הלמ"ס: עליית מחירי הדיור תשפיע על מדד המחירים

דיור בישראל | צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה היום (ב') את הרכב סל מדד המחירים לצרכן, כפי שהיא עושה מדי שנתיים. העדכון, שייכנס לתוקף במדד ינואר 2025, מצביע על שינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה של משקי הבית בישראל: הדיור והתחבורה תופסים נתח גדול יותר מההוצאה החודשית, בעוד משקל המזון בסל יורד. משמעות הדבר היא שמעתה, שינויים במחירי הדיור והתחבורה ישפיעו יותר על המדד, ובהתאם – על יוקר המחיה.

הוי אומר: משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה כיום יותר על דיור ותחבורה, ופחות על מזון. העדכון החדש, שייכנס לתוקף במדד ינואר שיתפרסם ב-15 לחודש הנוכחי, משקף שינוי מהותי בהרגלי הצריכה של הישראלים.

המשמעות היא, עליית מחירים בתחום הדיור, שמהווה כעת 26.8% מההוצאות (עלייה של 0.8%), תשפיע משמעותית יותר על יוקר המחייה. לדוגמה, התייקרות של 5% בשכר הדירה תגרור עלייה משמעותית יותר במדד בהשוואה לשנה שעברה.

מפתיע לגלות שגם ההוצאה על תחבורה ותקשורת זינקה ל-18.6% מסל ההוצאות – עלייה של 1.1%. משמעות הדבר היא שהתייקרות בדלק או בתחבורה הציבורית תורגש יותר בכיס של המשפחה הממוצעת.

הפער המעמדי מתחדד: משפחה מהחמישון התחתון מוציאה כמעט 20% מתקציבה על מזון, בעוד משפחה מהחמישון העליון מוציאה רק 13%. במספרים מוחלטים: משפחה מהחמישון התחתון מוציאה בממוצע 13,709 ש"ח בחודש על כלל צרכיה, בעוד משפחה מהחמישון העליון מוציאה 25,652 ש"ח – כמעט פי שניים.

בתחום הדיור הפער אף מתרחב: החמישון התחתון מוציא 21.6% מהתקציב על דיור, בעוד החמישון העליון מוציא 27.9%. נתון זה מצביע על כך שלמרות שמשפחות אמידות מוציאות יותר על דיור בסכום מוחלט, המשפחות החלשות נושאות בנטל כבד יותר ביחס להכנסתן.

חידוש משמעותי השנה: לראשונה הותאם הסל להשפעות מלחמת חרבות ברזל על דפוסי הצריכה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה התאמות מיוחדות כדי לשקף את השינויים בהרגלי הצריכה בעקבות המלחמה, במטרה להציג תמונה מדויקת יותר של המציאות הכלכלית החדשה.

הנתונים מבוססים על סקר מקיף שכלל כ-9,440 משקי בית, המייצגים את הרגלי הצריכה של כמעט 3 מיליון משקי בית בישראל. ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית עומדת על 19,319 ש"ח במחירי 2024.