"המועה"ד צריכה למצוא חלופה למעסיקת המשגיחים"

סערת העסקת המשגיחים שהחלה בפתח תקווה חוזרת אל העיר שמציגה: ניהול כושל בהפרדת זיקת משגיח-מושגח • טיוטת דו"ח המבקר שמונה למועצה הדתית והגיעה בלעדית לידי 'ביזנעס' חושפת את הכשלים של מערך הכשרות העירוני • ומה דעת הראש"ל הגר"י יוסף על מצב הכשרות בפ"ת?

כנס ארצי של משגיחי כשרות | צילום: באדיבות ועד המשגיחים הארצי בהסתדרות

טיוטת דו"ח מבקר חיצוני שמונה למועצה הדתית פתח תקווה והגיע לידי 'ביזנעס' חושף שורה של כשלים מערכתיים, הן בעבודת משגיחי הכשרות והן התנהלות הכספית של החברה החיצונית המעסיקה את משגיחי הכשרות.

כדי להבין את המתחולל בעיר, נקדים ונחשוף מכתב תשובה של הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א לרבה של פ"ת הגאון הרב מיכה הלוי שליט"א.

Box

מכתב תשובה זה שהגיע ל'ביזנעס' שוגר בעקבות אגרת ששלח הרב מיכה הלוי אל הראש"ל הגר"י יוסף כממונה על מערכת הכשרות הארצית. אגרתו של הרב הלוי נשלחה במטרה ליצור הרתעה בקרב משגיחי הכשרות בפתח תקוה שבעת האחרונה מתלוננים על תנאי העסקה שכפתה עליהם מעסיקתם, חברת 'כפל' וביקשו לשבות. כתמרור אזהרה, ועל מנת שלא יעלה על דעתם בלשבות כמחאה, ביקש רב העיר פ"ת לקבל גיבוי לעמדה זו מאת הראשון לציון.

"במענה למכתבו אודות מה ששאל בעניין משגיחי הכשרות בעיר פ"ת, האם מותר להם לשבות ולהותיר את בתי האוכל ללא השגחה, באופן שיש חשש שתיפגע הכשרות בבתי העסק, ובכך למעשה הציבור עלול להיכשל במזון שאינו כשר", פותח הגר"י יוסף את תשובתו ומיד מסיט את האחריות למחדל הצפוי בעת שביתה מציבור המשגיחים כשהוא מפנה אצבע מאשימה דווקא לעברה של הרבנות המקומית והמועצה הדתית בעיר

"ראשית כל", כותב הגר"י יוסף, "וודאי שיש לדאוג לתנאיהם של משגיחי הכשרות וכמו שאמרו רבותינו לאו עכברא גנב אלא חורא גנב", ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים קובע הראש"ל כי האחראית למחדל הינה הרבנות המקומית, באמצעות המועצה הדתית, שנתנו יד לפגיעה בפרנסתם של המשגיחים וכי עליהן מוטל לתקן את העיוות. קרי: המכשול הכשרותי שייווצר במקרה של שביתה, עומד לפתחה של הרבנות והמועה"ד.

חרף האמור מפציר הראש"ל בציבור המשגיחים כי ינהלו את מאבקם תוך מינימום של פגיעה בכשרות. "על אף האמור, וודאי שעל משגיחי הכשרות לעשות כל שביכולתם למנוע את הפגיעה בכשרות… …ועליהם להילחם על זכויותיהם בדרך שבה הציבור הרחב הצורך את שירותי הכשרות לא יוטעה לחשוב כי המקום מושגח ורבות הדרכים לכך".

בוקה ומבולקה

אגרת פנימית זו שתוכנה הגיע למערכת 'ביזנעס' הינה רק קצה הקרחון מהמתרחש במערכת הכשרות בפ"ת.

כזכור, לפני מספר שנים הוגשה לבית המשפט העליון עתירה אודות אופן העסקתם של משגיחי הכשרות בישראל, ועניינה ביטול זיקת משגיח-מושגח. כלומר, לא ראוי שהמעסיק של משגיח הכשרות יהיה בעל העסק המושגח על ידו. מדובר, על פי הטענה, בניגוד אינטרסים, שכן לעובד יהיה עניין לרצות את מעסיקו וזאת, לעתים, על חשבון ההקפדה בכשרות.

העתירה שנתקבלה קבעה כי ככלל – על גופי הכשרות לנתק את היחסים בין המשגיח למושגח וכי מכאן והלאה משגיחי הכשרות יועסקו על ידי גורם שלישי אשר איננו צד לקבלת הכשרות בבית העסק.

מאחר ומשרד האוצר סירב להקצות תקנים עבור עובדי מדינה, הדבר התבצע באמצעות חברות כוח אדם. החברה תעסיק את משגיחי הכשרות, תגבה את השכר מבעל העסק ותשלם למשגיח. בצורת הסדר זה, הזיקה בין המשגיח למושגח תתמצה בנושאי כשרות בלבד כשכל תנאי ההעסקה יהיו אל מול החברה.

הסנונית הראשונה למימוש הסדר זה הייתה בזמנו העיר פ"ת, כשמשגיחי הכשרות בעיר קיבלו אופציה לעבוד תחת חברת ‘דנאל’ שריכזה עבורם את כל תנאי ההעסקה, לרבות הפרשות פנסיה וכיוצא באלו. כאמור, מאחר והמדינה סירבה להקצות תקנים ישירים וחברת כוח האדם הייתה אילוץ, באותה עת – הבחירה בהסדר זה הייתה נתונה לשיקול דעתם של העובדים, ללא כפייה מצד הרבנות.

ואכן, מתוך כלל עובדי מערכת הכשרות, בחרו רק כשלושים אחוזים מהמשגיחים בהסדר החדש, והרוב ביכרו להותיר את המצב שבו בעל העסק הוא המעסיק – על כנו.

כנס משגיחים ארצי | צילום: באדיבות ועד המשגיחים הארצי בהסתדרות

לימים, כשנבחרו רבני העיר פ"ת – הרב מיכה הלוי והרב בנימין אטיאס – נקבע כי מכאן ואילך, על כל המשגיחים לעבור להעסקה ישירה על ידי חברת כח האדם וכי מי שלא ייאות לכך, יפוטר ממשרתו.

במקביל להודעה זו הוגשה על ידי גורמים שונים עתירה מנהלית כנגד חברת ‘דנאל – כח אדם’ והמועצה הדתית בעיר. ענינה של העתירה עסק בכך שהבחירה ב'דנאל' הייתה ללא מכרז ובניגוד לנהלים, וכי על כן יש להורות על ביטול ההסכם עם 'דנאל' ולערוך לשם כך מכרז פתוח.

כתוצאה מעתירה זו אכן בוטל ההסכם ועניין העסקתם של כמאה וארבעים עובדי מערכת הכשרות בעיר יצא למכרז. במתמודדות: חברת ‘דנאל’ שצברה מוניטין בתחום העסקת עובדים ועם יכולת פיננסית מוכחת ומולה חברת ‘כפל’ שהוקמה ערב המכרז במטרה ממוקדת להעסיק את משגיחי הכשרות בעיר פ”ת.

מסיבות שונות, פרשה 'דנאל' מההתמודדות והותירה את הזירה לחברת ‘כפל’ הטרייה שבהיעדר מתחרות, הוכרזה כזוכה במכרז.

בלי הפרשה לפנסיה

תוצאות המעבר מחברת 'דנאל' לחברת ‘כפל' נראו באופן מידי בשטח. לחלק ממשגיחי הכשרות קוצץ השכר באופן דרסטי וחלקם חוו הרעת תנאים עד כדי תוספת שעות עבודה ללא שכר.

י"ס, משגיח כשרות בעיר מזה כשלוש עשרה שנה סיפר ל'ביזנעס': "אני עובד למחייתי שמונה שעות ביממה במצטבר. מאז שהוקמה החברה, קוצץ שכרי בכעשרים אחוז, בלי כל סיבה".

Inner

ואם בכך לא די, הרי של’ביזנעס’ נודע, כי מזה כחמישה חדשים לא הופרשו פנסיות עבור העובדים. הסיבה ששמעו המשגיחים שתמהו על העניין: מצבה הכלכלי הקשה של חברת 'כפל'.

מבירור נוסף שערכנו עלה, כי לטענת המשגיחים, מייסדי החברה תכננו מלכתחילה לפטר כמחצית מעובדי מערכת הכשרות ובכך לחסוך מאות אלפי שקלים. אלא שכאשר ניסתה החברה לבצע מהלך זה, תוך זימון לשימוע של כחמישים משגיחים, בלם זאת יו"ר ועד משגיחי הכשרות בארץ, ר' יניב שפירא על ידי כניסה להסתדרות.

ההתאגדות בהסתדרות שיבשה ככל הנראה ל'כפל' את התכנית, וכתוצאה מכך נקלעה החברה לחובות של כשלושה מיליון ש"ח, כשלכך נלווה אי הפרשת הפנסיות בחודשים האחרונים.

המשגיחים מצדם, לא שתקו והתלונות הרבות שהגיעו למשרד לשירותי דת חייבו את המועצה הדתית למנות מבקר חיצוני שיבדוק את הנעשה במערכת הכשרות בפתח תקוה.

הטיוטה נחשפת: הפרה יסודית

וכאן אנו מגיעים אל הדו"ח החמור שחובר ע"י רו"ח מני צמח שטיוטה ממנו, הגיעה בלעדית לידי 'ביזנעס'. טיוטת הדו"ח חושפת תמונה בלתי מחמיאה בלשון המעטה כלפי המעורבים בפרשה, קרי: רבנות העיר, המועצה הדתית וחברת 'כפל'.

הדו"ח מצביע על כך שהחברה אינה מצליחה לייצר תזרים שוטף חיובי, מצב שאינו מאפשר לה לסגור התחייבויות עבר ומאלץ אותה לצרוך אשראי בנקאי והלוואות מגורמי חוץ, במטרה לשלם את עלויותיה השוטפות ואף לממן את תשלומי הפנסיה וחבויות מס שונות.

הדו"ח מתריע עוד, כי הצהרת חברת 'כפל' על יכולת פיננסית לעמוד בתנאי ההסכם נחשבת עתה ל'הפרה יסודית', שכן אין לה ולא הייתה לה כל איתנות שכזו.

חובותיה של החברה, על פי הדו"ח ונכון למועד כתיבתו בשבועות האחרונים, מסתכמים בכ-2.9 מיליון ש"ח ומדברי המבקר ניתן ללמוד כי לא מסתמן איזון בין הוצאות החברה להכנסותיה.

הדו"ח אינו חוסך את שבט ביקורתו מהמועצה הדתית, וקובע כי על המועצה לפעול לאלתר ולזמן את החברה לבירור ולשימוע. בנוסף, על המועצה הדתית לשקול חילוט ערבות החברה בסך כשלוש מאות אלף ש"ח על מנת לממן את ההפרשות הסוציאליות שנמנעו ממשגיחי הכשרות בתקופה האחרונה.

ועד המשגיחים בפגישת דיון בהסתדרות, במרכז: יו"ר הועד, יניב שפירא | צילום: באדיבות ועד המשגיחים הארצי בהסתדרות

עוד נכתב, כי על המועצה הדתית לאתר חלופה זמנית להפעלת מערך הכשרות למקרה בו יוחלט על סיום ההתקשרות עם החברה לאחר השימוע.

האם מקור פרנסתם של עובדים רבים במערכת הכשרות בסכנה מיידית? האם איכות הכשרות בפ"ת תיפגע ולא בשל היעדר יכולת כלכלית? שאלות אלה ואחרות ייוותרו פתוחות עד לצעדים הבאים שהרשויות הממונות תנקוטנה.

בחברת 'כפל', בלשכת הממונה על המועצה הדתית פ"ת ובלשכת רב העיר פ"ת הגאון רבי מיכה הלוי החליטו שלא להגיב לדברים. תגובתם תתפרסם לכשתתקבל.

יו"ר ועד המשגיחים הארצי בהסתדרות, יניב שפירא מסר בתגובה: "תפקיד ההסתדרות הוא לשמור ולהגן על זכויות השכר והתנאים הסוציאליים של העובד. במשך שלוש שנים אנו פועלים בנושא זה על מנת שמשגיחי הכשרות לא יפגעו בשכרם ובתנאי עבודתם. צר לנו שאנו שומעים על התנהלות לא תקינה בחברת כ.פ.ל. מיום הקמתה.

"מן הראוי שהרבנות הראשית לישראל והמשרד לשרותי דת יעשו את המוטל עליהם ולא יתעלמו מן המשגיחים. העובדה כי אין עדיין תקנים מהמדינה לעובדי מערכת הכשרות איננה מצדיקה את הותרתם של ציבור המשגיחים להלחם על פרנסתם בכוחותיהם הדלים".

Side
Inner

תגובה אחת ל: ""המועה"ד צריכה למצוא חלופה למעסיקת המשגיחים""

  1. לא מבין למה שלא עשו כמו ברבנות ירושלים. שהעבירה את כל ההשגחה בקניונים לחברת העסקה וכל המשגיחים עובדים תחתיה ומאוד מרוצים .הן מהתנאים והן מההיתנהלות

כתיבת תגובה