הורדת דירוג האשראי || באוצר טענו: "היה בלתי נמנע"

דיוני ועדת הכספים על תוספת התקציב 2023 צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה ישיבה לעניין הצעות לסדר בנושא הורדות דירוג האשראי של מדינת ישראל, הצעותיהם של חברי הכנסת, נעמה לזימי, מיכל שיר, חמד עמר, ולדימיר בליאק, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי, נאור שירי, עאידה תומא סלימאן, מנסור עבאס ואיימן עודה.

בדיון אמר גיל כהן, סגן החשב הכללי: "הדירוג מדרג את יכולת המדינה להחזיר חוב במטבע זר. הגענו למלחמה במצב הזה: יחסית חזקים בדירוג, דירוג יציב בשלושת החברות, מדינת ישראל לא חסר לה מטבע זר במישור הזה, פוזיציית המטח חיובית. שיש השקעות ישירות בכלכלה, ויש למדינה מספיק מטח להחזיר את החובות. ואז נכנסו למלחמה, במלחמה צרכי המימון עולים, הגרעון משפיע על כך, המדינה צריכה לגייס יותר כסף, מהר מאוד החברות מתחילות בהורדת הדירוג. במודיס התחזית הופכת יציבה עוד לפני המלחמה, אבל חוץ מזה לא חזינו איזה שינוי.

"אחרי ההורדות אנחנו בדירוג A בשתי חברות, ובמודיס בטריפל B פלוס. בשלושת החברות ישנה תחזית שלישית, שזה אומר ש-50 אחוז הורדת דירוג בשנתיים הקרובות אלא אם יחולו שורה של תנאים. השווקים בד"כ מקדימים את הדירוג ואנחנו רואים שיפור בשבועות האחרונים בשווקים. אנחנו באופק שלילי אבל יש המתנה מסוימת, אני זהיר כי אני לא יודע מה יהיה מחר בבוקר, אבל ההמתנה לראות בין השאר מה קורה עם התקציב, מחכים לתקציב עם מסגרות פיסקליות שיאפשרו וודאות לשוק ההון לדעת כמה הולכים לממן. גרעון נמוך מייצר צמיחה, לכן גרעון תחת שליטה, שמאפשר ליחס חוב תוצר לרדת משמעותי חשוב לדירוג גם הוא".

על ההשתקפות בשוק הבינ"ל ציין כהן: "הורדות דירוג זה דבר שלילי, צריך לחזור כמה שיותר מהר לדירוג הטבעי שלנו, הנתונים שלנו לא מתאימים לטריפל B. הדבר החשוב הוא לראות תקציב, מסגרות פיסקליות וחזרה ליחס חוב תקציב נמוך".

לשאלת חברי הכנסת האם היה ניתן למנוע את הורדת הדירוג השיב כהן כי "התשובה לצערי לא, צרכי המלחמה הם צרכי המלחמה, בסופו של דבר עצם העובדה שיש מלחמה השפיעה. ראינו שהשווקים תמכו את זה הרבה קודם להורדת הדירוג, מיד אחרי ה-7 לאוקטובר".

לשאלה על אפשרות של שימוש בערבויות ארה"ב כדי להוזיל עלויות, השיב כהן כי "מדינה כל עוד יכולה לממן באופן עצמאי כדאי לה, גם אם זה היום טיפה יקר יותר, כי זה מראה לשווקים שאנחנו יכולים לגשת לשוק באופן עצמאי. שלעצמו אולי זה יחסוך בתשואות, אבל עוד חודש עוד חודשיים עוד חצי שנה, נשלם על זה. ישראל עשתה את זה בשנת 2003, המדינה כמעט לא יכלה לגייס. היום הריבית היא 4.7% ל-10 שנים, אז הייתה 12 אחוז. אז הלכנו לריבית ארה"ב ולקח הרבה מאוד שנים להשתקם מהאירוע הזה, חבל לחזור לשם".

לעניין השפעות הורדת הדירוג על הריבית השיב כהן כי "כמובן שיש עלייה בהוצאות הריבית, אבל על הורדות הדירוג קשה לדעת כמה אנחנו משלמים, כי ראינו את השווקים מדרגים את זה הרבה לפני. לפני שנה התחלנו סביב 4%, עלינו ל-5%, ירדנו ל-4, 4 וחצי. אנחנו נעים בין 4 ל-5 אחוז, ברור שיש ריבית עודפת, אבל חלקה מצרכי המימון שגדלו משמעותית".

חברי הכנסת העירו על הפתיחה החוזרת של תקציב 24 וציינו כי הדבר אינו מאותת לשוק על יציבות ולהיפך.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אפילו בפיצויים שאתם מביאים לעסקים נוכח המלחמה אתם מאריכים את המתווה בחודשיים שלושה בדיעבד, במקום לתת וודאות ולהראות יציבות".

גולן בדיחי, משרד האוצר: "בכל חברות הדירוג מציינים את העניין את צעדי ההתכנסות, למשל העלאת המע"מ בינואר 25, וצעדים נוספים צוינו כגורמים שיתרמו למניעת ירידות נוספות ובע"ה להעלאת הדירוג. כתוצאה מהמצב מטרת התקציב הייתה להגיש את המסגרות המאוזנות ביותר שאפשר, כמובן מה שההוצאה הממשלתית יכולה לשאת. כמובן שהגרעון שהממשלה אישרה 4.3%, לא נמוך, הוא גם גבוה מהגרעון המבני בגלל ההוצאות הביטחוניות, אבל הוא מאזן בין הצרכים לבין היכולת".

בדיון עלה כי תקציב 25 נבנה על סמך סיום המלחמה וחזרת תושבי הצפון כבר בתחילת השנה, ולשאלות חברי הכנסת השיב בדיחי: "תרחיש הבסיס לתקציב הזה שאין לחימה בשנת 25, אבל הגרעון של 4.3% הממשלה אישרה עליו כבר מסגרת מותנית, של חצי אחוז תוצר, למקרה שבו תמשך הלחימה או נצטרך להמשיך את הפינויים, במצב הזה אין צורך לפתוח את התקציב, יש פרוצדורה של כמה תנאים באישור רה"מ ושר האוצר, באותו רגע אין פתיחה של חוק התקציב".

ח"כ ינון אזולאי: "אנחנו לא רואים שאנחנו מפסיקים את הלחימה ב-25, אם אם נפסיק את הלחימה, כדי להחזיר את התושבים ייקח זמן, יש הרבה מאוד בתים שלא ניתן לגור בהם, עסקים שאי אפשר לתפעל, אי אפשר להתייחס לזה כאין מלחמה, יכול להיות שהתותחים יפסיקו לירות, אבל ההוצאות הגדולות ימשכו".

כהן השיב: "תקציב המסגרות בתוך הגרעון כולל כמובן כסף להשבת התושבים, לשיקום, לכבישים, יש לזה כסף בתוך המסגרות. במידה והתרחיש יהיה חמור יותר, יש חצי אחוז מענה. אם יהיה תרחיש קיצוני עוד יותר, התקציב לא ידע לתת מענה ונצטרך לטפל בזה".

לשאלת חברי הכנסת מדוע לא לקבוע מראש הוצאה גבוה יותר ואף גרעון גבוה מ-4.8% אליו יגיע הגרעון במידה ויעשה שימוש בחצי אחוז נוספים, השיב כהן: "יש צד שלילי בקביעת גירעונות גבוהים מידי גם על הדירוג, לכן המסגרת של החצי אחוז תוצר, באה לאזן כדי לא לפתוח את התקציב בשל האותות השליליים, ועם זאת לא לקבוע מסגרת גבוה מידי".