הח"כים דנו: מה יהיה גובה הקנס ליבואנים שייקרו מחירים?

קניות | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום לישיבה מיוחדת שעסקה ביוקר המחיה בישראל, על רקע גל עליות מחירי מוצרי המזון והצריכה, והחלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של היו"ר, ח"כ דוד ביטן, שנועדה למנוע עליות מחירים בתקופת המלחמה ומצבי חירום נוספים.

בפתח הדיון ציין ח"כ ביטן, כי בתחילת המלחמה הציע הצעת חוק להקפאת המחירים, כדי שלא תהיה אפשרות להעלות מחיר באופן בלתי סביר בזמן מלחמה. "לא יכולנו להגיש באותו זמן הצעות חוק פרטיות, ולכן משרד הכלכלה הגיש תזכיר חוק, אולם בוועדת שרים לחקיקה משרדי האוצר והמשפטים התנגדו להצעה משיקולים של פגיעה בתחרות, בלי להבין שצריך לשים בצד את התחרות במצבי חירום. כשאפשר היה להגיש הצעות חוק פרטיות לקחנו את ההצעה הממשלתית, שיפרנו אותה, הוספנו עוד מצבי חירום ואישרנו בקריאה ראשונה", אמר.

חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה התייחסו בתחילת הישיבה ליוקר המחיה. ח"כ יבגני סובה אמר כי שר הכלכלה אמר בדיון בוועדת החוץ והביטחון שהמחירים לא עלו יותר מ-2-3 אחוז. הוא הוסיף כי שאל אותו האם יש מוצר אחד שהמחיר שלו לא עלה, ולא קיבל תשובה. לכן, הוסיף ח"כ סובה, "הדרך היחידה היא להגביר תחרות בשוק. שנה וחצי הממשלה לא עשתה שום דבר כדי להוביל להורדת מחירים. החוק הזה לא יפתור שום בעיה, רק תחרות ורגולציה על התחרות".

ח"כ יסמין סאקס פרידמן הוסיפה: "אני באמת רותחת, אני מזועזעת. החקיקה הזו לבדה לא תפתור את הבעיה ולכן אני שואלת – איפה שר הכלכלה ושר האוצר ומה הם עושים להוריד את יוקר המחיה? אף אחד לא יעצור את חזירות היבואנים והמונופולים הגדולים ולכן צריך לפרק אותם. עוד שלושה חודשים יהיה פה זעם עצום". היא פנתה לח"כ ביטן ואמרה כי הוא צריך לדרוש ששר הכלכלה ושר האוצר ישבו פה ויתנו פתרונות לעצור את עליית המחירים הזו שלא מפסיקה לרגע.

ח"כ יאסר חוג'יראת אמר שבתקופת המהפכה הצרפתית כשלא היה מה לאכול, אמרו לאנשים "תאכלו עוגות". לטענתו התחושה היא שזה מה שאומרים גם כיום לאנשים וכי המשמעות של יוקר המחיה זה עוד משפחות שידרדרו מתחת לקו העוני. ח"כ רון כץ אמר שמדובר בעליית מחירים צינית. לדבריו "צריך פעם אחת ולתמיד לגלות אומץ ולפתוח הכל לייבוא וחבל ששר הכלכלה ושר האוצר לא מתעסקים בזה ברמה היומיומית".

ח"כ אברהם בצלאל אמר שחדר הוועדה מלא באנשים שבאו במטרה ותחושה אחת, שאי אפשר לקנות היום שום דבר. לדבריו, "במחיר שפעם היית ממלא שתי עגלות, היום אתה יוצא עם שתי שקיות. הגיע הזמן להקפיא מחירים בזמן מלחמה". ח"כ סימון מושיאשוילי הוסיף שלדעתו לא יהיה מנוס מכך שהממשלה תתעמת ישירות מול אותן חברות ואותם יבואנים. לדבריו "בכל ממשלה ובכל כנסת יש תירוצים והם או ממוחזרים או חדשים, לא נסיים עם זה".

תיזוז במקום קיזוז

ח"כ עופר כסיף טען שברגע שמקדשים רווח והופכים אותו לחזות הכל, באופן טבעי זה מתגלגל לכך שזה מה שמניע יצרנים ובעלי הון, ולכן השיטה צריכה להשתנות. הוא הוסיף: "שר הכלכלה ביקש קיזוז ובתמורה הסכים להיפגש איתי, אבל הפגישה עד עכשיו לא התקיימה. לא יעלה על הדעת התנהלות כושלת מבזה חובבנית על הגב של הציבור והמוחלש ביותר הוא שר קלקלה ולא כלכלה ויקבל תיזוז במקום קיזוז". ח"כ זאב אלקין הוסיף כי היו הרבה הצהרות בתחילת המלחמה אבל התוצאות מדברות בעד עצמן, "מדברים והמחירים עולים, בסוף לא יוצא מהאמירות כלום. בתקופת חירום כושר התחרות יורד לכן צריך מנגנוני הגנה אחרים".

לאחר מכן המשיכה הוועדה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת היו"ר ביטן שנועדה למנוע ניצול לרעה של מצבי חירום להעלאת מחירים. במהלך הדיון עלו מספר סוגיות שהוועדה לא הכריעה בהן במהלך הכנת ההצעה לקריאה ראשונה. אחת הסוגיות נגעה למנגנון קביעת רשימת המוצרים שההסדר יחול עליהם, לפיו את הרשימה יקבעו הממונה על הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה וראש אגף התקציבים באוצר. היו"ר ביטן הבהיר כי הוא לא מוכן שמחלוקת בין השניים תגרום לעיכובים בפרסום הרשימה. נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי כשצריך להגיע להסכמות אז מגיעים, והוסיף "אם השר הכריז על מצב מיוחד המשמעות היא שהוא החליט שצריך לעשות רשימה, אז תהייה רשימה".

נציגת הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, עו"ד אילנה מזרחי הציעה שהממונים על הרשות והתקציבים ימליצו על המוצרים לשר והשר יקבע את הרשימה. היו"ר ביטן סיכם כי אם עד הישיבה הבאה הנושא לא ייפתר בין המשרדים, הוא יציע לקבוע כי שר הכלכלה הוא זה שיכריז על הרשימה.

נושא נוסף שעלה נגע לעיצומים הכספיים, כאשר לפי ההצעה מדובר על סכום של כ-140 אלף שקל לתאגיד וכ-75 אלף שקלים ליחיד. היו"ר ביטן אמר כי לא יכול להיות שהקנס על חברות המזון הגדולות יהיה זעום. נציגת הרשות להגנת הצרכן, אניטה יצחק, הציעה כי העיצום יקבל בהתאם למחזור השנתי של החברה שהפרה את החוק. היו"ר ביטן הבהיר כי "עסקים גדולים צריכים לקבל עונש ראוי ומרתיע, אם זה לא קורה לא עשינו כלום, לגבי עסקים קטנים עם מחזור של 3000 שקל ביום, ברור שהם לא צריכים לקבל קנס כל כך גבוה".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד הילה דוידוביץ, התנגדה לשינוי המנגנון והוסכם כי תהייה הידברות בעניין לקראת הישיבה הבאה. "צריך הרתעה ותכלית לחוק הזה. מה אתם רוצים ששטראוס תקבל 100 אלף שקל קנס?", אמר היו"ר ביטן.

היו"ר ביטן התייחס ליוזמת שר הכלכלה, ח"כ ניר ברקת, לסימון מוצרים שהתייקרו בזמן המלחמה במדבקות שחורות. הוא ביקש את עמדת האוצר בנושא, וברנס השיב כי הם לא יודעים להתייחס לזה מהרגע להרגע. "אנחנו לא מכירים תקדים לזה, זה לא קיים בעולם, אני לא יודע להתייחס", אמר ברנס. ח"כ ביטן סיים את הדיון בבקשה כי בישיבת הוועדה הבאה תהיה התייחסות של משרד האוצר לנושא.