מחצית מבני 20 ומעלה לא נסעו באוטובוס בשנה האחרונה, והשימוש באוטובוסים ירד מ־57% ל־50% בתוך עשור | מנגד, הרכבת מתחזקת: 44% השתמשו בה, 66% מהציבור מרוצים מתפקודה ו־92% מהנוסעים מרוצים מתחזוקת הקרונות.
אבי יוסף 02.09.2026
תחבורה ציבורית | צילום: אור ירוק מחצית מבני 20 ומעלה בישראל לא נסעו באוטובוס במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר החברתי לשנת 2025, והשימוש באוטובוסים ירד בתוך עשור מ־57% ל־50%. מנגד, רכבת ישראל מציגה תמונה חיובית יותר, עם עלייה בשיעור המשתמשים ועם שביעות רצון גבוהה משמעותית מהשירות. הנתונים, שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציגים את הפערים בין אמצעי התחבורה הציבורית ואת התלות המתמשכת של הישראלים ברכב הפרטי.
על פי הסקר, 50% מבני 20 ומעלה, שהם כ־3.2 מיליון איש, נסעו באוטובוסים של התחבורה הציבורית בשנה האחרונה. שיעור הנשים שנסעו באוטובוס עמד על 53%, לעומת 47% מהגברים, והשיעור הגבוה ביותר נרשם בקרב בני 20 עד 24, כאשר 73% מהם השתמשו באוטובוס.
אלא שהמגמה בעשור האחרון אינה מעודדת מבחינת השימוש באוטובוסים. בשנת 2015 עמד שיעור בני 20 ומעלה שנסעו באוטובוסים על 57%, לעומת 50% בלבד בשנת 2025. גם תדירות הנסיעה ירדה: 15% נוסעים באוטובוס מדי יום או כמעט מדי יום, 13% נוספים נוסעים פעם או פעמיים בשבוע, 18% נוסעים פעמיים בחודש או פחות, וכ־5% נוסעים בתדירות שאינה קבועה.
גם שביעות הרצון מתפקוד האוטובוסים אינה גבוהה במיוחד. 52% מהציבור מעריכים את תפקוד האוטובוסים בישראל באופן חיובי, כלומר "טוב" או "טוב מאוד", בעוד 31% מעריכים אותו באופן שלילי ו־17% אינם יודעים להעריך. מדובר בירידה לעומת לפני עשור, כאשר 59% העריכו אז את תפקוד האוטובוסים באופן חיובי.
הפערים בין הערים בולטים. בירושלים 65% מהציבור מעריכים באופן חיובי את תפקוד האוטובוסים, בחיפה 66%, בראשון לציון 57%, בבאר שבע 60% ובבני ברק 64%. בתל אביב־יפו השיעור עומד על 51%, בפתח תקווה על 49%, באשדוד על 46% ובנתניה על 51%.
אחת מנקודות החולשה המרכזיות היא תדירות הקווים הבין־עירוניים. רק 31% מהציבור מרוצים מתדירות קווי האוטובוס הבין־עירוניים ביישוב מגוריהם. בערים הגדולות השיעור נע בין 29% בתל אביב־יפו לבין 50% בבני ברק, ובכלל האוכלוסייה נרשמה ירידה בשביעות הרצון מתדירות הקווים בהשוואה לעשור הקודם.
גם היכולת להגיע ליעד בזמן סביר מעוררת סימני שאלה. בקרב מי שהשתמשו באוטובוסים בשנה האחרונה, 56% הסכימו עם המשפט: "בדרך כלל, אני יכול להגיע בתחבורה ציבורית בזמן סביר ממקום מגוריי למקום היעד". בירושלים ובבאר שבע אף נרשם שיפור בהערכת הנוסעים לעומת לפני עשור.
עם זאת, ישנם היבטים שבהם האוטובוסים זוכים לשביעות רצון גבוהה יותר. 82% מהנוסעים מרוצים מקרבת תחנת האוטובוס לביתם, כאשר במחוז תל אביב הגיע השיעור ל־89%, לעומת 75% במחוז הצפון. 71% מהנוסעים מרוצים ממצב התחזוקה של האוטובוסים, לרבות ניקיון, אוורור ונוחות, בעוד שכ־רבע אינם מרוצים.
התמונה מתחדדת עוד יותר כשבודקים כיצד הישראלים מגיעים לעבודה. רק כ־16% מהמועסקים בני 20 ומעלה מגיעים לעבודה באמצעות תחבורה ציבורית: 12% באוטובוס ציבורי או במונית שירות ו־3.5% ברכבת. לעומת זאת, 62% מגיעים ברכב פרטי או מסחרי, כולל אופנוע. לפני עשור עמד שיעור המגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית על כ־20%, כך שבתוך עשור חלה ירידה של כ־4 נקודות אחוז.
הירידה בולטת גם באזורים שבהם התחבורה הציבורית אמורה למלא תפקיד משמעותי במיוחד. במחוז ירושלים, למשל, ירד שיעור המגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית מ־30% לפני עשור ל־23% כיום, ובמחוז המרכז הירידה הייתה מ־19% ל־12%.
מנגד, רכבת ישראל מציגה מגמה שונה. 44% מבני 20 ומעלה, כ־2.8 מיליון איש, השתמשו ברכבת במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר, כאשר נשים וגברים השתמשו בה בשיעורים דומים. בהשוואה לעשור הקודם נרשמה עלייה בשימוש ברכבת, במיוחד במחוזות ירושלים ותל אביב ובאזור יהודה והשומרון.
גם שביעות הרצון מהרכבת גבוהה משמעותית. 66% מהציבור מעריכים את תפקוד רכבת ישראל באופן חיובי, לעומת 58% בשנת 2015. בקרב מי שנסעו ברכבת בשנה האחרונה, שיעור ההערכה החיובית מזנק ל־86%.
בקרב נוסעי הרכבת, 80% מרוצים מתדירות הקווים, 71% מרוצים ממיקום התחנות, לרבות נגישות ומקומות חנייה, ו־92% מרוצים ממצב התחזוקה של הקרונות, כגון ניקיון, אוורור ונוחות. בנוסף, 94% מהנוסעים אומרים כי בדרך כלל הם יכולים לקבל מידע ברור ומדויק לגבי תנועת הרכבות.
גם הרכבת הקלה מציגה תמונה מעורבת. בארבע הערים שבהן היא פעילה, 43% מהתושבים אומרים שהיא עונה על צורכיהם "במידה רבה" או "במידה מסוימת", בעוד 15% אומרים שהיא אינה עונה על צורכיהם. בירושלים השיעור מגיע ל־50%, לעומת 28% בלבד בתל אביב־יפו, שם 47% כלל אינם משתמשים ברכבת הקלה.
הנתונים מצטרפים לתמונה רחבה יותר שלפיה למרות השקעות ומאמצים להרחבת התחבורה הציבורית, הרכב הפרטי עדיין דומיננטי מאוד ככלי ההגעה לעבודה, בעוד שהאוטובוסים מתקשים לשמר את שיעור המשתמשים שלהם. מנגד, רכבת ישראל מצליחה להציג עלייה בשימוש ושביעות רצון גבוהה יחסית. גם נתוני משרד התחבורה שפורסמו בעבר מצביעים על גידול בהיקף הנסיעות בתחבורה הציבורית: בשנת 2024 נרשמו 904 מיליון נסיעות נוסע בתחבורה הציבורית, עלייה של כ־8.4% לעומת 2023.
הסקר החברתי לשנת 2025 נערך בקרב 6,452 בני 20 ומעלה, המייצגים כ־6.3 מיליון איש בגילים אלה. הנתונים מאפשרים להשוות בין מצב התחבורה הציבורית ב־2025 לבין המצב עשור קודם, ולבחון לא רק את היקף השימוש אלא גם את שביעות הרצון מהשירות, הנגישות, התדירות, התחזוקה והיכולת להגיע ליעד בזמן סביר.


