ועדת הכספים אישרה את ריווח מדרגות מס הכנסה לשנת 2026 | המהלך צפוי להעניק הקלת מס של עד 5,000 ש"ח בשנה לכ-30% מציבור העובדים בישראל | סמוטריץ': הבטחנו להוריד מסים ואנחנו מקיימים
שי קליין 15.03.2026
שטרות כסף ישראלי | צילום: נתי שוחט, פלאש 90 ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, אישרה היום (א') את ההצעה לריווח מדרגות מס הכנסה במסגרת חוק ההסדרים, זאת לאחר שדחתה את ההסתייגויות שהוגשו על הצעת החוק.
על פי הצעת החוק, יבוצע שינוי בטווח ההכנסות של שתי מדרגות מס, 20% ו-31% לעומת טווח ההכנסות כפי שמופיע כרגע בחוק. מדרגת המס של 20% תורחב, כך שבמקום שהטווח שלה יהיה בין הכנסה של 10,061 ל-16,150 ש"ח לחודש (193,800-120,271 ₪ בשנה) היא תורחב עד ל-19,000 ש"ח בחודש (228,000 בשנה), כך שעבור השכר שבין 16,151- 19,000 ש"ח בחודש ישולמו 20% מס, ולא 31% מס לפי המצב כיום.
בהמשך לכך, מדרגת המס הבאה, 31%, תחל מ- 19,001 ש"ח בחודש ( 228,000 בשנה) ובמקום שתהיה עד 22,440 ש"ח בחודש (269,280 ש"ח בשנה) היא תורחב עד ל-25,100 ש"ח בחודש (301,200 ₪ בשנה). כך שעבור השכר שבין 25,100-22,441 ש"ח בחודש, ישולמו 31% מס, ולא 35% מס לפי המצב כיום. בהתאם לכך, מדרגת המס הבאה – 35% תחל ב- 25,101 ש"ח בחודש (301,201 ש"ח בשנה).
במהלך הדיונים תהו יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי וחלק מחבריה על בחירת מדרגת ההתחלה בה יחול החוק, אשר מותירה מדרגות נמוכות יותר מחוץ למעגל הזכאות להטבה. באוצר השיבו כי השיקול היה מדרג התועלת הכלכלית בהורדת מיסים, בו ההמלצה הינה קודם להוריד מיסי עבודה. כך הסבירו כי ההצעה מתמקדת בשינוי המס השולי מתוך תפיסה שזהו הפרמטר המשפיע ביותר על החלטת העובד אם להגדיל את היקף עבודתו, בניגוד למס האפקטיבי – הממוצע או לשינוי סף המס.
כן ציינו כי הרציונל העומד בבסיס המהלך הוא שבעוד עדכון נקודות זיכוי או ביטול הקפאות משפיעים בעיקר על המס האפקטיבי, התמקדות במס השולי מייצרת תמריץ ישיר להגברת התעסוקה. לדברי האוצר, החלופות האחרות עלולות להוביל לצמצום שעות עבודה ולפגיעה בצמיחת המשק ובשוק התעסוקה.
עוד ציינו באוצר כי נוצרה גם הזדמנות לתקן את מבנה מדרגות המס בישראל, שבהשוואה בינ"ל נחשב תלול לעומת מדינות ה-oecd, וכי במסגרת השוואה זו במדרגות הנמוכות שיעור המס בישראל נמוך, ומדרגות הגבוהות הוא גבוה, וכי לאחר העלאות מיסים בצל המלחמה, הממשלה רוצה כעת להקל על הנטל הזה.
עוד ציינו באוצר כי 3 עשירוני ההכנסה העליונים אחראים ללמעלה מ-90 אחוז מנטל מס ההכנסה, וכי למעלה ממחצית מהאוכלוסייה לא מגיעה לחבות המס בשל נקודות זיכוי והטבות מס אחרות, וכי ניתן לרווח מהמדרגות הנמוכות, אבל הדבר לא ישפיע על אותן הכנסות כי ברובן הן אינם מגיעים לחבות המס. לגבי אלה שכן מגיעים לחבות המס במדרגות הנמוכות יותר מאלה שחל עליהן החוק, ציינו באוצר כאמור, כי כדי לחזק את הצמיחה, השאיפה הינה להשפיע על המס השולי ולא האפקטיבי.
לצד השאלה על אופן מיקוד הטבת המס, תהו עוד חלק מחברי הוועדה בדיונים, האם נוכח המלחמה והעיתוי הכלכלי המורכב, זו העת הנכונה לקדם בכלל את הצעת החוק, בעלויות כה גבוהות. זאת על רקע כך שבאוצר העריכו כי הצעת החוק תביא לאובדן של 4 וחצי מיליארד ₪ בשנת 26, ו-5 וחצי מיליארד ₪ בשנים הבאות, וכי הוא צפוי להשפיע על 30% מציבור העובדים, בעשירונים 8 עד 10, כאשר הקלת המס לעובד תעמוד על עד כ-5,000 ₪ בשנה.
לאחר אישור הצעת החוק באופן סופי במליאת הכנסת, תחול החקיקה על הכנסה שהופקה החל מה-1 לינואר 2026. הסכומים שנקבעו בחוק מבוססים על מדד ינואר 2024.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמר בתגובה לאישור הוועדה: "הבטחנו להוריד מסים ואנחנו מקיימים. ועדת הכספים אישרה כעת לקריאה שניה ושלישית את החוק שיוריד את מס ההכנסה למעמד הביניים במסגרת חוק ההסדרים. מעמד הביניים שנשא על כתפיו במהלך המלחמה גם את הנטל הכלכלי וגם מילא את שורות הלוחמים נהנה ראשון מפירותיה של הכלכלה החזקה שלנו. נמשיך בע״ה להיאבק ביוקר המחיה ולהקל על אזרחי ישראל".
