המדינה הזמינה ציוד מיגון לשוטרים, הספק מכר לצד שלישי

החברה הפרה את התחייבותה בכך שלא סיפקה את המוצרים בטענה כי מכרה, שלא כדין, מוצרים אלה לצד שלישי במחיר גבוה יותר מהמחיר שהוסכם בו תמכור אותם למשטרה • המדינה תובעת הן את הפרש הסכום ששילמה לספקים אחרים בסך מעל מיליון ש”ח בשל אי קבלת הסחורה ובנוסף, דורשת מבית המשפט להכריח את החברה לחשוף מסמכים ולהעביר למדינה את הרווחים על מכירת הציוד לצד שלישי

שוטר במחסום בימי הקורונה | צילום אילוסטרציה: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הגישה תביעה בשם משטרת ישראל לבימ”ש השלום בתל אביב נגד חברה שהפרה את התחייבותה לספק ציוד מיגון וחיטוי לשוטרים מפני נגיף הקורונה לאחר שמכרה את הציוד לצד שלישי. התנהלות החברה גרמה לנזק לכספי הציבור ולצורך לשלם סכום גבוה בהרבה לספקים אחרים עבור הציוד שלא סופק על ידי החברה.

המדינה מבקשת מביהמ”ש צו לקבלת כל החשבונות והמסמכים הנמצאים ברשות החברה בקשר עם מכירת המוצרים לצד שלישי, ובהתאם לאמור במסמכים לחייב את החברה בתשלום הפער בין המחיר שהוסכם מול משטרת ישראל לבין המחיר בו מכרה החברה את המוצרים לצד שלישי. לחילופין, המדינה מבקשת מביהמ”ש לחייב את החברה בסכום ההפרש בין המחיר ששילמה המדינה לספקים החלופיים לבין המחיר אותו הייתה משלמת לו החברה הייתה מספקת את המוצרים בהתאם להתחייבותה.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

על פי כתב התביעה, ב- 3.5.20, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, פרסמה משטרת ישראל הליך תיחור לשם רכישת ציוד מגן וחיטוי עבור שוטרים. ב- 12.5.20 הוכרזה החברה כזוכה בהליך זה על בסיס הצעתה בהליך. החברה התחייבה לספק למשטרת ישראל ציוד במחיר בו נקבה בהצעתה. החברה הפרה את התחייבותה בכך שלא סיפקה את המוצרים בטענה כי מכרה, שלא כדין, מוצרים אלה לצד שלישי במחיר גבוה יותר מהמחיר שהוסכם בו תמכור אותם למשטרה. עקב הפרה זו, נאלצה משטרת ישראל לרכוש את הסחורה ממספר ספקים שונים, במחירים גבוהים בהרבה מהמחיר שהוסכם עליו עם החברה, וזאת עקב העלייה החדה בביקוש לציוד מגן וחיטוי בחודשים הראשונים של התפרצות נגיף הקורונה.

לאור זאת, משטרת ישראל טוענת כי היא זכאית לסעד ההשבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. משכך, מתבקש ביהמ”ש להורות לחברה להעביר למשטרה את כל החשבונות והמסמכים הנמצאים ברשותה בקשר עם מכירת המוצרים מושא הליך התמחור, ובהתאם לאמור במסמכים אלו, לחייב את החברה בתשלום הפער בין המחיר המוסכם לבין המחיר בו מכרה את המוצרים לצד השלישי, שאינו ידוע למדינה. לחילופין, מתבקש ביהמ”ש לחייב את החברה ב- 1,088,507 ש”ח, בתוספת מע”מ, המהווה את ההפרש בין המחיר אותו שילמה המדינה בפועל לספקים החלופיים לבין המחיר אותו המדינה הייתה משלמת לחברה לו הייתה מספקת את המוצרים בהתאם להתחייבותה.

870/135 ליינר ארטקל

התביעה הוגשה כחלק מהליך אכיפת זכויותיה הכספיות והאזרחיות של המדינה מטעם משטרת ישראל בשיתוף פעולה עם היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד מאיר לפלר ממשרד עו”ד לוסטיגמן, לפלר, רוזנברג ושות’.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה