הכנסות מול הוצאות: כמה מרוויחים החרדים מול החילונים?

שנתון החברה החרדית לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה – תמונת מצב כלכלית: שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות ממשיכים לעלות, שיעור הגברים החרדיים העובדים דורך במקום • נשים חרדיות מפגינות חוסן תעסוקתי גדול יותר מהגברים בתקופת הקורונה • הכנסת משק בית חרדי נמוכה ב-58% מהכנסת משק בית לא חרדי • כתוצאה, תשלומי המסים של החרדים מהווים שליש מאלה של משקי בית לא-חרדיים • דוד שלומוביץ' בטור פרשנות: מי בדיוק מממן את מי?

המגזר החרדי | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי בשנת 2018 עמדה על 14,745 ש"ח, נמוכה ב-58% מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא-חרדי (23,235 ש"ח), כך על פי שנתון החברה החרדית לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסם היום. מקורות ההכנסה העיקריים של משק בית חרדי הינם עבודה (66%, לעומת 78% במשק בית יהודי לא־חרדי), יחד עם קצבאות ותמיכות (24%, לעומת 9% במשק בית יהודי לא-חרדי).

לטענת חוקרי המכון, ההכנסה נטו לנפש במשפחה חרדית עומדת על לא פחות מ-3,917 ש"ח, ונמוכה ב-92% מההכנסה לנפש תקנית במשפחה יהודית לא-חרדית (7,531 ש"ח). הפער הגדול מוסבר במספר נפשות גבוה במשק הבית החרדי (5.2) לעומת משק הבית היהודי הלא־חרדי (2.9); במספר המפרנסים הממוצע (1.3 במשק בית חרדי, לעומת 1.5 במשק בית יהודי לא-חרדי); ובהכנסה נמוכה מעבודה (9,767 ש"ח במשק בית חרדי, לעומת 18,191 ש"ח במשק בית יהודי לא-חרדי).

שער השנתון 2020

אלא שאנשי המכון משערים (שלא לומר 'חושדים') שההכנסה של המשפחה החרדית גבוהה יותר. החוקרים כותבים שחור על גבי לבן, כי "ייתכן כי בפועל, הפערים בהכנסות קטנים יותר הודות להכנסות מעבודה לא מדווחת באוכלוסייה החרדית".

ומה בקשר להוצאות?

על פי הדוח המתפרסם ההוצאה החודשית של משק בית חרדי נכון לשנת 2018 נמוכה ב-16% מזו של משק בית יהודי לא-חרדי (14,651 ש"ח לעומת 16,936 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי גדול יותר.  פער משמעותי נמצא בהוצאות התחבורה והתקשורת המהווים 11% מההוצאות במשקי הבית החרדיים, לעומת 21% במשקי הבית היהודיים הלא-חרדיים. ההסבר האפשרי שנותנים החוקרים הוא: "בתחום התחבורה החרדים מסתמכים יותר על תחבורה ציבורית, ובתחום התקשורת – עושים פחות שימוש באינטרנט, טלוויזיה ומכשירי סלולר חכמים".

נציין, כי בשנים האחרונות נעשים ניסיונות 'לדגום ולנתח' את החברה החרדית ו'להבין' את הדעות במגזר. לעיתים הדבר דומה יותר למחקר אנתרופולוגי מאשר הרצון להכיר את כלל אזרחי המדינה. שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2020, יוצא לאור זו השנה החמישית. השנתון מתיימר לסקור את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם רמת החיים, החינוך, התעסוקה, מוביליות חברתית, פנאי ואורחות חיים.

גודל האוכלוסייה

חוקרי המכון הגיעו למסקנה כי נכון לסוף שנת 2020, מונה האוכלוסייה החרדית בישראל כ-1,175,000 נפשות (12.6% מתושבי ישראל), עם קצב גידול טבעי של 4.2% לשנה מאז 2009, לעומת 1.9% של כלל האוכלוסייה ו-1.4% של האוכלוסייה היהודית הכללית. לטענת החוקרים ישנה ירידה בשיעור הפריון בחברה החרדית שעומד בעשור האחרון על כ-6.5 ילדים לאשה. זאת, לעומת כ-7.5 ילדים בשנת 2003.

לדבריהם: "חלקה של האוכלוסייה החרדית מכלל האוכלוסייה בישראל גדל מ-10% ב-2009, ל-12.6% ב-2020. אם המגמה תימשך, האוכלוסייה החרדית תכפיל את גודלה מדי 16 שנים. לשם השוואה, האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית – מדי 50 שנים".

זינוק במספר לומדי התורה

השנתון מונה בין היתר את מערכת החינוך. כך למשל, מערכת החינוך החרדית בגילאי בית ספר מונה בשנת הלימודים תש"ף 347,000 תלמידים. מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" (המירכאות במקור. ד"ש) החרדים בשנת 2019 עמד על 140,614 (כולל תלמידי חו"ל). 70% מהישראלים שבהם הם אברכים (נשואים, כאשר ל-76% מהם יש פטור משירות בצה"ל), והשאר בחורי ישיבות. במכון טוענים כי בתוך חמש שנים בלבד (2014-2019) נרשמה עליה של 34% בשיעור בחורי הישיבות והאברכים הישראלים, לטענתם, "העלייה נרשמה בעקבות הגידול בתמיכת המדינה בלומדים והקטנת התמריצים לכניסת גברים חרדים לשוק התעסוקה". נציין כי בהקדמה נכתבו המילים הבאות: " שנתון זה, כקודמיו, מציג עובדות ומפרש אותן ללא משוא פנים לתועלת המשתמשים בו".

נקודה נוספת שנבחנה היא בחינות הבגרות. על פי הדוח, בעשור האחרון ניכרת עלייה בשיעור הבנות החרדיות הניגשות לבחינת בגרות אחת לפחות (מ-31% ל-55%) (לא כולל מבחני סאלד, הנפוצים בבתי הספר החרדיים ומּוכרים כנקודות שקולות לתעודת בגרות חלקית). בקרב הבנים חלה ירידה באותה תקופה (מ-16% ל-13%).

יותר עובדות, פחות עובדים

באשר לשיעור התעסוקה במגזר החרדי טוען הדוח, כי הנשים מתקדמות והגברים דורכים במקום. החוקרים כותבים כי שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, שעלה באופן מרשים בין השנים 2003-2015, עומד במקום מזה חמש שנים, ובשנת 2019 עמד על 52.5% (לעומת 52% בשנת 2015). בהסבר לדברים נכתב כי "הסיבה עיקרית לכך עשויה להיות ירידת התמריצים לכניסה לשוק העבודה והגדלת התמיכות והזכאויות לאברכים". בקרב נשים חרדיות שיעור התעסוקה ממשיך לטפס, ועלה מ-71% בשנת 2015  ל-77% בשנת 2019.

בפרק התעסוקה עוסקים החוקרים במשבר הקורונה: "מבחינה תעסוקתית, הקורונה פגעה באוכלוסייה החרדית קשה יותר משפגעה באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. פגיעה זו בלטה במיוחד בקרב נשים חרדיות בגל הראשון, ובקרב גברים חרדים בגל השני".

על פי הנתונים, הירידה בשיעור התעסוקה של האוכלוסייה החרדית בחודשים מרץ-מאי השנה, לעומת אותם החודשים אשתקד, עמדה על 35% בממוצע (34% לגברים ו-37% לנשים). בקרב יהודים לא-חרדים, הייתה הירידה בשיעורי התעסוקה חדה פחות, והפערים בין גברים לנשים היו גדולים יותר (19% מהגברים ו-27% מהנשים).

פערים | צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר, פלאש 90

בחודשים ספטמבר-אוקטובר, שיאו של הגל השני, התהפכה המגמה במגזר החרדי והירידה בתעסוקה הייתה בעיקר בקרב גברים. כך, בהשוואה לשנת 2019, חלה ירידה של 20.5% בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים לעומת 15% בקרב נשים. בקרב יהודים לא חרדים, נרשמה ירידה קטנה יותר בקרב הגברים (10%), וירידה של 16% בקרב נשים, בדומה לזה של הנשים החרדיות. ניכר שהנשים החרדיות מפגינות חוסן תעסוקתי גבוה יותר מאשר הגברים החרדיים.

מאזנים בין הבית לעבודה

החוקרים בדקו ומצאו כי למרות היציאה לעבודה של הנשים החרדיות, הן עדיין האחראיות על מרבית מטלות הבית, כמו כביסה (71%), בישול (67%) וניקיון (45%). זאת לעומת הנשים היהודיות הלא-חרדיות שאחראיות על המטלות בהיקפים נמוכים יותר – כביסה (57%), בישול (47%) וניקיון (38%).

בכל הנוגע לטיפול בעניינים הכספיים, בקרב חרדים – האחריות מוטלת לרוב על הגבר (52%) ולא על האישה (13%), לעומת חלוקה שוויונית למדי בקרב גברים ונשים יהודים לא-חרדים (37% ו-26% בהתאמה; שאר המשיבים ענו שהאחריות מוטלת על שני בני הזוג). אגב רק מחצית (52%) מהחרדים סבורים כי שני בני הזוג צריכים לתרום להכנסות משק הבית, לעומת הסכמה רחבה בקרב היהודים הלא-חרדים (87%).

ההתמודדות החרדית עם היציאה לעבודה מתבטאת בעיקר באיזון שבין הבית לעבודה. על פי הדוח 66% מהחרדים מרגישים שהם מתקשים לנהל חיי משפחה במקביל לעבודה, לעומת 55% מהלא-חרדים. 55% מהחרדים מרגישים שהסחות הדעת המשפחתיות מקשות עליהם לתפקד בעבודה, בהשוואה ל-44% בלבד מהלא-חרדים. עם זאת, מהסקר עולה שבקרב החרדים ישנה הצלחה טובה יותר באיזון. רוב מוחץ (73%) מהחרדים מרגישים שהם מצליחים להקדיש זמן לאנשים הקרובים להם, בשיעור גבוה יותר מיהודים לא-חרדים (65% בלבד).

דירות קונים מגמ"חים

ובלי כל קשר לעבודה, החוקרים מצאו כי כמחצית (51%) מהחרדים מעדיפים להתגורר ביישובים עירוניים גדולים, לעומת 32% בלבד מהיהודים הלא-חרדים. האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית מעדיפה מגורים ביישובים כפריים-קהילתיים (40% לעומת 21% בלבד בקרב החרדים).

בעוד בית החלומות של היהודים הלא-חרדים הוא בית בודד (46%) ורק אחר כך דירה בבניין (20%), אצל החרדים ההעדפות הפוכות: 31% מהם היו מעדיפים לגור בדירה בבניין, ורק 26% היו מעדיפים לגור בבית בודד. החרדים גם מרוצים יותר ממקום המגורים שלהם (59% לעומת 49% בקרב הלא חרדים).

פער מרתק ניתן לראות בתהליך רכישת דירה במגזר החרדי. לעומת רוב מכריע (91%) בקרב הציבור היהודי הלא־חרדי שמסתמך על הלוואות מהבנק לרכישת דירה, רק מחצית מן החרדים (50%) הולכים לבנק כמושכל ראשון. במגזר החרדי הדרך לדירה עוברת בגמ"ח ובהלוואות מאנשים פרטיים. למעלה ממחצית מן החרדים (59%) נסמכים על הלוואות מגמ"חים לרכישת דירה, בקרב יהודים שאינם חרדים מדובר על תופעה נדירה ביותר (2% בלבד). כך גם בכל הנוגע להיקף הרחב של הלוואות מאנשים פרטיים, הרווחות במגזר החרדי (47% לעומת 18% בקרב היהודים הלא-חרדים).

לומדים לפרנסתם

שנתון החברה החרדית לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על חרדים הלומדים מקצועות כדי להתפרנס. בין השנים 2014-2019 חל גידול של 38% במספר הסטודנטים החרדים שלמדו במסלולי ההכשרה הטכנולוגית של המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט). בשנת 2019, עמד מספר החרדים במקצועות ההכשרה הטכנולוגית על 13% מכלל הלומדים במסלולי ההכשרה הטכנולוגית. הנדסת תוכנה (47%), אדריכלות ועיצוב פנים (17%) למדו הנדסה אזרחית (9%).

שנות דשדוש בלמידה אקדמית לגברים חרדים | צילום: shutterstock

הגברים החרדים לומדים בעיקר הנדסה אזרחית (37%) או הנדסת חשמל (21%). 30% מהם לומדים במסלולים כלליים של הכשרה טכנולוגית, תופעה שכמעט אינה קיימת בקרב נשים חרדיות – רובן ככולן לומדות מקצועות אלו במסגרת הסמינרים. אלו לומדות בעיקר הנדסת תוכנה (65%) ואדריכלות ועיצוב פנים (21%).

לעומת זאת החרדים באקדמיה מהווים רק 4% מכלל הסטודנטים שלמדו בשנת הלימודים תש"ף (2019/20) בישראל. החוקרים כותבים כי בשנת הלימודים תש"ף (2019/20), לאחר כמה שנים של דשדוש, שב לעלות מספר הסטודנטים החרדים בשיעור כולל של 9%. פילוח נתון זה לפי מגדר מעיד כי האקדמיה מצליחה למשוך בעיקר את הנשים החרדיות (12% גידול), לעומת 3% גידול בלבד בקרב הגברים החרדים.

ניתוח תחומי הלימוד לתואר ראשון של הסטודנטים החרדים, מעלה תמונה שונה מזו של כלל הסטודנטים, ונראה כי הם מעדיפים ללמוד מקצועות פרקטיים שמאפשרים עבודה בתוך הקהילה החרדית, כגון חינוך והוראה (31% מהסטודנטים החרדים לעומת 15% בקרב כלל הסטודנטים), מקצועות עזר רפואיים (10% בקרב הסטודנטים החרדים לעומת 5% מכלל הסטודנטים), וכן מקצועות שנחשבים קלים יחסית מבחינת דרישות הסף האקדמיות, דוגמת מנהל עסקים (10% מהחרדים לעומת 8.5% מכלל אוכלוסיית הסטודנטים). לעומת זאת חלה ירידה בלימודי המשפטים מ-12% לחמישה אחוזים בלבד בדומה לאחוז במגזר הכללי. גם שיעור הסטודנטים החרדים הלומדים מנהל עסקים ירד באותן שנים מ-14% ל-10%.

המחויבות מחייבת

עורכי השנתון החרדי, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מציינים כי: "האוכלוסייה החרדית מהווה כשמינית מתושבי המדינה וממשיכה לגדול בקצב מהיר, אם כי נמוך מבעבר. בעוד מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה לנשים חרדיות מותאמת יחסית לשוק העבודה, זו של הגברים נותרה מאחור והתוצאות ניכרות בשוק העבודה, כאשר שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות ממשיך לעלות בהשוואה לזה של הגברים.

"גם ההכנסה של נשים חרדיות קרובה יותר להכנסתן של נשים יהודיות שאינן חרדיות, לעומת הכנסה נמוכה של גברים חרדים בהשוואה לגברים יהודים שאינם חרדים. הרמה הגבוהה יחסית של הפגיעה בשיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים לעומת הנשים החרדיות בתקופת הקורונה הדגישה עד כמה החוסן התעסוקתי של הגברים החרדים נמוך".

מלאך וכהנר מציינים, כי "יציאת יותר ויותר נשים לשוק העבודה איננה משפיעה באופן דרמטי על מחויבויותיהן במשק הבית, והן נותרות האחראיות על התפקידים המסורתיים, בשיעור גבוה יותר משל נשים יהודיות שאינן חרדיות".

**נתוני השנתון החרדי מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ורשויות ממשלה והביטוח הלאומי.

חרדים מממנים חרדים

פרשנות // דוד שלומוביץ

מפעם לפעם נשמעת טענה בתקשורת הכללית שהחילונים מממנים את החרדים, האם הדבר נכון?

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה טוענים במחקרם כי ציבור הגברים בקרב המגזר החרדי לא שש לצאת לעבודה. בחמש שנים האחרונות אין התקדמות בנושא, עקב הגברת התקציבים עבור אברכי כולל ובחורי ישיבות בעקבות הסכמים קואליציוניים. בקרב הנשים החרדיות חלה עלייה בשיעור התעסוקה באחוזים בודדים (77% לעומת 71% בתוך ארבע שנים).

מאידך, באותן שנים חלה עלייה של 17% בהכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי ועלייה מתונה של 6% בהיקף ההוצאה החודשית לתצרוכת של משק בית חרדי. להיכן אם כן הופנה הכסף המיותר? על פי החוקרים באותן שנים נרשמה עלייה משמעותית ביותר (21%) בהוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה – מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. בפרשנות לגידול כותבים החוקרים כי "ייתכן שגידול זה באוכלוסייה החרדית נובע מהעלייה בשכר באותן שנים בקרב הגברים החרדים ועוד יותר בקרב הנשים החרדיות".

כותב השורות מציע פרשנות שונה לדברים. הגידול בהכנסות החרדים העובדים, מממן את הגידול בתשלומי המדינה לאברכי הכולל. כל אותם תשלומי החובה הולכים אפוא ללומדי התורה. קרי: החרדים הם אלה שמממנים את עצמם.

במקביל צריך לזכור שעלייה בהכנסות משפיעה ישירות על עלייה בהוצאות. אברכי כולל רבים יישבו וילמדו גם כאשר מדינת ישראל לא תשלם להם שקל אחד עלוב. אולם, כאשר המדינה בוחרת לשלם לאברכים כמה מאות שקלים המופנים ישירות לצריכה השוטפת, היא למעשה תומכת ישירות בייצור ובמסחר. בנוסף, 17% מכל תוספת תקציב לאברכים, חוזרים למדינה דרך המע"מ המשולם בצריכה השוטפת של האברכים.

מימון נוסף של המגזר החרדי את עצמו, מתבטא בתרומה. על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, 90% מהחרדים תרמו תרומה כספית כלשהי בשנים 2018–2019  לעומת רק 61% מהיהודים הלא-חרדים שתרמו תרומה כזאת. זאת ועוד, 58% מהחרדים הצהירו על תרומה הגבוהה מ-1,000 שקל בשנים האמורות, לעומת אחוז קטן בהרבה מהאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (20%). "הממצאים מלמדים שהחברה החרדית מתאפיינת בתרבות המקדשת את התרומה כחלק בלתי נפרד מאורח החיים, בתדירויות תכופות ובסכומים גבוהים". התרומות הגבוהות במגזר החרדי הן למרות ההכנסה הנמוכה בעשרות אחוזים לעומת המגזר הכללי. המסקנה המתבקשת היא: החרדים מממנים את עצמם. הגיע הזמן שהדברים יונחו על השולחן.

לאורך 100 עמודי מחקר נעשים ניסיונות שוב ושוב להשוות בין שני המגזרים המרכיבים את מדינת ישראל – החילוני והחרדי. ייאמר ברורות, הניסיון להשוות בין רמת החיים של שני המגזרים מעוות מיסודו. המגזר החרדי בוחר לחיות ברמת חיים נמוכה יותר מאשר המגזר הכללי ותחומי ההתעניינות שלו שונים בהחלט. ההשוואה טועה ומטעה וגורמת להסתה מיותרת.

4 תגובות ל: "הכנסות מול הוצאות: כמה מרוויחים החרדים מול החילונים?"

  1. כמליון מקבלי משכורת חילונים, מתפרנסים מהקופה הציבורית, קרי חיים על חשבון הציבור ומהי תרומתם לציבור יעיד כל מי שבקר אי פעם במשרד ממשלתי

  2. צודק דוד שלומוביץ בדבריו, אם החרדים היו מקימים מדינה אוטונומית בלי החילונים, המצב היה טוב בהרבה מבחינה כספית.
    הבעיה מתחילה במלחמות הפנימיות של החרדים.
    בלי זה החרדים יכולים לממן את עצמם ולא להזדקק לעזרת החילונים מחללי השבת.

  3. עוד לא חישבו את המיליונים שהחרדים מביאים בתרומות מחו"ל

  4. רעיון מצוין שהחרדים יבנו מדינה עצמאית עם משטרה עצמאית וצבא עצמאי ובתי דין על פי ההלכה ויממנו את עצמם. אין צורך להישען על המגזר הכללי

כתיבת תגובה