הכנפיים של האוצר ל’אל על’: 300 מיליון דולר קיצוץ בשומנים

מול התנהלות שהאוצר בחר שלא להכתיר בציונים ברורים, אך ציין שורה של הוצאות חריגות, הוחלט כיצד לסייע לחברת התעופה הישראלית ‘אל על’ • 300 מיליון דולר של שומנים יקוצצו מתפנוקיה הנדיבים של החברה לבכיריה תמורת 80% ערבות מדינה לחובותיה • העובדים (ובני משפחותיהם) יוותרו על טיסות חינם אין כסף, חברי הדירקטוריון והבכירים בחברה יקצצו בשכרם המנופח ויוטל איסור זמני על חלוקת דיבידנדים ועסקאות בעלי עניין • מדוע לא יבקשו באוצר מניות בתמורה לחבילת הסיוע החריגה, ולמה רק ‘אל על’ זוכה לפריבילגיה ממשרד האוצר מול ‘ארקיע’ ו’ישראייר’?

אלפי עובדים יפוטרו. הפגנה של עובדי אל על | צילום: ועד העובדים

חברת התעופה הישראלית ממשיכה להעסיק את משרד האוצר. תוכנית הסיוע לחילוץ אל על שבה ונידונה בישיבות רבות בראשות שר האוצר משה כחלון. המטרה היא לחלץ את חברת התעופה אולם לא בכל מחיר. באוצר כבר קבעו זה מכבר כי חברת אל על לא יעילה והוצאותיה מרובות. 

משבר הקורונה לא שבר את החברה במקרה. המשבר האחרון היה חבילת קש קטנה ששברה את גבם של עדר גמלים. עוד לפני שיא המשבר דיווחה אל על לבורסה כי הפגיעה בהכנסות עמדה על כ-160 מיליון דולר. באל על מיהרו אז להגיש למשרד האוצר בקשה לסיוע עם תוכנית התייעלות. אולם האוצר התמהמה מלהגיב. נזכיר כי אל על ביקשה מהבורסה לדחות את פרסום דוחותיה לשנת 2019 עד ליום חמישי הקרוב ה-14 במאי.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בתום ישיבה רבת משתתפים, הוחלט כי המדינה תעניק לאל על ערבות מדינה בגובה 80% על הלוואה שתקבל משני בנקים בהיקף של כ-400 מיליון דולר על מנת להיחלץ מהמשבר הפיננסי הקשה בתולדותיה. זאת בתמורה לתוכנית ההתייעלות שאל על הציגה בדיונים, האמורה להביא לחיסכון שנתי בהיקף של כ-300 מיליון דולר לשנה. בדיון השתתפו גם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ’, שר התיירות יריב לוין, סגן שר האוצר יצחק כהן, מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור, החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, מנהל רשות המסים, ערן יעקב ומנכ”ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ.

טיסות חינם אאוט

על פי הסיכומים, אל על תקבל את הערבות בכפוף למילוי שורה ארוכה של דרישות ממנהלי החברה, עובדיה והגורמים המלווים לה: ביצוע התייעלות נוספת בחברה – מעבר לתוכנית שהוגשה לאוצר – בהיקף של 50 מיליון דולר לפחות בכל שנה; הזרמת הון מצד בעלי החברה בהיקף של 100 מיליון שקלים; הסכמה מראש של העובדים לתכנית ההתייעלות; חלוקת סיכונים שוויונית בין המדינה לבנק וכמובן הסכמה של בנק מסחרי להעמיק לחברה הלוואה בערבות המדינה בשיעור של כ-80%. נציין כי דרישת הבנקים הייתה לערבות של 85%. שני הבנקים הם דיסקונט ולאומי, שיחלקו את ההלוואה ביניהם בשווה.

במסגרת תוכנית ההתייעלות מתבקשים העובדים לוותר על טיסות החינם שהם מקבלים יחד עם בני משפחותיהם. מדובר על אלפי שעות טיסה לשנה שעלותן מיליוני דולרים בשנה (להטבת טיסות חינם זכאים גם גמלאים ובני משפחותיהם). בנוסף מתבקשים הבכירים והדירקטורים לקצץ בשכרם המנופח, המגיע כיום לכמיליון שקל בשנה. כמו כן הם מתבקשים להטיל איסור זמני על חלוקת דיבידנדים ועסקאות בעלי עניין. על פי דיווח ב’גלובס’ הבעלים משכו בחמש השנים האחרונות דיבידנדים בהיקף כולל של 200 מיליון שקל. 

בדיווח נאמר עוד, כי באוצר סרבו להעניק ציון לרמת הניהול של אל על בשנים האחרונות אך ציינו את הפרטים הבאים: החברה ממונפת באופן חריג בהשוואה לחברות תעופה בינלאומיות אחרות, החברה מימנה את כל רכישות המטוסים האחרונות שלה מחוב, ללא הזרמות בעלים ובשנים האחרונות היו בחברה לא מעט עסקאות בעלי עניין ומשיכת דיבדינדים על ידי הבעלים. מאל על לא נמסרה לתקשורת תגובה לדברים הקשים.

אלפי עובדים מפוטרים

בזמן הדיון הפגינו מול משרד האוצר כ-1,500 עובדי אל על, במחאה על התוכניות והפיטורין הצפויים. כחלק מתוכנית ההתייעלות אמורה החברה לפטר כ-2,000 עובדים המהווים כשליש ממצבת העובדים. באוצר ממתינים עם תוכנית הסיוע לחתימת הסכם קיבוצי חדש עם העובדים אלא שלאלה יש בטן מלאה על החברה ומנהליה בנוסף לעובדי האוצר. בהפגנה טענו העובדים, כי ישנם אנשים באוצר המבקשים לפרק את החברה.

הדיונים בין מנהלי החברה לעובדים התפוצצו לאחר שלטענת העובדים החברה לא ניאותה לקבל את הצעתם. ב-12.3 דיווחנו כי לטענת ההסתדרות הנהלת אל על דחתה את הצעת העובדים לוויתורים על סך מיליארד שקל על פני תקופה של 7 שנים, לרבות הצעות חל”ת וויתורים כואבים נוספים. כעת, המדינה מצפה לחתימה מול העובדים, עם התחייבות לשקט תעשייתי בשנים הקרובות, הדבר נראה רחוק מאוד.

מעבר לדרישות אלה, מצפים באוצר מהחברה להגיע להסדר פריסת חובות (עם המלווים היפנים) שיביא לדחיית פירעונות חוב בהיקף של 150 מיליון דולר משנה זו לשנים הקרובות. באוצר לא מעוניינים להחזיק במניות החברה על אף שבעולם הכלכלי מקובל שממשלה מקבלת מניות בתמורה לחבילת סיוע. ממשלת ישראל החזיקה באל על עד להפרטה בשנת 2005 וכיום אף אחד אינו רוצה לנהל את החברה הלא יעילה הזו. באוצר לא מתנגדים שהחברה תקרוס וקבוצת משקיעים אחרת תרכוש ותנהל אותה. זאת אופציה לא פחות טובה מאשר להעמיד ערבות של מאות מיליוני דולרים.

משלוש יוצאת אחת

נזכיר כי שר התחבורה (היוצא?) בצלאל סמוטריץ’ טען לאחרונה בראיון ל’גלובס’ כי “לא בטוח שיש צורך בשלוש חברות בישראל”. לדברי סמוטריץ “אם אל על כחברה לא תהיה שווה את ההשקעה כי היא לא תוכל להחזיר את הכסף שהיא תקבל, נצטרך לחשוב על שמירה על השלד שלה, כלומר הרישיונות, המטוסים והסלוטים (חלונות זמן לנחיתות והמראות בנמלי תעופה. ד”ש). זה תרחיש שנלקח בחשבון, אם כי אני מקווה שלא נגיע אליו”.

‘אל על’ היא לא חברת התעופה יחידה בעולם שמתמודדת עם המשבר, ובישראל יש עוד שתי חברות תעופה המנסות להחזיק את הראש מעל המים. בדיווח ב’גלובס’ הובאו דבריו של שי באב”ד מנכ”ל משרד האוצר ולפיהם, מרגע שקיבלה אל על מעין אור ירוק (עם כוכביות), גם ישראייר וארקיע קיבלו מכתב כוונות. כל אחת מהן תקבל 100 מיליון שקל כהלוואה בערבות 75% מהמדינה, 25% הנותרים יהוו קלף מיקוח מול הבנקים המלווים שידרשו התייעלות או מהלכים בתמורה.

ישראייר, לעומת ארקיע, נמצאת בנקודת פתיחה טובה יותר הן כספית והן תפעולית כשהיא לא בחרה לדומם את מטוסיה אלא להפעילם במטען ובטיסות השבה של נוסעים מיעדים שונים.

870/135 ליינר ארטקל

פתרון ההלאמה

בפרשנות לתסבוכת אל על של סמי פרץ ודפנה מאור ב-TheMarker טוענים השניים, כי הלקח מחילוץ הבנקים בארה”ב ב–2008 הוא להציל את אל על, רק תמורת מניות למדינה. לטענתם במשבר הקודם הממשל האמריקאי חילץ בנקים גדולים באמצעות הזרמות הון תמורת אופציות למניותיהם – שאותן מימש ברווח בסופו של תהליך.

“לכאורה, זוהי הלאמה”, נכתב בפרשנות לדברים “אבל לא בהקשר השלילי שלה – זה שמבוסס על כך שהמדינה פוגעת בקניין פרטי וחושבת שהיא יודעת לנהל טוב יותר – אלא בהקשר חיובי: כדי לתת לציבור תמורה על השימוש בכספי משלם המסים. לממשלת ארה”ב לא היה עניין להפוך לבעלים של בנקים, אלא רק למצוא פתרון שיאפשר להם לתפקד בלי לחלק כסף בחינם, תוך הבנה שמדובר בפתרון זמני וברגע שהדבר יתאפשר – המניות יימכרו בחזרה”.

בהמשך מביאים השניים כי ב–2012, ארבע שנים לאחר שיא המשבר, טען נשיא ארה”ב דאז ברק אובמה כי “הממשל קיבל בחזרה כל פרוטה שהשקיע בחילוץ הבנקים”. הממשל העמיד 700 מיליארד דולר בתוכנית לחילוץ הבנקים בספטמבר 2008, בפועל חולקו 439 מיליארד. הממשל השקיע את הסיוע בתמורה לאופציות על מניות, וכתוצאה מכך, עם התאוששות הכלכלה והבנקים, הוא גרף רווח – שמוערך בפחות מ–10 מיליארד דולר במצטבר.

אופציה להסדר נושים

גם תעשיית הרכב האמריקאית חולצה בדרך דומה אלא שבסיכומה, הפסיד הממשל האמריקני 9 מיליארד דולר מהשקעה של 80 מיליארד דולר. כך שלמרות שעל הנייר מדובר בהצעה טובה לכאורה, באוצר מתנגדים. “הפיכת החברה לממשלתית היא מתכון בדוק להשארתה חברה לא יעילה”. בנוסף לכך הפוליטיקאים וגם הפקידים לא רוצים לראות הפגנות של עובדים מול בתיהם ומשרדם. התקשורת תלבה כמובן את האש ולא ניתן יהיה לייעל את החברה באופן המסיבי המתבקש.

“המקרה של אל על נדחק לסוף תהליכי קבלת ההחלטות, ולא בכדי. הוא הכי יקר, הכי מסובך וכולל הרבה יותר סימני שאלה מנקודת מבטה של המדינה בהשוואה לענפים אחרים. לכן, האפשרות שהחברה תישלח לבית המשפט לבצע הסדר נושים עדיין מרחפת באוויר”, סיכמו הפרשנים.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה