הישגים ופערים: מערכת החינוך בישראל תמונת מצב

תוצאות מבחני מיצ"ב ופיזה של 2018 מראות שתוצאות מערכת החינוך בישראל רחוקות מלהשביע רצון ונמוכות מאוד ביחס למדינות OECD • למרות זאת, חל שיפור מסוים ברוב המקצועות והופחתו הפערים בין המגזר הערבי לכללי

פערים. בית ספר ערבי על גדר ההפרדה | צילום: פלאש 90

ונחנו מה כי תלינו עלינו? הדרישה החוזרת ונשנית מהמגזר החרדי, לזנוח את לימודי היהדות ולהצטרף ללימודי הליבה, כלל לא הגיוניים ברקע הסערה הציבורית, סביב ההישגים המאכזבים של תלמידי ישראל, בהשוואה ל-OECD במבחני פיזה האחרונים.

לא רק הפערים בין ילדי הציבור הכללי למקביליהם האירופאים גדולים, אלא אף ישנם פערים גדולים בין תלמידים יהודים לערבים. מרכז טאוב, המפרסם מחקר חדש של החוקר נחום בלס, על מצב מערכת החינוך בישראל, מאשש את הפערים וקובע, כי למרות שהממצאים מצביעים על שיפור מתמשך, עם זאת, הפערים בין התלמידים החזקים והחלשים עדיין גדולים. ובהשוואה בין-לאומית ישראל מדורגת נמוך מבחינת הישגים וגבוה מבחינת פערים.

מהמחקר עולה, כי המסגרות החינוכיות הקיימות, מאפשרות בחירה וגיוון, אך יוצרות בידול והעמקת הפערים. כך, למרות שמערכת החינוך מנסה לאפשר להורים ולתלמידים בחירה בין מסגרות, שיענו על הצרכים השונים, תוך שמירה על השוויון, בחלק מהמקרים הגיוון גורם לבידול ולהעמקת הפערים.

המחקר מעלה כי בחינוך היסודי, בשנים 2008–2017, עלו ציוני התלמידים במבחני המיצ"ב בכיתה ה', בכ-13% במתמטיקה ובכ-8% באנגלית. אך עיקר השיפור, היה בקרב תלמידים ערבים – עלייה של 22% ו-13% בהתאמה. נתונים אלו מצביעים על צמצום הפערים בהישגים בין שני המגזרים, ובהשוואה בין-לאומית, השיפור בציוני התלמידים בישראל, גדול בהרבה מאשר במדינות אחרות. מעניין לציין שמשרד החינוך מסתייג ממבחני 2018 ומבחני 2019 שונו, ועל כן לא נבדקו במחקר זה.

הציונים עולים במגזר הערבי

מעיון מדוקדק בנתוני המחקר, נראה שהציבור הערבי הולך ונהיה משכיל, לעומת המגזר הכללי שטומן את ראשו וכרעיו בתוך צג הסלולרי. מבדיקת הישגיהם של תלמידים מבתי ספר באותה רמה חברתית-כלכלית, עולה כי הפערים בין המגזרים בכיתה ה' הצטמצמו, במיוחד באנגלית, ובשנת 2017 שיפור ציוני התלמידים הערבים – בכל רמה חברתית-כלכלית – אף עולה על אלה של היהודים.

לעומת זאת, בבדיקה ברמת הפרט (לעומת בדיקה ברמת בית הספר), נראה בבירור קשר חזק בין נתוני הרקע של התלמידים, לבין הישגיהם במיצ"ב, ועל כך שהישגי התלמידים היהודים, עדיין טובים מאלו של הערבים. אולם כאשר מפקחים על הרמה החברתית-כלכלית, מצטמצם מאוד הפער בין תלמידים יהודים וערבים.

בהשוואה בין-לאומית, במבחני PIRLS (הבוחנים אוריינות קריאה בכיתה ד'), ישראל מדורגת במקום נמוך למדי – 29 מתוך 50 מדינות, וגבוה מבחינת הפערים בין תלמידים – מקום 13. את הסיבה תולים במחקר, בפער הגדול בין הישגי התלמידים היהודים לאלה של הערבים (96 נקודות, כאשר כל מגזר נבחן בשפת האם). בבדיקה בתוך אותה רמה חברתית-כלכלית, הפער מצטמצם, אך עדיין נותר גדול (65 ברמה הנמוכה).

הפערים מצטמצמים

גם בחטיבות הביניים, בדיקת נתוני המיצ"ב מראה תמונה דומה לזו שבחינוך היסודי. הפערים בהישגים בין המגזרים, גדולים בכל המקצועות, אך בכולם הפערים הצטמצמו. כך למשל במדעים: הציון הממוצע בחינוך הערבי, עלה ב-110 נקודות, בעוד בחינוך היהודי הוא עלה רק ב-79 נקודות.

החוקר נחום בלס אומר על המחקר, כי "קיימים פערים ניכרים בין הישגי התלמידים היהודים והערבים ובין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ונמוך, הן ברמה הארצית והן בהשוואה בין-לאומית. לצד זאת יש שיפור ניכר ברמת ההישגים ובצמצום הפערים.

"המשך קיומם של הפערים, והקיפאון ואף הנסיגה בשיפור ההישגים ובצמצום הפערים, מחייבים את מערכת החינוך והעומדים בראשה, לנקוט פעולה נמרצת, בעיקר נוכח תוצאותיו המאכזבות של מבחן פיזה".

נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, הוסיף: "עולה צורך לבדוק את הפער בין השיפור הנראה בהישגי התלמידים בישראל במבחנים המקומיים, לבין התוצאות הנמוכות יחסית ל-OECD, ולהבין מדוע השיפור של תלמידי ישראל נבלם. יש לברך על השיפור הניכר בקרב התלמידים הערבים, אבל צריך להמשיך לפעול לצמצום הפערים בין המגזרים".

כתיבת תגובה