סקר מיוחד ועדכני של הלמ"ס מספר את סיפורם של אזרחי ישראל בימי הקורונה • כמעט 35% לחוצים וחרדים, וכרבע מאוכלוסיה חשה דיכאון • מצבם הכלכלי של כמעט מחצית מהתושבים (46.1%) הורע וכ-800 אלף איש צמצמו ארוחות וכמויות מזון בעת האחרונה • האמון הציבורי בממשלה יורד, העוני מתדפק על הסף וחלום השלום מתרחק
דוד שלומוביץ 10.05.2020
רגעי משבר | צילום: ארכיוןמשבר הקורונה העביר את כולנו ממצב של חיים שגרתיים, לסיטואציה קשה וסבוכה של אסון לאומי. המצב העמיד בניסיון את החוזק והכוח של האזרחים. על פי ממצאי סקר לבחינת החוסן האזרחי 22.5% מבני 21 ומעלה, כ-1.2 מיליון איש, דיווחו בסקר שמצבם הנפשי החמיר במהלך המשבר. 25.8% דיווחו כי מצבם הרגשי של ילדיהם החמיר ואילו 5.4% מבני 21 ומעלה, כ-306.3 אלף איש, דיווחו שמצב בריאותם החמיר ('החמיר' או 'החמיר מאוד') בתקופת המשבר.
החוסן הלאומי והאזרחי עמד למבחן פעמים רבות במשך 72 שנות קיומה של מדינת ישראל. מאז שנות ה-90 החוסן הינו נדבך מרכזי בתחום ניהול מצבי חירום. בנייר רקע שהוגש ב-2016 לדיונים במשרד ראש הממשלה אנחנו מוצאים את אחת ההגדרות המקובלות לחוסן חברתי, המשקפת גם את תפיסת החוסן של רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון: "יכולתה של מערכת חברתית (פרט, משפחה, קהילה) להכיל, להגיב להתאים עצמה למצבים קיצוניים של משבר, לחזור לתפקוד מיטבי בזמן הקצר ביותר עם תום המצב המשברי, ולפתח יכולות הסתגלות למצבי משבר עתידיים".
החוסן החברתי מהווה חלק מהחוסן הלאומי ומקפל בתוכו את יכולת העמידה, הפיזית, הרגשית והנפשית של החברה, הקהילה, המשפחה והפרט בעת תקופת חירום כמו מגיפת הקורונה. הסקר של הלמ"ס בנושא החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני 21 ומעלה, נותן לממשלה כלים להעריך את חוזקו של החוסן ואת מידת הטיפול שתידרש.
חרדה אזרחית קיומית
בראש ובראשונה נמדדו התחושות הנפשיות והלחץ מפני המצב. תחושת הלחץ והחרדה מלווה בתקופת זו 34.3% מהאוכלוסייה – כ-1.9 מיליון איש (10.1% 'במידה רבה' ו-24.2% 'במידה מסוימת'). תחושת דיכאון מלווה 16.2% מהאוכלוסייה ותחושת בדידות – 23.5% מהאוכלוסייה. ממצאים אלו מחייבים את הרשויות להוריד את מפלס הלחץ והסטרס של האזרחים. מאידך קיים החשש כי הורדת תחושת החרדה תגרום לזלזול בשמירה על ההנחיות הבריאות והריחוק. מהסקר עלה כי בשלב זה כ-55% מהאוכלוסייה חוששים מהידבקות בנגיף וכי רוב הציבור, יותר מ-80%, ממלאים במידה רבה אחר ההנחיות של משרד הבריאות.
התחום הכלכלי כרוך גם הוא בקשר חזק לחוסן האזרחי. על פי ממצאי הסקר תקופת המשבר הריעה את המצב הכלכלי של האזרחים. כך למשל עולה כי מחצית מהאוכלוסייה (50.3%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם. 46.1%, כ-2.5 מיליון איש, דיווחו כי בעקבות משבר הקורונה החמיר המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם. והנתון המפחיד יותר, כ-14% המתורגמים לכ-778.7 אלף איש, דיווחו כי הם או אחד מבני משק ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים במהלך השבוע האחרון שקדם לסקר. ואילו כ-16% חוששים לאבד את מקום מגוריהם. נתונים אלה מחייבים את הממשלה להכניס את היד עמוק יותר לכיס ולעזור לאזרחים.
כשהעוני על הסף, השלום מתנדף
אזרחים רבים שהו בבידוד בתקופה האחרונה אולם מספרם המדויק עדיין לא ידוע. מהסקר עלה כי 11.2% מבני 21 ומעלה, כ-631.4 אלף איש, דיווחו כי אחד מבני משק ביתם היה בבידוד במהלך התפשטות המגפה. תקופת הבידוד החברתי והשהות הרבה בין כותלי הבית הביאה – בנוסף למתחים הבריאותיים והכלכליים – גם מתחים במשפחות פנימה. על פי ממצאי הסקר 22.6%, כ-377.3 אלף איש, מאלה שאינם גרים בגפם, דיווחו על מתחים בין בני משק הבית בעקבות המשבר.
הסקר נערך בסוף חודש אפריל (בתאריכים 26.4.2020 עד 1.5.2020) ושאלות אחדות בסופו עסקו במידת האמון שרוחשים האזרחים לממשלה ולרשויות המקומיות במהלך הטיפול במשבר הקורונה. 38.0% מהאוכלוסייה (48.9% מהערבים) נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה, 33.6% נוספים נותנים אמון 'במידה מסוימת'. כלומר, למעלה מ-70% נותנים אמון בממשלה בתקופת הקורונה, רחוק מאוד מאי האמון ששדרה התקשורת לאזרחים.
גם השיעור הישראלים אשר נותנים אמון רב ברשות המקומית של יישוב מגוריהם גבוה יותר. על הסקר 46.9% נותנים אמון במידה רבה ברשות המקומית (62% מהערבים); 32.2% נוספים -'במידה מסוימת', כלומר, הרשויות המקומיות מקבלות ציון של כ-80% אמון בטיפול במשבר הקורונה.
מאמינים לממשלה
מעיון בתוצאות הסקר לפי ערים, ניכרת מידת האמון על פי דפוסי ההצבעה באותה העיר. כך למשל במדינת תל אביב הידועה במידת אהדתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולממשלה כולה מקבלת הממשלה רק כ-55 אחוזי אמון בעוד העיר פתח תקווה שמידת התמיכה בה בצד הימני של המפה גבוהה מאוד, הממשלה מקבלת למעלה מ-80 אחוזי תמיכה (81.5% ליתר דיוק). בחיפה הממשלה מקבלת כ-69 אחוזי תמיכה ואילו בבאר שבע כ-80 אחוזי תמיכה.
ולמרות שלא כולם נותנים אמון, רוב הציבור ממלא אחר ההנחיות. מהסקר עולה כי 84.6% מקפידים 'במידה רבה' על יציאה מהבית על פי המטרות המוּתרות, (7.8% נוספים מקפידים 'במידה מסוימת'); 87.8% מקפידים 'במידה רבה' על ריחוק פיזי-חברתי; 92.8% – על חבישת מסכה; 94.1% שומרים במידה רבה על היגיינה – שטיפת ידיים ושימוש בחומר חיטוי.
הפסימיות חוגגת
בלמ"ס מציינים כי הסקר שנעשה בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה, נערך במטרה לספק תמונת מצב ונתונים חיוניים למקבלי ההחלטות לגבי החוסן האזרחי של הציבור בישראל, בעקבות משבר הקורונה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה את הסקר. אוכלוסיית הסקר כללה בני 21 ומעלה.
ועוד מילה אחת על התחום הכלכלי. תקופת המשבר הביאה לבעיות כלכליות רבות לאזרחי המדינה. מהסר עולה כי קרוב למחצית מאזרחי המדינה (46.4%) טענו שהכנסתם נפגעה בעקבות המשבר. האם האזרחים אופטימיים ביחס למצב? מסתבר שלא. 52.2% סבורים כי מצבם לא ישתנה ו-27.3% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר, כלומר פסימיות של כ-80% מאזרחי המדינה. רק 20.6% מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר.
כל עוד רוב מוחלט של האזרחים נותנים אמון בממשלה, מוטל על האנשים המנהלים את הממשלה לעשות הכל להפוך את הפסימיות ולעקרה מן השורש. כאשר האמון ירד והפסימיות תעלה, המצב עלול להיות גרוע מאוד, ה"י.
