בניתוח שמפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר על המאפיינים הדמוגרפיים והכלכליים של המושבתים במשבר הקורונה, נקבע כי הגורמים לפערי השכר בין המושבתים והמועסקים והסיכוי של עובד להיות מושבת נגזרים מההשכלה וממערכת החינוך של העובד • באזור גיל 40, סיכויי ההשבתה של נשים גבוהים ב-27%, של חרדים ב-28% ושל ערבים נמוכים ב-19% • סיכויי ההשבתה של בעל תואר ראשון להשבתה היו פוחתים ב-42%
שי קליין 02.06.2020
חרדים עובדים | צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90 בניתוח על בסיס נתונים מנהליים שמפרסם אגף הכלכלן הראשי על מאפייניהם הדמוגרפיים של המושבתים, בוחנים חוקרי האגף את הגורמים המסבירים את הסיכוי של עובד להיות מושבת וננתח את הגורמים לפערי השכר בין המושבתים ואלו שלא הושבתו.
השכר החודשי הממוצע בשנת 2017 של המושבתים בעקבות משבר הקורונה עמד על 7,577 ₪ בהשוואה ל-12,136 ₪ בקרב מי שלא הושבת (פער של 38%). ההבדל המרכזי בנתון השכר בניתוח זה לתוצאה שהוצגה בפרסום הקודם (שכר בגובה 6,342 של המושבתים) נובע מכך שכעת אנו בוחנים את ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה שכירה ברמת הפרט ואילו בפרסום הקודם הנתון התקבל ברמת החברות והתייחס לשכר למשרה בודדת.
לפי הניתוח, שיעורי ההשבתה גבוהים במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית. עד השבוע הראשון של חודש אפריל הושבתו 27% מהמועסקים החרדים שעבדו בשנת 2017 בגילאי 70-25 – 8 נקודות אחוז יותר משיעור ההשבתה הכללי.
שיעורי ההשבתה של נשים (21% בממוצע) גבוהים ביחס לאלו של גברים (16% בממוצע) בכל קבוצות האוכלוסייה אך בולטים במיוחד הפערים בחברה היהודית. עם זאת, סיכוי ההשבתה הגבוה של נשים מתקבל בעיקר ברמות השכר הנמוכות יחסית (עד 10,000 ₪). בסה"כ 56% מהמושבתים הן נשים.
שיעורי ההשבתה בקרב הצעירים גבוהים במיוחד. כך למשל, בעוד ששיעור ההשבתה של גילאי 34-25 עמד על 24%, בגילאי 54-45 השיעור עמד על 17% בלבד. 46% מהמושבתים שנרשמו בשירות התעסוקה עד תחילת חודש אפריל הם מתחת לגיל 34 כששליש מהם בגילאי 24-15.
השכלה גבוהה מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי להיות מושבת. שיעור המושבתות בקרב מי שאינן מחזיקות בתואר אקדמי (24%) כפול מבעלות תואר (12%), וקצת יותר מכך בקרב הגברים (18% ו-8% בהתאמה). 89% מהמושבתים הם ללא תואר אקדמי.
ניתוח הכלכלן הראשי מעלה עוד, כי הסיכוי להיות מושבת קטן במיוחד בקרב בעלי תואר ראשון בתחומים הריאליים (פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה). כך למשל, שיעור המושבתים בקרב מי שלמד מתמטיקה או מדעי המחשב נמוך ביותר מפי 2 מבעל תואר במשפטים.
ניתוח באמצעות רגרסיה ליניארית שמאפשר לבחון את ההשפעה של מאפייני הפרט השונים על סיכוי ההשבתה כשיתר המשתנים קבועים העלה שהסיכוי של נשים להיות מושבתות גבוה בממוצע בכ-5.5 נקודות אחוז מזה של גברים; הסיכוי של חרדים להיות מושבתים גבוה בממוצע בכ-6 נקודות אחוז מיהודים שאינם חרדים ושל ערבים נמוך בכ-4 נקודות אחוז; ושהשכלה גבוהה מורידה את הסיכוי להיות מושבת בממוצע בכ-8.5 נקודות אחוז.
לפי דברי אנשי אגף הכלכלן הראשי המשמעות של כך רבה. אם ניקח לדוגמה את הגיל החציוני של גבר יהודי שאינו חרדי מושבת (40) ואת השכר החציוני שלו (8,000 ₪) ונבחן את המקרה שבו למושבת אין תואר ראשון, נקבל כי סיכוי ההשבתה של נשים גבוהים ב-27%, של חרדים ב-28% ושל ערבים נמוכים ב-19%. במידה והפרט בדוגמה היה בעל תואר ראשון לפחות, סיכויי ההשבתה שלו היו פוחתים ב-42%.
עיקר פער השכר בין המושבתים והמועסקים נובע מכך שהמושבתים צעירים יחסית וברמת השכלה יחסית נמוכה. הדבר נכון בכל קבוצות האוכלוסייה, גם עבור נשים וגם עבור גברים.
עיקר הפער בשכר בין כלל המושבתים והמועסקים נובע מפערי השכר בתוך הקבוצה היהודית שאינה חרדית. ביתר קבוצות האוכלוסייה, המתאפיינות באופן כללי בשכר נמוך יותר, פערי השכר בין המושבתים ואלו שלא הושבתו נמוכים באופן משמעותי. כך, בעוד שהפער בין מושבתים ומועסקים בקרב גברים יהודים שאינם חרדים עומד על 37% (31% בקרב הנשים), הפער עומד על 16% ו-14% בקרב גברים חרדים וערבים בהתאמה (16% ו-21% בקרב הנשים בהתאמה).
ניתוח ברמת משקי הבית העלה שמעבר לכך ששיעורי ההשבתה במשקי הבית בעלי ההכנסות הנמוכות גבוהים יחסית, כך גם שיעור המפוטרים מהמושבתים ושיעור משקי הבית שבהם שני המפרנסים הושבתו גבוהים יותר ברמות הכנסה אלו. כך, שיעור משקי הבית שבהם 2 בני הזוג הושבתו ברמת ההכנסות הנמוכה גבוה בממוצע בעד פי 6 מהשיעור במשקי הבית ברמת ההכנסות הגבוהה, בכל קבוצות האוכלוסייה. ממצאים אלו מצביעים על התרחבות צפויה בפערי ההכנסות ואי השוויון בין משקי הבית.
לדעת החוקרים, ממצאי הניתוח ממחישים, בין היתר, שפערים בהון אנושי (מערכת חינוך, מערכת השכלה גבוהה והכשרות מקצועיות) משפיעים לא רק על השכר, אלא גם על הפגיעות בעת משברים כלכליים. אך עם זאת מסייגים כי יש להמשיך ולעקוב אחר קצב התאוששות שוק העבודה ולחזור ולאפיין את אוכלוסיית דורשי העבודה.
