החלו הדיונים בתקציב 2025 || ולמה העמותות נשארו בחוץ?

ח"כ משה גפני בכנס ארגון הקבלנים מחוז ת"א והמרכז | צילום: פוטו מרסלו

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון אמש בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2024, הנלוות לחוק תקציב המדינה לשנת 2025. החוק קובע את גובה הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, בשנת התקציב 2025.

הצעת התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה לשנת 2025 היא 619.6 מיליארד ש"ח.

כך מוצע לתקן את חוק המסגרות ולקבוע כי בשנת 2025 תעלה תקרת הגירעון ל־4.4% ותגדל ההוצאה הממשלתית המותרת, בסך נוסף של 64 מיליארד שקלים, המהווים גידול נוסף של 12.4% מסך ההוצאה הממשלתית הבסיסית לשנת 2024, 9.2% מתוכם יהוו גידול שיחשב גם לתחשיב התקציב גם בשנים הבאות, היתר הינם גידול חד פעמי.

עוד מוצע לקבוע כי לשם מימון הוצאות הדרושות לצרכים מיידים הנובעים מהימשכות מלחמת "חרבות ברזל" בלבד, רשאית הממשלה להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בסכום נוסף של עד 10 מיליארד שקלים חדשים ובהתאמה לקבוע העלאה מותנית של תקרת הגירעון, כך שתעמוד על 4.9% לכל היותר.

יואב הכט, נציג אגף תקציבים באוצר התייחס להצעת החוק וציין כי זו "כוללת חריגה יחסית לכללי הגידול של החוק" שמבוססת בשגרה על הגידול הדמוגרפי, על המרחק מיעד החוב תוצר, ועל הגידול במחירים. כך הוצג כי במסגרת ההצעה יש רכיב של הגדלה קבועה הנוגעת בעיקר להוצאות ביטחון וגידול בהוצאות הריבית, ולצדו רכיב של הגדלה חד פעמית. כאשר כנגד הרכיב הקבוע הוצעו במסגרת חוק התקציב העלאות מיסים וצעדי חיסכון.  

עוד הציגו באוצר כי המלחמה הביאה לפגיעה משמעותית במגמת הצמיחה, וכי הסיכונים לצמיחה בעקבות המלחמה, נותרים גם בטווח הבינוני והארוך. כך הוצג כי לאור השלכות ארוכות טווח של המלחמה, ב-2025 התוצר צפוי לחזור לצמיחה לנפש, אך לא יהיה בה כדי לפצות על הצמיחה האבודה ב-2023-2024,  וכי הצמיחה ב-25, הצפויה לעמוד על 4.3%, תואמת לממוצע הרב שנתי. 

עוד הוצג כי שחיקת יחס החוב לתוצר, שעומד על כ-68%, עלולה להיות תהליך הדרגתי וארוך לעומת שחיקתו לאחר משברים קודמים, וכי "הממשלה רוצה לשחוק את היחס חוב תוצר החל מ-2026" על מנת להיות מוכנים למשברים עתידיים. כך הוצג כי יחס החוב תוצר מתבטא ב"עלייה דרמטית בתשלומי הריבית החזויים": גידול של 5.6 מיליארד ב-2024, של 11.3 מיליארד ב-25, של 19.2 מיליארד ב-26, ושל 25 מיליארד ב-27. כן צוין כי רכיב זה מתכתב עם הורדת הדירוג, המשקפת את הסיכון עבור גורמי החוץ. 

לעניין ההתמודדות עם הגידול בהוצאות, הציגו באוצר כי תקציב 2025 כולל תכנית פיסקלית מקיפה להתמודדות עם השלכות ומלחמה ובלימת עליית יחס החוב לתוצר, כך ציין הכט כי "אי אפשר יותר לדחות את ההתמודדות עם השלכות המשבר, מעמידים כאן מענה שלם, של אחוז וחצי עד 2 אחוז תוצר". 

במסגרת עקרונות המדיניות הפיסקלית לתקציב 2025, הוצגו אבני הדרך הבאות: מניעת עליית יחס החוב תוצר, גרעון של 4.4%, 37 מיליארד ₪ התאמות פיסקליות (צעדי מיסוי שונים, חיסכון במגזר הציבורי, רווחים בלתי מחולקים, הפחתות ממשרדים, ודיבידנדים מחברות ממשלתיות), וצעדים מבניים שנועדו לצמיחה וייעול הממשלה. 

כן הציגו באוצר את תחומי ההוצאה העיקריים בשנת 2025, כשתקציב הביטחון עם הגידול הגדול ביותר לעומת התקציב המקורי לשנת 2024, יעמוד על כ-126.6 מיליארד ₪ בשנת 2025, תקציב החינוך יעמוד על 92.1 מיליארד ₪, תקציב ריבית וקרן ביטוח לאומי יעמוד על 75.7 מיליארד ₪, תקציב ביטוח לאומי על 61 מיליארד ש"ח, ותקציב משרד הבריאות על 60.1 מיליארד ₪. 

לעניין כך שהחוק מאפשר חריגה של עד 10 מיליארד ₪ נוספים מתקרת ההוצאה הקבועה בה,  הדגיש הכט כי "יכול להיות שהממשלה תבקש להשתמש בתוספת הזו להמלצות ועדת נגל, אבל זה לא מיועד לשם, במידה וירצו לעשות זאת יהיה צורך לשנות את נוסח החוק", עוד ציין הכט כי תחזית הבסיס של תקציב 2025 בעת שנבנה, הייתה שהמלחמה תסתיים בסוף 2024, "אבל השארנו את הטווח של עד 10 מיליארד השקלים הללו, ואנחנו רואים שכבר יתממש חלק ממנו – כמיליארד ₪ עם הארכת הפינויים, כאשר הארכת חודש של פינויים נאמדת בכחצי מיליארד ₪".

העמותות נשארו בחוץ

זאת בעקבות טענות מצד חברי כנסת כי עמותת פורום קהלת שנכללת ברשימה אינה עונה על הקריטריונים האוסרים 'פעילות פוליטית מפלגתית'. מנגד עלו טענות חברי כנסת אחרים כי קהלת אינה שונה מעמותות רבות מכל קצוות הקשת שאושרו בוועדה. לבסוף הוחלט כי הטענה תועבר לבחינת רשות המיסים וכי ההצבעה על כלל הרשימה תדחה לשבוע הבא

במקביל ועדת הכספים דנה בהקלות במס ל-141 עמותות, 139 עמותות במסגרת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ו-2 עמותות במסגרת סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין. ההקלות ניתנות לעמותות חברתיות, שעוסקות במטרות ציבוריות, שאינן מתוקצבות ישירות ע"י המדינה, זאת במסגרת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, זאת עבור עמותות הפועלות במגוון תחומים, בהם: רווחה וסעד, דת, בריאות, ספורט, מדע, חינוך,  עידוד התיישבות, קליטת עלייה. על מנת לקבל אישור ניהול תקין נדרשות העמותות ל-כשנתיים פעילות, ולאחר מכן הן יכולות להגיש בקשה לקבלת ההקלות. 

בפתח הדיון העלו מספר חברי כנסת שאלות לגבי עמותות פורום קהלת ואופי פעילותה, ברשות המיסים הסבירו כי עד 2015 פעלה הרשות לפי חוזר במסגרתו לא ניתן היה לאשר עמותה שבמחלוקת ציבורית או בפעילות פוליטית, וכי החוזר התעדכן שלא תואשר עמותה עם פעילות פוליטית מפלגתית. 

אפרת לקס, מהלשכה המשפטית ברשות המיסים הוסיפה: "הכוונה בפוליטית מפלגתית, היא למשל לעמותה שמריצה רשימות למועצה מקומית או לכנסת למשל, או שיוך למפלגה מסוימת, למשל פנתה אלינו עמותה שעמדה בראשה ח"כ לשעבר, שהאתר שלה מתייחס למפלגות קיימות. לגבי מכוני מחקר באופן כללי, כל מחקר תמיד תלוי אג'נדה".

ח"כ ולדימיר בליאק: "יש לי קלסר שלם של פעילות פוליטית מפלגתית של העמותה הזו, על סמך מה העזתם לכלול את העמותה ברשימה? החומר הזה נגיש לכל, ברור לכל שמדובר בעמותה פוליטית, גם ברמת פרסונות. זו עמותה פוליטית, היא מחוברת לקואליציה ולמפלגת הליכוד, גם רעיונית וגם פרסונלית, מדוע אתם לא בודקים את זה? היה גם סמינריון של קהלת שנערך בשיתוף מפלגת הליכוד, יש לי רשימה שלמה של התבטאויות של החוקרים בפורום, שבמקביל יש להם גם תפקיד כזה או אחר במוסדות הליכוד, האם ראיתם את זה?".

לקס: "אני לא מכירה את החומר שבקלסר שלך, החומר שעמד לפנינו לא העלה חשש כזה. אני לא מכירה חוקרים שיש להם תפקיד במוסדות הליכוד, צריך לבדוק את זה. הבחינה היא ביחס למפלגה ספציפית. המפקח שבדק את העמותה לא כאן, יכול להיות שהיו בדיקות כאלה. אנחנו בודקים את רשימת החברים בעמותה, אנחנו לא בוחנים התבטאויות, נוכח חופש הביטוי, צריך לראות את השיוך למפלגה מסוימת". 

ארז אורעד, מנהל תחום מוסדות ציבור ומלכ"רים, רשות המיסים: "יש עמותות מכל קצוות הקשת הפוליטית, לגבי פעילות פוליטית מפלגתית רצינו למנוע שמפלגה תבוא עם רשימת מועמדים וגם ניתן לה סעיף 46. פעילות פוליטית יכולה להיות גם למען איכות הסביבה, אנחנו לא רוצים להיכנס לנושאים שהם שנויים במחלוקת ציבורית עמוקה". 

ח"כ נאור שירי: "לעמדתך פעילות פוליטית מתחילה ונגמרת בהגשת רשימת מועמדים לכנסת, למשל אדם מהעמותה שמזוהה עם המפלגה, זו פעילות מפלגתית?"

אורעד: "אחד יגדיר את זה כפוליטי, אחד יגדיר זאת אחרת, אני לא קובע מהי פעילות פוליטית מפלגתית מובהקת".

לקס: "סממנים פוליטיים אינם עילה לשלול כשלעצמם, עברנו על רשימת החברים ובדקנו יחוס למפלגה, לא ראינו את המידע שאתם מתארים עכשיו, נשמח לראות אותו, עברנו גם על רשימת המחקרים, בדקנו מדגמית, כדי לראות שהם עומדים בדרישות למכון מחקר, ונבדקו סמינרים, ראינו סמינרים שהעמותה עושה, יכול להיות שלא התבקשה להביא רשימה מלא של כולם. המידע שאתם מתארים, הוא מידע שכל הפחות יש להעביר לעמותה ולקבל ממנה התייחסות, איך הם מסבירים יחוס למפלגה ספציפית, כמו שאתם מתארים". 

לבקשת חברי הכנסת לרשימת קריטריונים, השיבה לקס "היה בג"ץ בנושא ויפאסנה, ביהמ"ש ביקש שנבהיר את הקריטריונים, ישבה ועדה ציבורית בראשות שופטת, וגם לאחריה הבינו שאי אפשר למסגר רשימה מוגדרת, ואנחנו מפעילים שיקול דעת. הוצאנו חוזר חדש, שדומה מאוד לחוזר הישן, למעט כמה קריטריונים. אנחנו עושים בדיקות יסודיות ככל יכולתנו, אני לא מוכנה שישתמע שיש משוא פנים או בדיקה מקלה יותר ביחס לעמותה כזו או אחרת. אנחנו מעבירים רשימות לוועדה אחרי שמיצינו את הבדיקה היסודית ביותר מבחינתנו". 

ח"כ משה סולומון: "לגבי סעיף 46, אנחנו יודעים שזה לא שלם, אישרנו בעבר כל מיני עמותות כמו אחים לנשק וסאטמר שלא היינו שלמים איתם, אני רק מציע שאם אנחנו מחליטים לחקור ולשאול שאלות, לראות שאנחנו עושים את זה באותה מידתיות לא רק על צד מסוים. אני סומך על הצוות שבודק את הדבר הזה, לכל עמותה יש פעילות בשטח, יש עמותות כאלה וכאלה". 

ח"כ עמית הלוי: "יש פה מסע מכוער, אנטי דמוקרטי, אנשים שכאילו מדברים בשם נאורות, אבל שמישהו חושב אחרת מהם, אז זה לא מקובל". 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "יש לי ניסיון רע עם זה, כי היו מקרים שכל הוועדה התנגדו לעמותה כזו או אחרת ואתם החלטתם אחרת. אתם למשל נתתם אישור לעמותה של המיסיון בעקבות החלטת בג"ץ, למרות שכל הוועדה הייתה נגד. אני מבקש לדעת, אני אובייקטיבי כאן, ואעשה מה שתגידו, אם צריך לבחון עוד ישיבה תבחנו". 

לקס: "היות ואנחנו לא מכירים את החומר, אנחנו מבקשים לבחון החומר ולקבל את עמדת העמותה". 

ח"כ הלוי: "אם כך יש פה עוד רשימה של עמותות שאני מבקש להגיש לגביהן חומר, אני מבקש לדחות את כל ההגבלה. את מכון ואן-ליר בחנתם? את המכון הישראלי לדמוקרטיה?".

במסגרת הדיון הוצעו מספר אפשרויות, בהן לדחות את ההצבעה רק לעניין עמותת פורום קהלת, לאשר את כלל הרשימה ולהתנות את הארכת האישור לעניין פורום קהלת מעבר לשנה בבחינת הטענות, ולבסוף החליט יו"ר הוועדה כי ההצבעה תדחה ליום שני, ורשות המיסים תבחן את הטענות עד למועד זה.