החשכ”ל: צופה עלייה בהכנסות ב-2021

החשב הכללי בדיון ועדת הכספים: “חוזה עדכון כלפי מעלה לתחזית ההכנסות לשנת 2021” • במסגרת סקירה בפני ועדת הכספים הזמנית, העריך החשכ”ל, יהלי רוטנברג כי מספר המובטלים בהגדרה המקובלת עומד על כ-200 אלף איש, וציין כי את הגרעון התקדימי בגובהו • “מימנו בגיוסים של כ-265 מיליארד ₪ ב-2020, כמעט פי שתיים מהשנה הקודמת” • רוטנברג העריך כי בהתנהלות אחראית דירוג האשראי הגבוה של ישראל יוותר במקומו, והצביע על מגמות מעודדות בהוצאות ובהכנסות: “המשבר הסתיים טוב יותר משצפינו אף בהשוואה לעולם”

יהלי רוטנברג | צילום: יח''צ

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח”כ אלכס קושניר, קיימה אתמול (ג’) דיון סקירה עם החשב הכללי במשרד האוצר, יהל רוטנברג, במסגרת הערכות לדיוני התקציב.

יו”ר הוועדה, ח”כ אלכס קושניר פתח את הדיון בהתייחסות לפיליבסטר אמש במליאת הכנסת: “זה לא שובר, יש לנו עבודה לעשות, נשמע היום את הסקירות, יש לנו תקציב להעביר. נשמע את התמונה הכלכלית שהם השאירו לנו בירושה, היא לא תהייה ורודה ויש לנו הרבה מאוד עבודה”.

250/200 סייד בר + קובייה

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג: “אנחנו רואים ירידה באבטלה. מתוך ה-400,00 נכון למאי 21 חצי זה חל”ת ומתייאשים ו-200,000 זו הגדרה קלאסית של אבטלה בסביבות ה-5%”.

רוטנברג ציין כי מדד נוסף הוא עולם שוק ההון: “מסוף 2020 יש התאוששות של מדד ת”א 125, התאוששות של 12% מתחילת השנה. זה משפיע גם על צד ההכנסות”.

“ב-2020 ללא הקורונה בתקציב ההמשכי סה”כ הוצאות כ-410 מיליארד ₪ והוצאות הקורונה- 68.7 מיליארד ₪. שיעור הקיטון למול ביצוע אשתקד 8.5%, מרביתו מהכנסות אחרות. בהכנסות ממיסים- קיטון של 2% בלבד, כאשר הרבה חברות התייעלו דרך הקורונה. סף הביצוע ל-2020 הוא של כ-318 מיליארד”.

לעניין הגרעון ציין כי “הגרעון של 160 מיליארד ₪ בשנת 2020 לא היה כדוגמתו, 11.6% מהתוצר, הוא ילך ויפחת עד סוף שנת 2021. סך כל גיוסי החוב החיצוני ב-2020 עמד על 265 מיליארד ₪ בשנת 2020, כמעט פי 2 משנת 2019, אז גיוסו כ-137 מיליארד ₪. הגיוסים ממנים גם את החזר החוב וגם את הגרעון. יתרת החוב בשנת 2020 עמד על 984 מיליארד ₪, לעומת 823 מיליארד ₪ בשנת 2019. מימנו את הגירעון בגיוסים של כ-265 מיליארד ₪, כמעט פי שתיים מהשנה הקודמת. הם מכסים גם את החובות וגם את הגירעון”.

רוטנברג התייחס להוצאות הריבית, וציין כי הצפי הוא לעלייה של תקציב הריבית: “מחיר שאנחנו רואים בתוך תקציב המדינה של הוצאות הריבית – גודל משמעותי דוחק הוצאות אחרות של הממשלה, בשנת 2020 38 מיליארד ש”ח ויחס לתוצר של 2.74 אחוז, המספר הזה יהיה יותר גבוה בשנת 21 – כנראה עליה של כמה מיליארדים, בסביבות 3-4 מיליארד ש”ח, הצפי של תקציב הריבית הוא ללכת ולעלות”.

לעניין דירוג האשראי ציין החשב כי יש חשיבות להעברת תקציב מדינה לשם שמירת הדירוג הגבוה של ישראל: “נתנו לנו קרדיט במהלך המשבר, הדירוג של מדינת ישראל נותר יציב, חברות הדירוג מסתכלות עלינו בצורה השוואתית, כמו על יתר מדינות העולם, בין היתר וזה מאוד חשוב, הן מסתכלות על הצד הפיסקלי, על הוודאות, על היכולת שלנו לייצר וודאות פיסקלית, הנושא של התקציב יהיה כאג’נדה עבור חברות הדירוג, האם נהייה מסוגלים או לא להעביר תקציב. לאורך זמן אם יראה שאנחנו לא מסוגלים ליצור תקציב מדינה שמייצר תקציב משמעותי, בהתחלה יוציאו לנו כרטיס צהוב, יגידו לנו שיש בעיה. אני חושב שזה עוד לא שם, אנחנו צריכים לדאוג שזה לא יהיה שם”.

“חברות הדירוג מסתכלות על הרכב התקציב ורוצות לראות שהוא תומך צמיחה ורפורמות ולכן המדד של יחס חוב-תוצר, הוא מדד מרכזי לאיתנות פיסקלית של מדינות ואנחנו מסתכלים עליו כל הזמן. אנחנו אחרי תהליך ארוך של 10 שנים של ירידה מתמשכת והשנה עלינו לרמה של 73% והרמה של העלייה הצפויה אפילו יותר טובה בגלל התאוששות המשק. אנחנו מסתכלים לא רק על ממוצע ה-OECD אלא המדד המרכזי של מדינות הייחוס שדומות לנו מבחינת חברות דירוג האשראי ואנחנו במצב סביר פלוס. יש רבות שהן סביב ה-“80%.

החשב הציג כי תחזית משרד האוצר היא להכנסות מדינה של כ-355 מיליארד ש”ח בשנת 2021, כאשר להערכתו היא תתעדכן כלפי מעלה בעתיד הקרוב. סעיף ההוצאות של תקציב המשכי ללא תוכנית סיוע לשנת 2021 עומד על כ-420 מיליארד שח, ומסגרת הוצאות תוכנית הסיוע על כ-68 מיליארד ₪, מה שיביא לסך הוצאות של כ-488 מיליארד שח.

“לצד ההוצאות רואים עליה די משמעותית בצד ההכנסות. גם בצד ההוצאות ישנה ירידה לראשונה, רואים את הפער בין מאי לאפריל. זה גורם לגירעון מתגלגל של 12 חודשים אחרונים של 10.5% לעומת 11.6 של 2020. ניתן לייחס זאת בעיקר להתאוששות המשק” הוסיף רוטנברג וציין כי “המטרה של כל תכנית הסיוע הייתה לייצר מעטפת סיוע למשק, כשהמשבר הסתיים טוב יותר משצפינו אף בהשוואה לעולם” הוסיף רוטנברג והציג כי עד כה שיעור הגידול גבוה מהתחזית השנתית, כאשר הדבר נובע בעיקר ממיסים ישירים.

לשאלת ח”כ ולדימיר בליאק מה אחוז הגירעון האופטימלי או הריאלי, השיב החשב: “אני לא יודע עד כמה מהר נגיע לזה, יש אילוצים פוליטיים ועוד אך התכנסות למסגרות של 4-3% זה מספר טוב, חשוב לסמן מטרות אלו כדי שנוכל להראות שאנחנו עוברים את השיפוע הזה ממצב של עליה למצב של ירידה גם אם אינה כה מהירה. חשוב מאוד גם מה הרכב הגירעון”.

Inner article

ח”כ מאיר יצחק הלוי: “יש לייצר מנגנון של קשר קבוע בין הגורמים הרלוונטיים בשלטון המקומי לבין נציגי המשרדים. זה נראה כיום ברמה של קשר לא טוב, יש כמעט פחד היום להגיע לחשב הכללי. צריכה לבוא יוזמה מכם למפגשים קבועים עם חשבי המשרדים ולתת נגישות למידע ולשיח בין החשב הכללי לגורמים שבסוף מנהלים את המדינה”.

יו”ר הוועדה, ח”כ אלכס קושניר סיכם את הדיון: “קיבלנו תמונת מצב, הדיונים הבאים יהיו סוערים יותר, אני מבטיח לעשות הכל שהדיונים יהיו ממצים ומקצועיים”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה