אם מח"ש הייתה טורחת לשגר הודעות בדואר רשום, קצינה שהתלוננה על מפקדה שהעסיק אותה בכתיבה על חשבון ימי עבודתה, הייתה יודעת שהתלונה נסגרה
לאה אפרתי 07.07.2019מח"ש ממשיכה לספוג ביקורת והפעם מכיוון נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. קצינת משטרה התלוננה נגד מפקדה, התיק נסגר במח"ש – אולם הודעת הסגירה לא הגיעה אליה 'משום מה' ובכך נמנעה ממנה זכות הערר על ההחלטה.
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, מצא מוצדקת תלונה שהוגשה כנגד המחלקה לחקירות שוטרים. הנציב מתח ביקורת על מח"ש וקבע כי המחלקה פעלה באופן שמנע מהמתלוננת להגיש ערר על החלטת סגירת תיק בו הייתה מעורבת.
הרקע לביקורת הוא תלונה שהגישה המתלוננת, קצינת משטרה בדרגת רב פקד כנגד מפקדה, קצין בדרגת סגן ניצב, לפיה האחרון ניצל את מעמדו ותפקידו לכאורה, והורה לפקודתו לכתוב עבורו עבודת סיכום לקורס פיקוד ומטה (פו"מ) על חשבון ימי עבודתה. כמו כן, הוא הורה לה לכתוב עבורו עבודת סמינר עבור קורס במסגרת לימודיו לתואר שני במשפטים באוניברסיטה.
מח"ש פתחה בחקירה וביום 28.8.17 נתקבלה ההחלטה לסגור את התיק בעילת 'היעדר התאמה לדין פלילי'. בצד זאת, הוחלט במח"ש על העברת התיק להמשך טיפול במחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
בתלונתה לנציבות טענה הקצינה כי היא לא קיבלה הודעה בכתב אודות סגירת התיק כנגד הקצין הבכיר, אולם למרבה התדהמה מתברר, שהקצין כן קיבל את ההודעה ואף הגיש ערר על מנת להביא לשינוי עילת סגירת התיק נגדו.
למרות שמדובר בתלונה קשה, עררו נתקבל והתיק נסגר על ידי מח"ש בעילה של 'העדר אשמה'. אולם גם על החלטה זו לא קיבלה הקצינה הודעה בכתב. ואם לא די בכך, החליט הגורם המוסמך במחלקת המשמעת על רקע החלטה זו של מח"ש, להורות על סגירת התיק המשמעתי נגד הקצין הבכיר בעילה של היעדר אשמה במישור המשמעתי.
מבדיקת תלונת הקצינה מול מח"ש התברר כי מח"ש שלחה את ההודעה בדואר רגיל לכתובת שאינה עדכנית. כך למעשה לא קיבלה המתלוננת את ההחלטה בכתב.
מח"ש בתגובתה לנציבות טענה להגנתה, כי לא מוטלת עליה חובה על פי חוק לשלוח הודעת סגירה של תיק חקירה בדואר רשום, וכן שלא קיימת חובה חוקית להודיע למתלונן על בקשה לשינוי עילת סגירה.
אלא שמבדיקת הנציבות עלה כי הדברים אינם נכונים וכי מח"ש האמונה בשמירה על השומרים על החוק עברה על החוק במוצהר. על פי הנציבות – מח"ש היתה מחוייבת לשלוח הודעת סגירה בדואר רשום.
אילו היה המכתב נשלח בדואר רשום, היתה מח"ש יכולה לגלות כי כתובת המגורים שבידה הינה שגויה ולברר את כתובת המגורים הנכונה. בכך שהמכתב לא הגיע ליעדו, נמנעה מהקצינה המתלוננת הזכות להגיש ערר על החלטת מח"ש.
בסוף דבריו מבקש הנציב לתקן את הנחיית פרקליט המדינה, כך שיהיה כתוב במפורש שיש לשלוח מכתבי סגירת תיקים בדואר רשום (לפי לשון החוק). כמו כן, הוא מציע לתקן את הנחיית היועמ"ש לממשלה לגבי יידוע מתלוננים על שינוי עילות סגירה.