הצעת חוק שהוגשה כבר בכנסת הקודמת על ידי נציגי קואליציה ואופוזיציה, נועדה לתת מענה לבעיה קשה ביישובים בנגב ובגליל | יישובים שרוצים להתרחב מעבר ל-400 מגרשים לבני-מקום מנועים מכך | אך מנגד, ביישובים הערבים הסמוכים יש מגרשים בפטור גורף ממכרז לבני מקום | ועדת הכלכלה אישרה להחיל דין רציפות על ההצעה להרחיב את האפשרות להפעיל ועדות קבלה ביישובים קהילתיים גם ליישובים בהם עד 700 מגרשים לבנייה
חיים שיף 21.03.2023
אחדות נדירה בין רוטמן לאלקין | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה להחיל דין רציפות על ההצעה לתקן את פקודת האגודות השיתופיות, שנועדה להרחיב את תחולת החוק בעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים. כיום מאפשרת הפקודה ליישובים קהילתיים בנגב ובגליל לקיים הליך של בדיקת התאמה באמצעות ועדות קבלה, בתנאי שביישוב הקהילתי יש עד 400 בתי אב. לפי ההצעה, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, על רקע הגידול באוכלוסייה מבקשים חברי הכנסת לאפשר פעולת ועדות קבלה ביישובים גם בעמק עירון, בדרום הר חברון, בחבל עדולם, בחבל לכיש וביו"ש שבהן עד 700 מגרשים לבנייה.
את הבקשה הגיש ח"כ שמחה רוטמן, שאמר כי מדובר בהצעת חוק שהוגשה בכנסת הקודמת על ידי נציגי קואליציה ואופוזיציה, שנועדה לתת מענה לבעיה קשה ביישובים בנגב ובגליל. לדבריו, יישובים שרוצים להתרחב מעבר ל-400 מגרשים בהרחבה לבני המקום לא יכולים לעשות זאת, וזה מייצר אפליה לעומת היישובים הערבים הסמוכים שכן מקבלים מגרשים בפטור ממכרז לבני מקום. "את האפליה הזו החוק נועד לצמצם ולתת אוויר לנשימה ליישובים שעושים עבורנו את המשימה החלוצית", אמר.
ח"כ אלון שוסטר אמר כי זו לא הצעה של יהודים מול ערבים, וכי הוא תומך בה מגישה אחרת לגמרי. הוא הסביר כי אם יש אפליה היא נגד ההתאגדות השיתופית, ואמר: "צריך לקבל בברכה את זה שאנשים חיים יחד. ועדות הקבלה הן לפי חוק ולכן אני חושב שהחוק נכון לאפשר גידול אורגני ולא בבת אחת". ח"כ זאב אלקין הביע גם הוא תמיכה בהצעה.
מנגד אמר ח"כ אחמד טיבי, כי "חוק ועדות קבלה הוא אחד החוקים הגזעניים ביותר שעברו בכנסת, כך התייחסו לזה אגודות זכויות האזרח ואנחנו שהתנגדנו לזה. ברור שבדיקת התאמה תרבותית זו פרקטיקה גזענית. חלק גדול מהחוקים הגזעניים בכנסת התקבלו לא על ידי האגף הפשיסטי אלא מכיוונה של מפא"י וכדומה, וזה עדיין חוק גזעני וכששני הצדדים היהודים חוברים יחד המשימה שלי היא קשה יותר וצר לי שאנשים כמו ח"כ שוסטר תומכים בו". ח"כ יוסף עטאונה הוסיף כי ההצעה נועדה לתת שליטה לקבוצה אתנית אחת, שבמקרה הזה היא יהודית. הוא ציין כי הניסיונות לייהד את הנגב בלי לתת פתרון אמיתי לסוגיה הבדואית לא יצלחו.
נציגת משרד המשפטית, עו"ד נועה מושייף, אמרה כי המשך החקיקה צריך להיות בתיאום עם הממשלה, והוסיפה כי יש קשיים משפטיים משמעותיים בחקיקה. "כשיש 400 בתי אב יש מרקם קהילתי שמצדיק ועדות קבלה. לצורך הגדלה של המגבלה צריך לכל הפחות חוות דעת מקצועית שאכן האינטרס הקהילתי שיתופי מתקיים גם כשיש 700 בתי אב. נבקש שהחקיקה תסתמך על חוות דעת מקצועית", אמרה.
היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, ביקש גם הוא "להסב את תשומת הלב לכך שגם אנחנו חשבנו שההצעה מעוררת קשיים משפטיים והתייחסנו לכך בדיון האחרון בוועדה ואף כתבנו את זה בדברי ההסבר להצעת החוק. ההסדר שגובש בזמנו ואושר בוועדת החוקה לפני יותר מעשור התבסס על איזונים עדינים, ומשחברי הכנסת מבקשים לשנות את האיזונים צריך יהיה לשקול את זה בכובד ראש ולא לפגוע יתר על המידה בזכויות יסוד".
בתום הדיון אושרה ההצעה להחיל דין רציפות ברוב של 7 תומכים, בהם ח"כ שלום דנינו שמילא את מקומו של היו"ר, ח"כ אוהד טל, ח"כ דן אילוז, ח"כ אריאל קלנר, ח"כ שוסטר, ח"כ סימון מושיאשוילי וח"כ אלקין, לעומת ח"כ עטאונה שהתנגד.
כעת תימסר למליאת הכנסת הודעת הוועדה בדבר החלת דין רציפות ויינתן לממשלה ולסיעות השונות בכנסת זמן של שבועיים לבחון אם ברצונם להתנגד לה. במידה ולא תהינה התנגדויות תהייה המליאה רשאית, בתום השבועיים, להצביע על ההצעה. אם המליאה תצביע בעד החלת דין הרציפות המשמעות היא כי ההצעה התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תוחזר לוועדה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
