“המדינה כשלה באופן הטיפול ברווחי הגז”

הנגיד בהצגת תקציב הבנק בוועדת הכספים: על מנת לקדם יחס חוב תוצר תקין אנחנו חייבים להוריד את צפי הגירעון מ-3.3% ל-2.5 • יו”ר הוועדה ח”כ גפני: מדינת ישראל לא עושה כלום לשיפור התעסוקה בקרב המגזר החרדי

נגיד הבנק עם ראש הממשלה | צילום: דוברות בנק ישראל

“גרעון שתומך ביחס חוב תוצר כזה (כ-60% ד”ש), עומד על סביב 2.5 אחוזים. ב-2020 יהיה תקציב המשכי, במידה והוא יחול על כל השנה, אז הצפי הגרעון ל-2020, הוא כ-3.3 אחוזים. ב-2021, יהיה צורך בצמצום של עוד שלושת רבעי חוב תוצר, כדי להתכנס לאזור ה-2.5 האופטימלי. כשתהייה ממשלה שתוכל לקבל החלטות, תהיינה החלטות לא קלות”.

את הדברים אמר נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, בפני ועדת הכספים של הכנסת, במסגרת הצגת תקציב בנק ישראל לשנת 2020. לדברי יו”ר הוועדה, ח”כ הרב משה גפני, “במסגרת הסדר שנקבע בעבר, אנחנו לא מאשרים את תקציב הבנק, כאשר הוא מוצג לפנינו. נבקש לקבל תמונה כללית, ולקבל תשובות, כמו למשל מה קורה עם נושא תמלוגי הגז”.

250

במסגרת הדיון, הציג נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, סקירה כלכלית, בה התייחס למצב במשק, לגרעון, ליחס החוב – תוצר, לפריון, לתעסוקת מגזרים ולנושאים נוספים. לדברי הנגיד: “המשק בשנים האחרונות צמח באופן נאה, התחזית היא שב-2020 צפויים להיכנס להאטה מסוימת, גם כתוצאה מהירידה בשכר העולמי וכן בשל התקציב הפיסקאלי”.

ואילו לעניין השכר במשק, ציין הנגיד, כי “יש שיעור צמיחה נאה של השכר, יש התמתנות בקצה, אנחנו מנסים לראות מה נתוני הקצה של שוק העבודה. שוק העבודה הדוק אך לא ממשיך להתהדק. השיעור בקצה יורד, אך עדיין גבוה. צריך לבחון כאן לאן המגמות הולכות”.

השכר ימשיך לעלות

בדבריו בפני ועדת הכספים, הציג הנגיד מצגת מפורטת, על התנהגות המשק בשנה החולפת ובשנים האחרונות, בצמוד לאתגרים העומדים בפני מדינת ישראל ובנק ישראל. הנגיד לא פסח על אף נקודה במבנה הכלכלה הישראלית. כך למשל, לעניין היצוא ציין הנגיד, כי “ייצוא הסחורות פחות או יותר קבוע, אך יצוא השירותים עולה, והוא גבוה יותר מהממוצע ב-oecd”.

לעניין האינפלציה ציין הנגיד פרופ’ ירון כי “לקראת 2018 יש עלייה קלה לכיוון יעד האינפלציה, שנת 2019 הסתיימה ב-0.6 אחוז, בנק ישראל כל הזמן בוחן זאת, כדי לדעת לאן המגמות הולכות. אם מסתכלים על תחזית חטיבת המחקר, אנחנו צופים שבחצי השני של 2020, האינפלציה תחזור לתחום התחתון של היעד”. לעניין השפעת השכר על האינפלציה, הוסיף הנגיד, כי “אנו צופים שהשכר ימשיך להעלות באופן הדרגתי את האינפלציה, ויחזיר אותה לתחום התחתון”.

Inner article

בהמשך הציג הנגיד סקירה, של סיבוב הורדות ריביות בעולם: “יש שינוי בתוואי המוניטרי, ואין ספק שהוא גם השפיע עלינו בבחינת תוואי הריבית. בתחילת השנה המשק צמח והאינפלציה ביוני הגיעה כמעט לאחד וחצי, הלכו לעליית ריבית, היה מאז מעין סיבוב שהשפיע גם עלינו. הריבית הריאלית בישראל איננה נמוכה בהשוואה בינלאומית, זה משקף חלק מהפעילות שלנו, וכך שאנחנו פעילים מול אירופה ומול ארה”ב”.

כאשר דיבר הנגיד על אתגרי המשק, הוא הציב את נושא הגירעון, בטווח הקצר של בין שנה לשלוש שנים, ובטווח הארוך את נושא הפריון. בדבריו שיבח הנגיד את הפרסומים על העמדת החוב-תוצר על שיעור של כ-60 אחוזים, אך הזהיר כי “בהעדר צעדים מרסנים, הגרעון יעלה ויחס החוב לתוצר צפוי להתגבר”. לדברי הנגיד הגורמים העיקריים לפער הפריון הם: הון אנושי, הון פיזי, תשתיות ותחבורה, רגולציה ובירוקרטיה. ההשקעה בהם תשפר באחוזים ניכרים את הגדלת הפריון במונחים של תוצר.

תקרת זכוכית לתעסוקה החרדית

בהתייחסותו לפריון העבודה בישראל, הנגיד ציין כי הנתון כיום, “יחסית נמוך למדינות המפותחות. עד היום הצמיחה באה בצורת גידול בשיעורי התעסוקה, כמעט בכל המגזרים, למעט נשים ערביות וגברים חרדים. כדי להגדיל את הצמיחה, אנחנו רוצים להתמקד בנושא הפריון”. הוא הוסיף כי הגדלת שיעור התעסוקה במגזרים אלה, תשפר את התוצר לנפש.

גפני, יו”ר הוועדה, לא התאפק, עצר את הנגיד וציין כי “מדינת ישראל לא עשתה כלום למען זאת. חוקקתי חוק לאפליה מתקנת להעסקת חרדים, שאלתי כמה הועסקו במסגרת זו, השיבו לי שאף אחד”.

בנקודה זו בחר ח”כ מיכאל מלכיאלי להעלות את האמירה המקוממת של הנגיד בנושא התעסוקה החרדית: “הנגיד, התבטאת בנושא התעסוקה כי אם החרדים לא ישולבו יעלו המיסים ב-16 אחוזים. אמירה שלא הייתה צריכה להיאמר בתקופת בחירות, הייתי מצפה ממך לומר, שלולא המדינה תמשיך לבנות חסמים לגברים חרדים בשוק התעסוקה, תהייה עליית מיסים ב-16 אחוז. יש רבים שרוצים להשתלב. אני מבקש שתוציא אמירה למדינת ישראל, שתפסיק לבנות תקרות זכוכית לגברים החרדים שכן רוצים להשתלב”.

בואו של הנגיד לוועדת הכספים, עמדה בסימן הצגת תקציב בנק ישראל לשנת 2020, בסך של 1.07 מיליארד שקל. מדובר על תקציב הנמוך בכ-12.4%, לעומת תקציב 2019 שעמד על 1.23 מיליארד שקל. במסגרת הצגת התקציב, הוצגו גם הסעיפים הבולטים בתקציב הבנק: מטה וסיוע (כ-250 מיליון שקל), ביצוע תפקידי הבנק (כ-242) גמלאות (כ-297), השקעות (כ-116), הדפסת כסף (כ-89) ושיתוף נתוני אשראי (כ-75). תקציב ‘ההרשאה להתחייב’ של הבנק לשנת 2020, יעמוד על כ-370 מיליון שקל.

רווחי הגז הנעלמים

בשולי הדברים עלה לדיון נושא תמלוגי הגז וחלוקתם לאזרחי ישראל. על פי מסמך מרכז המחקר ומידע של הכנסת, שנכתב לרגל הדיון, סעיף ‘ניהול נכסי קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז’, לא תוקצב לשנת 2020. במענה לפניית המרכז, הסבירו בבנק ישראל, כי הצפי של משרד האוצר להתחלת פעילות הקרן, הוא בסוף שנת 2021, אז צפויים להצטבר בקרן כמיליארד שקל.

עוד מוסבר במסמך, כי נכון לינואר 2020, טרם הוקמו המוסדות הנדרשים להפעלת הקרן וטרם הוקמה ועדת ההשקעות של הקרן, שתנחה את בנק ישראל, כיצד להשקיע את כספי הקרן, ולכן עדיין אין צורך בתקצוב לשנה זו. עד כה נעשתה בבנק ישראל הערכה ראשונית לעניין.

ח”כ אורית פרקש הכהן, היא שהעלתה את הנושא מול הנגיד והצוות שהביא עמו: “כיצד נערך בנק ישראל להקמת קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז’? מה התשתיות שהקימו, מה הצפי של הבנק לתחילת פעילות הקרן? עד ששר האוצר לא יקים את מועצת הקרן לא נוכל להיערך. יש ויכוח סביב זה, למה אתה נגיד הבנק, לא מתערב?” דרשה לדעת פרקש-הכהן.

“לא אנחנו ולא המועצה אחראים לוועדת ההשקעות, אנחנו כפופים לחוק. ללא מוסדות הקרן, המועצה והוועדה, לא תהיה מדיניות של השקעת כספים, לא נוכל להשקיע את הכספים ללא מדיניות. מי שמתווה זאת, זו המועצה בוועדת ההשקעות”. את התשובה לשאלה בנושא, ענתה פרנסואז בן צור, מנהלת פרויקט הקרן האזרחית לרווחי הגז. לדבריה, “אותם מוסדות יוקמו, רק אם יהיו בה חברים נציגים מהציבור, הוועדה הוקמה לפני שנתיים והתפזרה ללא ועדת איתור. היא התפזרה כי הוועדה לא הצליחה להתכנס, בעקבות קושי בתנאי ההתכנסות. החוק אומר שמי שמאשר את הגופים זו המועצה והיא לא מתכנסת”.

ח”כ הרב גפני התערב גם הוא בנושא ואמר כי “המדינה כשלה בעניין הזה, יש חוק מסודר, ועדת האיתור נעלמה והתוצאה חד משמעית – כשלנו. בעניין הזה מדובר בהרבה מאוד כסף – כ-450 מיליארד שקל ושום דבר לא קרה עד לרגע זה. זה חוסר אחריות וכל מי שבעניין הזה נגוע בחוסר האחריות”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה