הכלכלנית הראשית: יותר נשים חוזרות מחל”ת לשוק העבודה

סקירת האוצר לגבי שוק העבודה לאחר שני סגרי הקורונה מגלה השפעה של פערי השכר בין גברים לנשים בכל ימות השנה, וייתכן כי בשל כך חזרו נשים לעבודה בשיעורים גדולים יותר מאשר גברים • ומה קורה בשוק העבודה של הנשים החרדיות?

הייטק | צילום: hxdyl, שאטרסטוק

ניתוח שנערך באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מעלה, כי במהלך משבר הקורונה, לאחר שני הסגרים הראשונים, נשים חזרו לעבוד בשיעורים גבוהים יותר. לדברי החוקרים, הסיבה העיקרית לפער המגדרי העודף בסגרים היא פערי השכר בין גברים ונשים – שמרביתו נובע מהיקפי משרה – נשים משתייכות בשיעורים גבוהים יותר לחמישוני ההכנסה הנמוכים שהושבתו בשיעורים גבוהים יותר, בעיקר במהלך הסגרים.

בראייה כוללת כותבים החוקרים כפיר בץ ואסף גבע שחקרו את פערי העבודה בין נשים לגברים, כי ניכר שהמשבר שחל בשוק העבודה בעקבות הקורונה לא הוביל להרחבת פערי התעסוקה המגדריים מעבר לאלו שהיו ערב המשבר מכיוון שבתקופות שבהן לא חלו מגבלות משמעותיות הפערים המגדריים העודפים נסגרו. הדבר מתרחש לאחר שבשני העשורים שקדמו למשבר הקורונה הצטמצמו הפערים המגדריים בשוק העבודה במידה ניכרת, אף כי עדיין נותרו פערים משמעותיים ערב המשבר.

החוקרים ניתחו את סקרי הלמ”ס ומקורות נוספים ומצאו כי בחודש אפריל, שיא הסגר הראשון, ירד שיעור התעסוקה של נשים בכ-39% ביחס לחודש ינואר 2020 (לפני הקורונה) ושל גברים בכ-29%. לעומת זאת, בחודש אוקטובר, שיא הסגר השני, ירד שיעור התעסוקה של נשים וגברים ביחס לחודש ינואר בכ-19% ובכ-16% בהתאמה – פער מגדרי נמוך יותר בהשוואה לסגר הראשון.

עם זאת, לאחר שני הסגרים נשים חזרו לעבוד בקצב מהיר יותר ובחודשים יוני עד אוגוסט, ונובמבר עד דצמבר, הירידה בשיעורי התעסוקה של נשים וגברים ביחס לחודש ינואר 2020 הייתה דומה.

החוקרים אף ניתחו את השפעת סגירת מערכת החינוך על שוק העבודה. כך עולה שבסגר הראשון הפערים בשיעורי ההשבתה של הורים לילדים היו גורם משמעותי בהיווצרותם של הפערים המגדריים בתעסוקה, כך בעוד שלאחר מכן, אימהות לא הושבתו בשיעורים גבוהים יותר מאבות באופן מהותי – גם בקרב הורים לילדים הפערים המגדריים הצטמצמו לאחר הסגרים לרמתם טרום המשבר.

הנשים החרדיות: ירידה מתונה

בנוגע למגזר החרדי כותבים החוקרים, כי בניגוד ליתר קבוצות האוכלוסייה, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות ירד באופן מתון יחסית לגברים חרדים לאורך כל המחצית השנייה של 2020 (ירידה ממוצעת של 10.3% ו-15.8% בהתאמה בחודשים יולי עד דצמבר לעומת שיעור התעסוקה בינואר 2020).

מפילוח לפי גיל עולה כי שיעור התעסוקה של צעירים (15-24) ירד באופן חד יחסית במהלך המשבר ובקרבם חלה ירידה משמעותית בתעסוקת הנשים ביחס לתעסוקת גברים לאורך כל חודשי המשבר (ירידה ממוצעת של 22.9% ו-12.1% בהתאמה בחודשים מרץ עד דצמבר לעומת שיעור התעסוקה בינואר 2020).

בהסבר לדברים כותבים החוקרים כי ניתן לשייך את התרחבות הפער המגדרי במשבר בעיקר לרמות השכר הנמוכות יותר של נשים בהשוואה לגברים, הנובעות בעיקר מהיקפי משרה נמוכים יותר. באופן כללי, נשים משתכרות בממוצע פחות מגברים ומשתייכות בשיעורים גבוהים יותר לחמישוני ההכנסה הנמוכים (רק 13% מהגברים בגילאי 25-64 שהיו מועסקים בחודש ינואר 2020 שויכו בשנת 2018 לחמישון השכר הנמוך בעוד שבקרב הנשים מדובר על 21% בלבד). זאת כשלאורך כל חודשי המשבר ניכר שהפגיעה התעסוקתית הייתה חריפה יותר ככל שרמת השכר הייתה נמוכה יותר, הן עבור גברים והן עבור נשים.

מעניין לדעת שההתפלגות התעסוקה של נשים וגברים מצביעה על כך שנשים מועסקות בכמות גדולה יותר מגברים במשלחי יד ובעיקר בענפים שנפגעו במידה מתונה יחסית מהמגבלות בתקופת המשבר. כלומר, ההרכב הענפי והרכב משלחי היד היוו גורם ממתן לפגיעה בתעסוקת נשים במשבר.

מי מועסק יותר?

בנוסף, ניתוח שלוקח בחשבון את מכלול הגורמים הנצפים, מעלה שהסיכוי של נשים בגילאי העבודה העיקריים שעבדו בשנת 2018 להישאר מועסקות היה נמוך מזה של גברים סביב הסגרים (בחודשים מרץ עד מאי וספטמבר עד דצמבר) וגבוה מזה של גברים בחודשי הקיץ (יוני עד אוגוסט). הירידה החדה יותר שנצפתה בתעסוקת נשים לעומת גברים במשבר בולטת בעיקר בקרב הורים לילדים קטנים ונכונה בפרט לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.

לעומת זאת, בקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית הסיכוי של נשים להיפגע תעסוקתית לא היה גבוה מזה של הגברים בממוצע לאורך שנת 2020, כשמפקחים על יתר המשתנים. בדומה לממצאים מהניתוח התיאורי, גם מהניתוח האקונומטרי עולה שפערי התעסוקה המגדריים במחצית השנייה של שנת 2020 הצטמצמו במעט ביחס לפערים אשתקד, כשנבחנים השינויים בשעות העבודה בפועל.

870/135 ליינר ארטקל

החוקרים אף טוענים כי חלק משמעותי בצמצום הפער המגדרי הכללי שנפתח במהלך הסגרים מקורו באוכלוסייה החרדית – שם למעשה התרחבו הפערים המגדריים התעסוקתיים בתקופת המשבר שכן נשים חרדיות עבדו בשיעורים גבוהים יותר טרם המשבר ושיעור התעסוקה שלהן ירד באופן מתון יחסית לגברים חרדים במחצית השנייה של 2020.

“בקרב האוכלוסייה החרדית ניכר שנשים חזרו לעבודה בצורה מהירה יותר לאחר הסגר הראשון והחל מחודש יולי – ולאורך כל המחצית השנייה של שנת 2020 – שמרו על פגיעה תעסוקתית מתונה יותר ביחס לגברים החרדים. בשל העובדה שנשים חרדיות עבדו בשיעורים גבוהים יותר טרם המשבר יוצא שבמקרה זה למעשה התרחבו הפערים המגדריים התעסוקתיים לרעת הגברים בתקופת המשבר”, כותבים החוקרים שבחנו את הנתונים ואף מביאים אותם במספרים.

שיעור התעסוקה (לא כולל חל”ת) של נשים חרדיות וגברים חרדים בגילאי 15+ עמד בחודש ינואר 2020 על 63% ו-42% בהתאמה – פער של 21 נקודות אחוז. לעומת זאת בחודש דצמבר 2020 עמד שיעור התעסוקה על 61% ו-38% בהתאמה – פער של 23 נקודות אחוז.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה