליבה והכל, תוצאותיהן מעל הממוצע גם במבחני הלשכות בישראל גם כפי שראינו לאחרונה גם במבחני הפיזה, איפה הן בשיווין בשוק?". 

כך סיכם יו"ר הוועדה את הדיון: "אני חוזר ואומר, אני חושב שנכון שאתם דנים על העניין החברתי, על פערי המעמדות, צריך שעינכם יהיו פקוחות ואוזניכם תשמענה את הזעקות הרבות שמגיעות על מה שקורה עם הבנקים והפערים. יציבות הבנקים באמת בזכותכם, המציאות הכלכלית חשובה, וזה צריך להשלים אחד את השני, גם הכלכלי וגם החברתי".