הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית ללא שינוי

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% • מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק ב-1% במונחי השער האפקטיבי ומול האירו, ונחלש ב-0.4% מול הדולר • למרות האינפלציה, מסבירים בבנק ישראל, צפויה להיות צמיחה ומסתמנת תחילת היציאה מהמשבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב) להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. בדברי ההסבר על החלטת הוועדה, נאמר כי המשק הישראלי מתאושש בקצב מהיר לאחר היציאה מהסגר השלישי. יעילות החיסונים הביאה לירידה חדה בשיעורי התחלואה ואפשרה הקלה נרחבת של המגבלות על הפעילות.

כמו כן, ציינו בבנק ישראל כי האינדיקטורים הזמינים לגבי הפעילות בחודש מרץ מצביעים על כך שהפעילות היא ברמתה הגבוהה ביותר מאז תחילת המשבר. חלה עלייה משמעותית בפעילות גם בענפים אשר נפגעו באופן משמעותי מהמגבלות.

לצד זאת, שיעור האבטלה הרחבה ירד במחצית הראשונה של מרץ לרמה של 12%. צפוי שנתוני סוף מרץ ואפריל יצביעו על ירידה נוספת באבטלה בהגדרתה הרחבה. על פי סקר המגמות של הלמ”ס חלה עלייה חדה בדיווח של עסקים על קושי בגיוס עובדים, ולצד זאת, חלה עלייה משמעותית בדיווח על משרות פנויות.

כמו כן, תחזית חטיבת המחקר של הבנק מעריכה שהתוצר יצמח ב-6.3% בשנת 2021. שיעור האבטלה הרחבה צפוי לרדת עד ל-7.5% בסוף 2021. ב-2022 צפויה צמיחה של 5%, כך שרמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-1.4% מהרמה שהייתה צפויה בטרם המשבר. שיעור האבטלה ב-2022 צפוי להמשיך לרדת ולהגיע ברבעון האחרון לכ-6%, רמה שעדיין גבוהה מזו ששררה לפני המשבר.

מול החשש מאינפלציה

בבנק התייחסו לעובדה שאי ההעלאה של הריבית נעשית כשיש חשש לעליית האינפלציה. “סביבת האינפלציה נותרה נמוכה אך ממשיכה מגמת עלייה מתונה; מדד חודש מרץ עלה ב-0.6% לאחר עלייה בשיעור של 0.3% במדד חודש פברואר, מדדים גבוהים מהצפוי, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.2%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בגבול התחתון של היעד. הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד”, נאמר.

מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק ב-1% במונחי השער האפקטיבי ומול האירו, ונחלש ב-0.4% מול הדולר. 

קצב ההנפקות בשוק המניות ממשיך להיות גבוה וחלה עלייה חדה בגיוסי הון בתעשיית ההון סיכון ברבעון הראשון. שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. בחודשים פברואר ומרץ, לראשונה מתחילת המשבר, ירדה הרמה הממוצעת של הקושי עליו מדווחים עסקים בגיוס אשראי חזרה לרמות שנצפו ערב המשבר בכל הענפים, פרט לענף המלונאות. 

עוד נאמר כי, העלייה בקצב ההתחסנות בעולם מסייעת להתאוששות הכלכלה העולמית. קרן המטבע עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה בכל הגושים העיקריים. הסחר העולמי מוסיף לצמוח ורמתו גבוהה מערב המשבר. האינפלציה עלתה בכל הגושים העיקריים, אך מדדי הליבה נותרו נמוכים מיעדי הבנקים המרכזיים. בבנק ישראל ציינו כי המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה.

870/135 ליינר ארטקל

לעצב מדיניות

בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית שהתקיים היום בבנק ישראל, אמר נגיד בנק ישראל הפרופ’ אמיר ירון, כי “מאז החלטת המדיניות הקודמת שלנו, בסוף פברואר, ניתן לומר שתמונת המערכה מול נגיף הקורונה השתנתה לטובה. שיעורי התחלואה קטנו בצורה משמעותית, דבר המסייע למשק לחזור ולהיפתח ולשוב בהיבטים מסוימים למצב לפני פרוץ המשבר. אנו רואים זאת גם במספרי המאקרו והאינדיקטורים הכלכליים, וגם בסביבה הקרובה של כל אחד מאיתנו בחיינו הפרטיים. אלו דברים מעודדים מאוד ואני מקווה שמגמה זו תימשך בארץ ובעולם כך שהאור בקצה המנהרה ימשיך להתחזק.

“עם זאת”, אמר הנגיד, “ההשפעות הכלכליות של המגפה עדיין איתנו, ועוד ילוו אותנו בהמשך. בנקודה בה המשק נמצא ראוי להיות ממוקדים בתהליכים המיידים, ההכרחיים ליציאה חלקה ככל האפשר מהמשבר תוך שימת דגש על שרידות עסקים והטיפול בתעסוקה. ארחיב על כך גם בהמשך.

“במקביל, יש צורך מיידי בתכנון, התנעה ותקצוב, תוך אחריות פיסקאלית, של הרפורמות המבניות להן המשק זקוק על-מנת להיטיב עם צמיחת הכלכלה לשנים שלאחר המשבר – אלו צריכים להיות הדגשים של כל ממשלה שתקום.

“בתוך כך”, הסביר פרופ’ אמיר ירון, “הוועדה המוניטרית תצטרך לעצב את מדיניותה כדי שתמשיך לספק תמיכה מקרו-כלכלית ליציאה מהמשבר הכלכלי, ולוודא ששוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות ושהיצע האשראי ממשיך להיות נאות. הוועדה ניתחה את ההתפתחויות הכלכליות של החודשים האחרונים ואת המדיניות הנדרשת בתקופה הקרובה והעריכה את ההשפעה הכוללת שלהם על הפעילות הכלכלית והאינפלציה, ובסופו של דבר, החליטה להותיר את הריבית על כנה תוך שבנק ישראל ימשיך להפעיל מגוון רחב של כלי מדיניות כפי שעשה לאורך המשבר”.

גיא בית אור, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות בית השקעות להודעת בנק ישראל על הותרת הריבית ללא שינוי: “הדגש של בנק ישראל על שיעור האבטלה כגורם שצפוי להגביל את הלחצים האינפלציוניים במשק אינו מתאים למציאות הנוכחית – משבר הקורונה הוא משבר של היצע ולא משבר של ביקושים. ככל ששיעור האבטלה ימשיך להיות גבוה עקב המצב הכלכלי בעולם, איננו רואים מצב בו הממשלה תפחית את דמי האבטלה והיא תמשיך לתמוך במובטלים ובמקביל תעודד יציאה לעבודה. התוצאה תהיה דמי אבטלה שימשיכו להיות גבוהים יותר באופן שיתמוך בהכנסה הפנויה ובביקושים במשק הישראלי. תזה זו גם מובילה אותנו לחלוק על התחזית האופטימית של בנק ישראל לגירעון שאינה מתיישבת עם התחזית לשיעור האבטלה שצפוי להמשיך להיות גבוה גם בסוף שנת 2022.”

שינויי נוסחאות

בית אור מוסיף, כי כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ונשמע מאוד אופטימי בכל הנוגע לאופק הכלכלי של מדינת ישראל; חטיבת המחקר מעריכה כי הצמיחה השנה תסתכם ב-6.3% ותמשיך להיות מהירה ב-2022 עם תחזית צמיחה של 5.0%; אך לדבריו, בסיכום ההודעה של בנק ישראל, היו מספר שינויים בנוסח שכדאי להתעכב עליהם. בעוד שבהודעה הקודמת (חודש פברואר) נכתב כי – “הוועדה תמשיך להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.” הרי שבהודעה הנוכחית הניסוח היה שונה – “הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה לאורך זמן, תוך שימוש במגוון כלים ככל שיידרשכולל כלי הריביתזאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, בהתאוששות הכלכלית מהמשבר ובהבטחת המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסים.

עוד הוסיף בית אור כי בחודש פברואר, בנק ישראל אותת כי הוא עוד יעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטארית תוך שימוש בכלים קיימים, כלי הריבית וכלים נוספים. הפעם, בנק ישראל מציין כי הועדה תשתמש במגוון כלים ככל שיידרש כולל כלי הריבית.

“מדובר כאן על שינוי סמנטי אך משמעותי שנועד לאותת לנו כי בבנק ישראל לוקחים צעד אחורה, או יותר נכון, מורידים את הרגל מהגז, אך ממש לא לוחצים על הברקסים. בבנק ישראל מדגישים כי הפגיעה במשק ובפרט בשוק העבודה צפויה להיות ממושכת ואכן, על פי התחזית המעודכנת הם מצפים לשיעור אבטלה של 6% בסוף 2022, גבוה משמעותית ביחס לימי טרום קורונה.

