“החרדים ייחשפו בטלוויזיה” לקמפיין של הבורסה לני”ע

הבורסה לניירות ערך יוצאת בקמפיין רחב הקורא לציבור להשוות את עמלות המסחר בין הבנקים ובתי ההשקעות באמצעות אפליקציית השוואת עמלות בורסאיות • משום מה, התקבלה החלטה, כך עולה מבדיקת מדור מדיה ופרסום של ‘ביזנעס’, שלא לצרף את הציבור החרדי כחלק מהקמפיין • “הקהל החרדי ייחשף לקמפיין בטלוויזיה (למי שצופה), בשלטי החוצות ברחבי הארץ ובדיגיטל – למי שיש סמארטפון” • ויש גם עדכון חשוב בסוף הידיעה

איתי בן-זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך | צילום: קובי קנטור, יח"צ

לקמפיין אפליקציית ההשוואות שמשיקה הבורסה כמחשבון לצמצום עמלות המסחר בבורסה לני”ע קוראים ‘שווה משווה’ – אבל לא כולם שווים, כנראה, בפני הקמפיין. כך עולה מבדיקת ‘ביזנעס’.

בימים אלה יוצאת הבורסה לניירות ערך בקמפיין רחב הקורא לציבור להשוות את עמלות המסחר בין הבנקים ובתי ההשקעות, תוך שמציינים כי הם מאמינים שהגדלת המודעות לגובה העמלות המשולמות על ידי הציבור, באמצעות השוואה פשוטה, חינמית ונגישה במחשבון עמלות הבורסה, יכולה להביא לירידת עלויות של עשרות אחוזים לטובת ציבור המשקיעים.

לפי לשון ההודעה הרשמית מדובר על קמפיין “רחב היקף”. וכך נאמר בהודעה לעיתונות: “היום (11.5.21) תעלה הבורסה קמפיין הסברה רחב היקף הקורא לציבור לבצע השוואה של עמלות המסחר בין הבנקים ובתי ההשקעות השונים באופן פשוט, נוח ובחינם, באמצעות מחשבון השוואת העמלות באפליקציית הבורסה ובאתר הבורסה. היוזמה למהלך היא חלק מפעילות ההסברה של הבורסה בשנים האחרונות, שנועדה להסיר חסמים למסחר ולהנגיש את שוק ההון לציבור הרחב, על מנת שהציבור הישראלי יוכל להיות שותף משמעותי יותר בהצלחת החברות המקומיות והכלכלה הישראלית. בבורסה רוצים לעודד יותר ויותר משקיעים פרטיים לבצע את השוואת העלויות בניהול ההשקעות ולסייע להם באמצעות זאת לבצע בחירה נכונה ומודעת יותר, המאפשרת לציבור לקבל שירותים טובים יותר ובעלויות נמוכות יותר”.

עוד צויין כי “היעדר חינוך פיננסי בקרב הציבור, גורם בין היתר לכך שהציבור איננו מודע לגובה העמלות שהוא משלם ולכך שהוא יכול להוזיל משמעותית את עלויות המסחר הנגבות ממנו. חוסר הבנה בהתנהלות פיננסית אף גורמת להיעדר השתתפות משמעותית בקרב הציבור במסחר בבורסה ובהשקעות פיננסיות לטווח הארוך, בעיקר בעידן בו הריבית היא אפסית והכסף המצטבר של הציבור הרחב בפיקדונות העו”ש עומד על כ- 640 מיליארד ₪”.

בנוסף צויין עוד בהודעת הבורסה, כי “המסחר בבורסה אינו מתבצע כידוע באופן ישיר, אלא עובר דרך חברי בורסה – הבנקים ובתי ההשקעות – המבצעים את פעולות ההשקעה עבור לקוחותיהם. התשלום בגין ניהול ההשקעות נעשה באמצעות תשלום עמלות מסחר וההפרש בדמי הניהול והעמלות בין הבנקים ובתי ההשקעות יכול להסתכם למשקיעים בפערים של עד אלפי שקלים בשנה. משקיעים רבים אינם מודעים להפרש העצום או מעדיפים לנהל את תיק ההשקעות שלהם במקום מוכר, על אף ההפסד הכספי הכרוך בכך. הגדלת מספר חברי הבורסה, כולל ברוקרים דיגיטליים ועידוד שחקנים נוספים להיות חלק משוק ההון הישראלי, הינם חלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה. הצטרפותם של חברי בורסה נוספים יאפשרו חדשנות טכנולוגית בשוק ההון ללקוחות הריטייל ובכך אף יגבירו את התחרות, ויחוללו מהפיכה בחוויית הלקוח ובהנגשת שוק ההון וכן הוזלת העמלות הנגבות מהציבור הרחב”.

