ההפסד של עסקים קטנים מהורדת המסים

ניר מקובסקי | צילום: ג'ני פפרמן

מספר מפלגות מבטיחות לעודד צמיחה במשק דרך הורדת מסים, קרי שככל שיהיה יותר כסף בקרב האזרחים, הם יוכלו לרכוש יותר וכפועל יוצא לייצר פעילות עסקית. התפיסה בכללותה אומרת שלמרות שהורדת המיסים עשויה להפחית את הסכום הכולל הנגבה ע"י המדינה, הרי שבשל עלייה בפעילות העסקית יותר חברות ישלמו מסים ויאזנו בכך את התקציב.

עד כה נשמע הגיוני, הלא כן? אולם מי שבאמת ייהנה מהורדת המסים הן חברות גדולות בעוד שעסקים קטנים עלולים להיפגע מכך מאוד. 

הסיבה לך היא כי השנה האחרונה גרמה לבור עצום בתקציב המדינה. היעדר תקציב מדינה וחוסר יציבות פוליטית תחייב כל ממשלה שתבוא להתגבר על גירעון זה ושום ממשלה לא תרשה לעצמה ליצור סיכון אסטרטגי. מכיוון שתקציב הביטחון הוא עדיין במקום הראשון, תקציבי הבריאות שיחוייבו לעלות כדי להתגונן בפני המגיפה הבאה, תשתיות שהוזנחו ופערים בחינוך ועוד יחייבו להגדיל את תקציב המדינה. הגדלת התקציב יכולה להתבצע במספר אופנים, במרכזן הנפקת אג"ח + העלאת גבייה.

במקביל, בעוד הדולר טרם התאושש ויש רצון למנוע אינפלציה לא יהיה מנוס מלהעלות את הגבייה ממיסים. היה ותבחר המדינה הפחתת מיסים לבעלי עסקים או שינוי מדרגות מס בכלל, עלינו להבין  כי את ההורדה הזו יקזזו דרך ביטול הטבות אחרות, לדוגמה מה מותר להצהיר כ"הוצאה מוכרת", אגרות למיניהן ושאר מיני "גזרות".

עלינו גם לזכור כי רוב בעלי העסקים הקטנים כלל לא מגיעים למדרגות המס הגבוהות, כך שההפחתה אולי תעזור לעסקים הריווחים, אך אלו שריווחים פחות לא ייהנו מהטבה זו וייפגעו עוד יותר . כך דווקא יותר עסקים קטנים ייסגרו והגדולים יתחזקו.

מה רצוי שהמדינה תעשה:

1. עלינו להבדיל ביו שלשה סוגי מסים: הכנסה, ביטו"ל ומע"מ.  
2. מס הביטו"ל כפי שהוזכר בתכניתו של "ג'ון אוליבר" כדאי שיגדל כדי שיאפשר למדינה להיערך לאסונות בריאותיים או אחרים חלילה. מחקרים מוכיחים שפגיעה בביטו"ל תוביל לפגיעה בדמי אבטלה ובגמלאים והנפגעים יהיו מהשכבות החלשות.
3. מס הכנסה – הפחתת מס הכנסה באופן גורף כאמור יועיל לשכירים וחברות גדולות. עסק קטן שמזדכה על הוצאות, ירגיש פחות את העלייה ב"נטו". השכירים שיהיה להם יותר מזומנים בכיס עשויים להשקיע, להוציא הכל על מותרות ולאו דווקא בקנייה מעסקים קטנים. אכן יש צורך בשינוי המיסוי ויצירת שוויון בנטל, אבל הקלה על עסקים קטנים יכולה לבוא דרך מתן הוצאה מוכרת על משכנתאות, "בייביסיטר", דמי שכירות, ארנונה ועוד תחומים שההזדכות עליהם בפועל עשויה להשאיר יותר מזומן אצל בעל העסק. מאידך העלאת המס הישיר, יכולה לייצר שוויון בנטל.
4. המס הקטלני ומן הגבוהים בעולם הוא המע"מ. זהו מס פרוגרסיבי שפוגע בפרט, מעודד "עבודה בשחור". עלינו להבין שעסקי B2B (נותני שירותים לעסקים אחרים) מגלגלים המע"מ מאחד לשני, ובסופו של דבר מתקזזים במע"מ. הנפגעים העיקריים הם האזרח הפרטי ועסקים פטורים שצריכים לשלם מע"מ זה על השירותים ומוצרים שקונים. דווקא הורדת מס זה עשויה לעודד רכישה בקרב אזרחים בעיקר מעסקים קטנים. שינוי המיסוי על עסקאות בין עסקים לעומת אנשים פרטיים יכול לשפר עמדה של עסק שמוכר לצרכן סופי ולהיות תחרותי יותר אל מול רשתות ענק.
5. עידוד פיתוח – במקום לקצץ עלינו להשקיע. יפה עשתה המדינה שחילקה מענקים ליצירת תשתיות דיגיטליות ועוד. זו מגמה שהמדינה יכולה לחזק באמצעותה צמיחה עסקית, דרך מתן הטבות לעסקים שצומחים. כלומר, לא להתנות מענק בירידה בהכנסה, נהפוך הדבר. ככל שעסק יראה צמיחה, הוא יקבל מענק להשקעה בתשתיות נוספות. ניתן לדוגמה להתנות מענק זה ברכישת מוצר או שירות מבעל עסק קטן.