"החזאי הממוצע מדייק בערך כמו שימפנזה שיורה חץ למטרה"

בנק ישראל. צילום: נתי שוחט | פלאש90

בוועידת התחזיות של העיתון הכלכלי 'כלכליסט' אמרה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כי "כל תחזית נושאת בחובה הסתברות, לעיתים גבוהה, לכך שהיא לא תתממש"…

היא ציינה כי בכלכלה, חלק מאי הוודאות לגבי העתיד, נובע מכך שבעת עריכת התחזית גם מצב הכלכלה בהווה, ואפילו מצב הכלכלה בעבר, עדיין לא ממש ידועים. על מנת להמחיש את דבריה, ביקשה הנגידה להסביר כיצד מנהל בנק ישראל את המדיניות המוניטארית.

"אתאר לכם את האופן בו אנחנו, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, מנהלים את המדיניות המוניטארית בהינתן אי הוודאות ביחס לסביבה עליה היא אמורה להשפיע, ובפרט לנוכח העובדה שהמדיניות המוניטארית משפיעה על הכלכלה בפיגור מסוים", אמרה הנגידה ובחרה לצטט את פרופ' פיליפ טטלוק שעוסק שנים במחקר על יכולת החיזוי של אירועים פוליטיים וכלכליים. טטלוק אמר וכתב כי ש"החזאי הממוצע מדייק בערך כמו שימפנזה היורה חיצים למטרה".

הנגידה הבהירה: "בבנק ישראל אנחנו לא מתיימרים לחזות בעצמנו את ההתפתחויות העיקריות עבור הכלכלה העולמית, ומסתמכים על התחזיות של גופים בינלאומיים חשובים. כך, למשל, קרן המטבע הבינלאומית היא הגוף המקצועי ביותר בעריכת תחזיות לכלכלה הגלובלית, וגם התחזיות שהיא מפרסמת נתונות לעדכונים תדירים, ובסדרי גודל ניכרים: בתחילת 2016 חזתה הקרן שהסחר העולמי יצמח בארבעה אחוזים; באוקטובר, התחזית העדכנית העריכה שהסחר יצמח ב-2.3% בלבד. הסחר העולמי, חשוב להדגיש, הוא המשתנה הכלכלי העולמי החשוב ביותר מבחינת כלכלת ישראל".

במילים אחרות, הרצאתה של הנגידה הוכיחה כי לא ניתן לסמוך במיוחד על תחזיות לעתיד. אבל אין ברירה, בלעדיהן לא ניתן לתכנן שום דבר קדימה.

"עריכת תחזיות היא כלי הכרחי לקובעי מדיניות בכל תחום. וקובעי המדיניות צריכים לבחון את התרחיש בהתאם להערכת תוחלת התועלת או הנזק מנקיטת תוואי מדיניות מסוים: עלינו להעריך מה ההסתברות להתממשות תרחישים שונים, מה תהייה התוצאה של נקיטת מדיניות כזו או אחרת בתוואים השונים, ובפרט,  מפני אילו סיכונים המדיניות צריכה להגן", אמרה הנגידה.

היא הביאה מספר דוגמאות, אך מכולן בחרנו דווקא את זו שרלוונטית לערים החרדיות החדשות שעוד יקומו. שמתכנניהן אמורים ללמוד מניסיון העבר בערים כמו מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד. לדבריה, "מתכנני מערכת החינוך צריכים להעריך כמה ילדים יגורו בישוב מסוים, מהו טווח הטעות של התחזית, מה יהיה הנזק מכך שלא ייבנו מספיק כיתות לעומת העלות שבבניית מספר גדול מדי של כיתות".

מי שמכיר את המתרחש במערכת החינוך בערים שהוזכרו לעיל, יסכים איתה בכל לב. המחסור בכיתות לימוד אינו גזרה משמיים. הוא נובע מתכנון שלא לקח בחשבון את התחזיות העתידיות.

לסיום, הציגה הנגידה את הדרך בה מנסה בנק ישראל להגיע לתחזית סבירה וקרובה למציאות. "חטיבת המחקר של בנק ישראל מגבשת מידי רבעון תחזית לסביבה הכלכלית, על בסיס מודלים, מידע ותחזיות על הכלכלה העולמית, והנתונים שמתארים את ההתפתחויות האחרונות בכלכלה המקומית; אחרי שכל אלו נכנסים ביחד ל"תנור" יוצאת התחזית הגולמית.

"אבל זו לא התחזית שמוצגת לקובעי המדיניות או לציבור. הכלכלנים בוחנים את התוצאה ומפעילים שיפוט לגבי הסבירות של משתנים שונים, גורמים שהמודלים לא מכסים, ועוד. התוצאה הסופית היא  התחזית שפורסמה לפני יומיים, ומוצגת לפניכם. התחזית הזו משמשת כתשומה, חשובה אם כי לא בלעדית, לגיבוש הערכת  המצב, שעומדת בבסיס ההחלטות של הוועדה המוניטרית".

ומהי התחזית? השנה יצמח המשק הישראלי בכ-3.5% ואילו ב-2017 תעמוד הצמיחה על 3.2% וב-2018 על 3.1%.

רוצים את התחזית שלנו? גם הנתונים הללו עוד יעודכנו כלפי מעלה…