“מההודעה הזו אפשר להסיק כי הריבית לא הולכת לעלות בשנים הקרובות אבל כל עוד השווקים יתפקדו וההתאוששות הכלכלית של ישראל תימשך, בנק ישראל לא רואה שום צורך בהעמקה או בהרחבה נוספת.

“במסיבת העיתונאים הנגיד המשיך להדגיש כי בנק ישראל ימשיך לתמוך בשווקים ככל שניתן על מנת שההתאוששות במשק הישראלי תימשך.

“עוד אמר הנגיד כי מבחינת תוכנית רכישות האג”ח, יש להם עוד תחמושת שתספיק להם עד הסתיו ולכן, הם שומרים לעצמם את הזכות לקיים דיון על המשך הרכישות לקראת הקיץ וזאת כתלות במצב העולמי והמקומי באותה העת.

“מעניין היה לראות כי בהודעה זו בנק ישראל לא שם דגש גדול על הייסוף בשער החליפין ולא ציין את הסיכונים לאינפלציה משקל חזק יותר כאשר הדגש של בנק ישראל היה שאמנם השקל התחזק מול שער החליפין האפקטיבי, אך דווקא נחלש מול הדולר. תוכנית ההתערבות במט”ח פועלת ונכון לחודש מרץ בבנק ישראל דווקא הורידו את היקף הרכישות שכן השקל-סל התייצב. לאור העלייה הצפויה בסביבת האינפלציה, ייתכן ובבנק ישראל יהיו “סבלניים” יותר לשקל חזק, במיוחד שהכוחות הגלובליים צפויים לתמוך בדולר חלש יותר בעולם”.

בית אור הוסיף עוד, כי “על פי תחזית חטיבת המחקר, האינפלציה צפויה לעלות ב-1.1% ב-12 החודשים הקרובים וב-1.2% ב-2022. על פי חטיבת המחקר, תחזית האינפלציה עודכנה על רקע מדדי המחירים האחרונים שהיו גבוהים מהצפוי ולאור העלייה המתמשכת במחירי הסחורות והאינפלציה הגלומה בשווקים בישראל ובעולם.

“בתחזית חטיבת המחקר מציינים כי הם מצפים לעלייה באינפלציית המוצרים והשירותים הבלתי סחירים על רקע התרת המגבלות מצד אחד, והזינוק בחיסכון משקי הבית מאידך אך לראייתם, השפעה זו תהיה זמנית ולאורך זמן, שיעור האבטלה שימשיך להיות גבוה, צפוי להכביד.

“לראייתנו, הדגש של בנק ישראל על שיעור האבטלה כגורם שצפוי להגביל את הלחצים האינפלציוניים במשק אינו מתאים למציאות הנוכחית – משבר הקורונה הוא משבר של היצע ולא משבר של ביקושים. ככל ששיעור האבטלה ימשיך להיות גבוה עקב המצב הכלכלי בעולם, איננו רואים מצב בו הממשלה תפחית את דמי האבטלה והיא תמשיך לתמוך במובטלים ובמקביל תעודד יציאה לעבודה. התוצאה תהיה להערכתנו דמי אבטלה שימשיכו להיות גבוהים יותר באופן שיתמוך בהכנסה הפנויה ובביקושים במשק הישראלי. תיזה זו גם מובילה אותנו לחלוק על תחזית בנק ישראל לגירעון.

“להערכת בנק ישראל, הגירעון התקציבי יעמוד השנה על 8.2% אך ירד בחדות ב-2022 לכיוון של 3.6% מהתוצר. להערכתנו, תחזית זו אופטימית מדי ולא מתיישבת עם תחזית בנק ישראל לשיעור האבטלה שצפוי להמשיך להיות גבוה גם בסוף 2022.

“בשורה התחתונה – בנק ישראל משדר אופטימיות רבה, הנוגע לנתוני הגירעון והצמיחה במבט ל-2022 אך מצד שני אינו רואה אינפלציה גבוהה במיוחד עם תחזית שדומה פחות או יותר לממוצע האנליסטים ומעט נמוכה ממה שגלום בשווקים. אמנם השווקים מגיבים בשעה זו להודעה בירידת תשואות בחלקים הארוכים של העקום השקלי, אך להערכתנו עדכון המסרים של בנק ישראל עשוי לייצר לחץ לעליית תשואות מסוימת בחלקים הארוכים של העקום השקלי, במיוחד שסביבת התשואות בעולם חוזרת לטפס בפתיחת השבוע”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה