מהלכיו של כחלון אולי נכונים אבל בוודאות שגויים

שר האוצר הלך על כל הקופה והחליט לשנות את סדר היום הכלכלי במדינת ישראל, משכר המינימום דרך מחירי המזון ועד לדיור בר השגה. בעולם תאורטי נכון לעשות הפיכה כוללת, אבל במציאות הפוליטית הנוכחית, כנראה שממש לא.

תנובה, טרה, סוגת וויסוצקי הם רק כמה מרשימת החברות הגדולות שפרסמו מחירונים חדשים מעודכנים כלפי מעלה בחודשים האחרונים. גם אם עדיין לא הרגשנו את עליית מחירי המזון  במרכולים בגלל שבעלי הרשתות עדיין סוחבים את המחיר הישן עד החגים, כשהם יגיעו, באווירת תורות הענק במרכולים והעגלות העמוסות, עליית מחירים לא באמת תעצור את הצרכן הישראלי.

מאז המחאות הקשות אל מול יוקר המחייה לפני שבע שנים שגרמו לדבר או שניים להשתנות בכלכלת המדינה, בשנה האחרונה יוקר המחיה חוזר לטפס ובגדול, כשהאשמה המרכזית נכרכת איך לא, בשר האוצר משה כחלון ובשר הכלכלה אלי כהן חברי סיעת כולנו. על אף המאמצים הרבים (והכנים לדעתי) שהשקיעו השניים יחד עם שמונת חברי הסיעה הנוספים במלחמה להוזלת המחיה והדיור, נראה כי דווקא בעיתוי קרוב כל כך לבחירות המציאות הכלכלית משיבה להם מלחמה כבומרנג.

כחלון שקצר בבחירות האחרונות את תהילת מהפכת הסלולר הכה מוצלחת שלו מתחילת העשור לקח לעצמו אתגר של הורדת יוקר המחיה והדיור ובשונה מאותה מהפיכה נקודתית בשוק התקשורת הלך על מלחמה כוללת בכל החזיתות, אך באותה שיטה של ציפייה לתוצאה מידית.

הבחירה ללכת על רפורמות שהתוצאות שלהן באות עובר לעשייתן ובגדול, היא בעיה מוכרת בממשל בישראל החי בציפייה מתמדת לבחירות שיש בהם פוטנציאל למהפך, כאשר כל נציג ציבור עובד תחת איום מתמיד שאם לא יבוא עם קבלות לבחירות שיכולות להתרחש מחר, יצטרך לחפש מקום עבודה חדש, מה שמביא את הנציגים הנבחרים לחשוב לטווח קצר מאוד. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג חקרה את הנושא והוכיחה כי בעיה זו קיימת גם בחינוך ובבריאות מלבד בתחומי הכלכלה והדיור.

כאשר כחלון נלחם במחירי השיחות והקרטל של חברות הסלולר הוא פגע בהם וגרם להם לפטר עובדים ולהצטמצם, אולם במדד של אפקט ציבורי – הציבור כולו נהנה וכמה אלפי עובדים בלבד נפגעו, ולמעשה הוא יצר לעצמו אהדה רבה. כך גם אם ניקח לדוגמה את רפורמת השמיים הפתוחים של השר ישראל כץ שאומנם מחקה את רווחיותה של חברת התעופה הלאומית ופגעה בחברות התעופה הישראליות, אולם לכל הציבור מחירי התעופה ירדו פלאים, הם מבקרים יותר בחו”ל, הם נהנים מהשינוי והם מודים לו על כך למרות הפגיעה בכמה אלפי עובדים.

אולם, כחלון לא לקח בחשבון שכאשר מחליטים ללכת על מלחמה כוללת ולא נקודתית במחירי המזון וביוקר המחייה בכלל, כאשר פותחים יבוא מקביל מחו”ל, מגדילים מכסות יבוא של פירות ירקות ביצים ובשר, מעלים את שכר המינימום ומקצרים את שבוע העבודה, לא פוגעים נקודתית אלא הופכים את הקערה על פיה. החקלאות נפגעת מהיבוא, התעשייה נפגעת מעליית השכר ועליית מחירים היא חלק מתופעות הלוואי. אז גם אם הפעולה נכונה, נדרש זמן רב בכדי להגיע לתוצאה מאוזנת ובינתיים יש המון תופעות שעל פני השטח נראות לא טוב.

כך גם במלחמתו המאוד שנויה במחלוקת של כחלון להורדת מחירי הדירות, גם היא נכונה, לא ניתן להציג תוצאה מידית של דיור בר השגה, והמקסימום שכחלון השיג בטווח הקצר הוא קיפאון בשוק נדל”ן המגורים, זהו הישג לא מבוטל אבל הוא לא עושה לאף אחד טוב כאן ועכשיו. כמו גם התוכנית של מחיר למשתכן שלא נותנת מענה מהיום למחר ומדובר על תהליך אישור ובנייה ארוכים ומתישים.

אפילו רפורמת הבנקים שאושרה והוסדרה לא משפיעה ופועלת באופן מידי וההבטחה שיום אחד יקומו בנקים נוספים, יהיה קל לעבור בין בנקים בלחיצת כפתור ושמוצרים פיננסיים יפרטו, מלווה בתהליכים ארוכי טווח שבמינימום יבאו לידי ביטוי בעוד כמה שנים טובות.

כל שינוי כזה מעמיד מתנגדים המחייב איזון עם הנהנים מהשינוי שימשיכו לתמוך בקלפי בעושה השינוי. אם מעמידים מתנגדים כה רבים – חקלאים, יבואנים, יצרנים, תעשיינים, מעסיקים, קבלנים, יזמים, חברות שיווק נדל”ן ובנקים (וזאת מבלי להיכנס לסוגיית ענף הטקסטיל) כשמנגד אין נשכרים מיידים מהצד השני, קשה מאוד לשרוד פוליטית.

וכאן בעצם נעוצה טעותו של כחלון, כי אולי נכון כדאי ואפילו מוכרח לחשוב לטווח הארוך, אולם בכדי לעשות זאת חובה להיות שם בטווח הארוך, וכחלון עם ההישגים המידיים הדלים שלו, כלל לא בטוח שיהיה באותו מקום בכדי להמשיך את התהליך.

side

כתיבת תגובה