על הרקע והצורך שעליהם ‘נולד’ הקמפיין, הסבירו בבורסה: “במחקר שפרסמו רשות ניירות ערך ורשות התחרות מאוגוסט 2019, נמצא כי חלק ניכר מהלקוחות הקמעונאיים של הבנקים משלמים עמלות גבוהות משמעותית מאלה שגובים החברים שאינם בנקים  (בתי ההשקעות). למרות זאת, מרבית הלקוחות הקמעונאיים מבצעים את פעילות המסחר שלהם דרך הבנקים. עמלות המסחר של בתי ההשקעות נמוכות משמעותית מאלו של הבנקים בכל קבוצות שווי התיק, גם כאשר משווים אותם לעמלות המסחר שגובים הבנקים בערוץ ישיר. מהשוואת העמלות, עולה מהמחקר כי העמלות שגובים הבנקים הקטנים נמוכות יותר מהעמלות הנגבות בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, אך עדיין גבוהות מאלו הנגבות על ידי בתי ההשקעות.

“לנוכח העובדה שעמלות המסחר שבמחירון העמלות גבוהות בהרבה מהעמלות הממוצעות, מעלה את הסבירות לכך שלקוחות בעלי היקפי פעילות נמוכים, או לקוחות שאינם מתמקחים, משלמים עמלות גבוהות יותר מהעמלות הממוצעות, ואילו לקוחות פעילים או מתוחכמים יכולים ליהנות מעמלות נמוכות יותר. פערי המחירים המשמעותיים בין השחקנים השונים לצד נתח השוק הגבוה של הבנקים, עשויים להעיד שהבנקים מצליחים לגבות מלקוחותיהם פרמיה הנובעת מחוסר תחרות.

Inner article

“בבורסה רואים בהעלאת המודעות של הציבור לנושא חשיבות רבה, בעיקר על רקע כניסתם של יותר משקיעים חדשים לשוק ההון. בשנת 2020 נפתחו קרוב ל- 141 אלף חשבונות חדשים, לעומת פחות מ- 100 אלף בשנת 2019, עם קפיצה של כ- 150% במספר החשבונות שנפתחו בבתי ההשקעות. עם זאת כאמור, חלקם עדיין קטן מאוד ביחס להיקפי המסחר שנעשים באמצעות הבנקים”.

זאת ועוד, “הבורסה פועלת בשנים האחרונות באופן נמרץ על מנת להביא לשיתוף הציבור בהצלחת הכלכלה הישראלית באמצעות הבורסה, להעלות את המודעות למגוון אפשרויות ההשקעה והמוצרים ולהסרת חסמים למסחר. כחלק מכך, הבורסה ביצעה בשנים האחרונות מספר מהלכי הסברה לציבור הרחב, בין היתר השקת אתר מידע למשקיע המתחיל, סרטוני הסבר על מוצרי הבורסה ברשתות החברתיות ובאתר הבורסה, טבלת השוואת העמלות ועוד”.

אלא שהקמפיין עלה לאוויר באמצעות משרד הפרסום סיטימדיה, ב-11.5, בטלוויזיה, בדיגיטל ובשלטי חוצות. והיכן הציבור החרדי? האם הוא יקבל מידע והסברה לעמלות נמוכות בבורסה, באמצעי המדיה המגיעים אליו – רדיו, עיתונות, אתרים ייעודיים? מסתבר שעד כמה שזה מקומם – התשובה היא ‘לא’. נכון יותר, תחילה, זו הייתה התגובה:

“הקמפיין מיועד לכלל האוכלוסייה בארץ ולא לסגמנט אחד. הקהל החרדי ייחשף לקמפיין בטלוויזיה (למי שצופה), בשלטי החוצות ברחבי הארץ ובדיגיטל – למי שיש סמארטפון”, כך נמסר ל’ביזנעס’ בתגובה.

איתי בן זאב, מנכ”ל הבורסה, לתשומת ליבך.

והרי עדכון:

כעבור מספר שעות מפרסום הכתבה התבקשנו לעדכן ע”י דוברות הבורסה לני”ע: “ברצוננו לחדד כי החשיפה לקמפיין כוללת עשרות אתרים הפונים לקהלים שונים כולל למגזר החרדי. החשיפה באמצעות הסמארטפון וגם בגלישה מהמחשב הנייח. בנוסף כאמור הקמפיין כולל טלוויזיה ושלטי חוצות”.

למעשה, אין כאן תשובה ברורה מדוע הקמפיין אינו כולל את כלי התקשורת המגזריים, הרדיו והעיתונות (ע”ע משרד הבריאות והקמפיינים הכושלים בהסברת הקורונה, עד שהשינוי נעשה, באיחור), אבל ראוי לו לחידוד שנשלח – להתפרסם באותיות מודגשות, כי משמע שמישהו לקח את הדברים לשימת ליבו.

כל הכבוד.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה